איפה אני הכל כלכך הבולבל ומובן בו זמנית.
מחשבות מתרוצצות במוכי לא מותירות לי מנוחה ואני רק מחפשת נחמה בזרועות של אדם מוכר ואהוב..
בחיים לא חשבתי שלהיות מאוהבת זה כלכך מסובך אם אוהבים - אז הכל פשוט לא ? אז זהו.. שלא.
אני אוהבת אותו נורא אני יודעת שהוא גם אותי .. אבל המרחק.. בסדר אני רגילה לנסוע כל סופש לפעמים אמצע שבוע לראות אותו כי הוא עובד
אבל קשה לי שברגעים שאני הכי צריכה אותו הוא נמצא קילומטרים ממני .
אני רוצה לסיים עם הכל להתחיל את החיים שלי , מקום משלי , עבודה משלי , רכב משלי.
אבל לאט לאט .. צריך לקחת צעד צעד בשביל ללכת ..
אבל זה כלכך יושב לי ודחוף לי וחוסר סבלנות , מה אני יעשה מזל שור .. חחח ?
היום יצא לי לדבר על זה עם אבא שלי .. שאני רוצה כבר להתחיל את החיים שלי .. הוא אמר לי הנה עוד חודש ומשהו את בת 18 את מסיימת לימודים
ואז יהיה לך זמן עד הצבא , בטח תגורי עם מארק ..
כן אבל אין לי סבלנוווווווווות !!!!!!
לפעמים בא לי לזרוק הכל ולטוס למשפחה בבריטניה .. לטייל לראות מקומות מוכרים פרצופים שאני אוהבת הכל כלכך חסר לי ..
אה כן היה יום האהבה ביום חמישי , זה היה מלווה בריב והתפייסות מקסימה עם חיבוק ונשיקה כלכך חמה ואוהבת שהייתה חסרה לי ..
מקווה לישון הלילה.. לילה טוב