אבל הכל לא פייר. אני מצטערת שאני לא יכולה לשקר ולאהוב את כלום כביכול רק בשביל שיהיה קצת שקט

האוכל נורא נורא נורא ואני מקווה ששבוע הבא יצא לי להשקל

נמאס לי מאנשים שמלקקים כל הזמן תתחת. ועכשיו? הוא מתוגמל על כך

אני חושבת שאבא שלי פצח בפרויקט "להוציא את ***ה מדעתה" וזה די הולך לו

כל יום אני חוזרת הביתה והוא משתגע על זה שאני חוזרת מאוחר מדי(בד"כ 23:00), אחר כך חופר לי על זה שאני שנה(טוב נו, בכ"ז עליתי 15 ק"ג בערך) וזה ממשיך ללמה אני ערה ב24:00 אם אני יכולה ללכת לישון ב22:00(אני לא, אני בעבודה) ולהתעורר ב05:00

כל זה רק מעורר בי את הרצון לעזוב בגיל 18.

מה שמצחיק זה שבתקופה בה הוא היה מתנהג אלי כמו אל בן אדם איכשהו, הייתי רזה יותר כמובן

אבל גם הציונים שלי היו מאוד נמוכים, הייתי חוזרת הביתה מאוחר עם בכלל שותה ומעשנת בלי סוף. הוא אפילו ראה אישונים רחבים מספר פעמים אבל לא התייחס לזה בגלל שהייתי רזה

ועכשיו הוא מתנהג אלי כמו אל חרא. כשאני שותה מאט מאוד, ציונים מעולים וחוזרת הביתה הכי מאוחר ב24:00

מתעללים בי כי אני שמנה.

היום נשקלתי 60.8 שזה קצת יותר מקילו פחות הפעם האחרונה שנשקלתי(לפני שבוע בערך) אחרי שאתמול אכלתי יחסית רע.

גם היום לא משהו, אבל יש שיפור

בינתיים אכלתי: תענוג 0%(60) חטיף אנרגיה(90) פלחי תפוח אדמה(150) קצת אדממה ושעועית ירוקה(50) קצת נוטלה מכפית(50) וקורנפלקס(200)

עשיתי פילאטיס ועכשיו אני הולכת לחדר כושר. לפני כן אני מתכוונת לאכול חטיף אנרגיה(60)

אחרי אימון חטיף אנרגיה(80) קוטג עם קרקר(70) ואקטיביה בלילה(60)

מחר אני צריכה להיות בהדרכה בשעה 8, אחר כך למספרה, לחזור הביתה ובשעה חמש לצאת לעבודה

יום עמוס.

היקף הירכיים שלי הוא 93, מה שאומר שאני מידה 36 גג 38, אבל קניתי מכנס במידה 40.

הוא מקופל בארון לצד המכנסיים במידה 34 אותם הייתי לובשת בשנה שעברה ואני מפחדת שלא אשתמש בהם יותר

אני רוצה ללבוש אותם שוב

להיות 34 שוב

עד כמה שזה נשמע שטחי ודפוק לא טוב לי במידה 40

היום אכלתי יחסית נורמלי חוץ מפיצה אחת שנתקעה בדרך. כלומר, אכלתי כמו פעם+פיצה אז אני מניחה 1000 קלוריות+- וגם חזרתי לכתוב ביומן

שזה טוב

היה משהו ביני לבין מישהו, אבל זה נגמר בגלל חוסר היכולת שלי לזרום. אוף אני שונאת את זה שבנים חמודים מתחילים איתי, ואנחנו אפילו דיי מתחברים אבל בגלל שברוב שנות ההתבגרות שלי(3 שנים ליתר דיוק) היו תפוסות ע"י אדם אחד ובשאר השנים הייתי עסוקה בלהתאהב במישהו אחר אני לא יודעת מה לעשות במצב כזה. ככה זה היה עם אהבת חיי#2 וגם עם הבחור החדש שהכרתי שכנראה לא אפגוש יותר בחיים

אני כזאת בכיינית וחייבת להתחיל לעשות שהו טוב עם עצמי

את הבוקר פתחתי בזיוני שכל של אמא כשכל מה שאני זוכרת היה:"אושר אושר אושר כמה אושר יש לי אני מאושרת" ודברים בסגנון.

כובן שהכל היה ציני

והיא לדעתי מאוד מפגרת. במיוחד כשהיא היתה יכולה לברוח מכל ה"אושר" הזה

אבל יותר נוח לה להשאר בבית ולא לעבודף במקום זה שיר את מזמור האושר לבזבז כסף ולבכות כמה שהכל חרא

אחרי הכל היא יכלה למנוע הרבה סבל של כל אחד ואחד בבית הזה, אבל היא לא באמת סובלת

כי לה הוא לא מרביץ

עליה הוא רק צועק והיא צועקת בחזרה

היא טוענת שהיא לא יכלה לעזוב אותו כשהייתי קטנה אבל זה בולשיט. הרבה מאוד אמהות חד הוריות יש בחוץ. ונכון, אולי היה הרבה פחות שפע

אבל עד גיל 13 לא ידעתי שההורים שלי בכלל עשירים. היו לי הרבה פחות ממתקים ומשחקים מאשר לאחרים והשפע הזה ממש לא עניין אוי אז רק שתפסיק לזיין תשכל

היום הלכתי לסרט

היה נחמד

מה שלא, לא אכלתי 1000 קלוריות. אכלתי פחות מאתמול אבל לא 1000

כי בבוקר אכלתי טוסט ואחר כך הרבה מאוד עוגיות

וגם פופקורן

וטופי לקינוח

והמשקל בבוקר היה 61.1 שזה מפתיע

אני מקווה שמחר בבוקר אמא שלי לא תהיה בבית כי באמת שנמאס לי מכל ההתבכיינויות שלה על כמה שרע כשהיא חוזרת מקניות עם כל השכורה של זארה וללין בבית

עד עכשיו השבוע לא עבדתי ומחר אני כן עובדת, ולמרות שהיציאה היום היתה ספונטנית אני לא מתכוונת לצאת בזמן הקרוב מה שימנע ממני אוכל מיותר

ויעודד אוי לאכול בשיטה של ה10-9-8-7-6-5

לילה טוב

ביום שישי יצאתי עם מישהו, שאני לא בדיוק מעוניינת לצאת איתו שוב(ערס כזה שמשתלהב ממה שאין לו ורק ניסה להרשים אותי בשביל לזיין אותי בסוף הערב) אז כיביתי תפלאפון חח

אבל תכלס היה סופ"ש מהנה ושיכור במיוחד. אתול יצאתי לת"א

חזרתי לריב ענקי של ההורים. פשוט נורא

הבית שלו מלא באלימות ובשנאה בשקרים ובכעס ואני מתה כבר לברוח מפה

בשביל להימנע מהריב לקחתי את שאריות בקבוק הוודקה הראשון שראיתי את הכלב ויצאתי לטיול לילי.

שאלתי את אמא אם היא רוצה שאני אתקשר למשטרה והיא סירבה. יום אחד אני אעשה זאת בלי לשאול

לדעתי זאת גם אשמתה שהחיים שלנו דפוקים כ"כ. היו כ"כ הרבה פעמים שהיא היתה יכולה לטפל בזה אבל היא נשארה איתו וחבל

היום טחנתי את עצמי למוות. אמא קנתה מלא חטיפים ושוקולד לאחותי ואני אכלתי כמעט הכל. עד הערבאכלתי רגיל(600 קל') אבל כשהיא חזרה עם הכל אכלתי דובונים, ביסלי, 20 טופי, 8 אצבעות שוקולד, 4 נייצ'ר וואלי

וזה פשוט נורא

נמאס לי מאיך שאני נראית

נמאס לי להיות כזאת ענקית

ומחר לא משנה מה אני נשקלת.

בספו"ש הקודם נשקלתי והייתי 61. אני בטוחה כמעט ב100% שאני איזה 64 עכשיו וזה ממש חייב להיפסק

אני הולכת לאכול מחר 1000 קלוריות ובכל יום להוריד ב100 עד שאגיע ל500. משם נראה מה יהיה

מישהו בעבודה מאוד עצבן אותי. תכלס, כל אחד אחר לא היה לוקח את זה כל כך קשה אבל הוא נגע במקומות רגישים שהם לא עניינם של אפחד אז החלטתי להיות קרה כלפיו. נראה לי שהוא שם לב שהוא העליב אותי אז פתאום הוא נהיה מאוד מאוד נחמד חח

גם הכרתי שם מישהו שהוא ממש אחלה ופתוח וליברלי ומעניין. לא בקטע רומנטי אבל הוא היחידי מבין כולם שם שאשכרה מעניין אותי לעבוד איתו

מבחינת אוכל:

בבוקר אכלתי בננה רדיואקטיבית(60), צהריים לחם קלוי עם גבינה(45) ואחד עם ריבה(50), לפני עבודה קורני פרי שוקולד(70), בהפסקה סושי(300) ומעדן 0%(58), אח"כ אנרג'י שייפ(58), וכשחזרתי הביתה תפוח(60) ואקטיביה 0%(58)

לא כזה רע אבל גם לא כזה טוב. הייתי יכולה לוותר על הסושי

מקווה שמחר יעבור חלק יותר

יאללה עוד מאט סופ"ש. שיהיה מהמם