העולם שבפנים

שאני ואהובי מחליטים להתחתן

ושאני רוצה את החתונה פשוטה וצנועה כזו

שמלה יפה אך לא מפוארת

ארוע קטן עם אנשים קרובים

את האירוע משום מה קבענו לשעה ארבע בצהריים

אבל ההורים שלי מאחרים כי יש תנועה בכביש

אני מחכה להם בלחץ, כי אני מאחרת לקבלת הפנים

ואני בכלל לא לבושה או מאופרת

רק עסוקה בלמהר ובלהיות בלחץ

הם אמרו לי ששטויות - מותר לי לאחר איחור אופנתי

וכשאנחנו מגיעים לאולם הצנוע

בקושי מכניסים אותנו לשם

ואז אני מתלבשת ומגלה שזה לא הביגוד שבחרתי

והכל לא יושב עליי טוב

ואני במסיבת הריקודים מסתכלת על האורחות שלי

והן נראות הרבה יותר טוב ממני

ואז אני מתחרטת על זה שלא הלכתי על החתונה המסורתית יותר

עם השמלה הלבנה והאיפור והצילומים

-

יותר מידי צילומי חתונות בפייסבוק ולחץ לקראת ראיון עבודה ותראו מה קרה...

קמתי בבוקר והתארגנתי לקראת תהליך מיון למשרה בחברה מצילחה

נסיעה ארוכה ומתישה באוטובוס

מנסה להכין את עצמי נפשית לקראת התהליך ההולך וקרב

בידיעה שאני מתחרה עם עוד קבוצה של אנשים לא פחות טובים, אם לא יותר

ושנעבור את התהליך במקביל

אולי שיתוף הפעולה ביננו ייבחן

שום דבר לא הכין אותי לעובדה שהשתתפתי בתהליך

שכל כך מזכיר באופן מבחיל תכנית ריאליטי

ושאלת הקיטבג ששאלתי בטעות בהתחלה הרסה לי לגמרי את התדמית

בתוך הלחץ והנסיון להצליח ולהגיד דברים בסדר, לא שמתי לב

אבל הם שפטו אותי כבר, והדביקו לי תווית

הם אמרו בהתחלה שהם ייפרדו מחלק מאתנו באמצע התהליך

כאשר באופן מעשי הם לקחו חצי באיתנו בסוף התהליך ואמרו לנו להתראות

וחלק נשארו עוד שעה לעוד מבחן או שניים.

אפשר לסכם את זה באיכס אחד גדול

לפחות התנסיתי ולמדתי מכל הסיוט הזה...

כשלון זה לא דבר קל להתמודד איתו

אבל אני יודעת שיהיה בסוף בסדר.