סנדוויצ’ים לכל עט

מעבר דירה זה חתיכת דבר.

קודם כל, התחלנו מזה שלא היה לנו כלום עם שום דבר למעט הבגדים שעלינו,

ולי היה מטבח מאובזר מהדירות הקודמות שגרתי בהן,

גם לו יש מטבח מאובזר,

עכשיו יהיה לנו מטבח כפול...

אז היה אצלנו שיפוצניק שהגאון "התרים" מהבניין שעובר תמ"א ממול,

צבע את כל הדירה מכף רגל ועד ראש (קירות ותקרה), סידר את כל החשמלים, השקעים, הקירות, החורים, הבורות, התריסים ועשה גם ניקיון בארונות בנוסף להכל.

בשבת האחרונה הוא עשה תיקוני צבע אחרונים ואת הניקיון הכללי של כל הבית- לא דפק אף מסמר ולא קדח בקירות,

כמובן שאחד השכנים הדתיים כבר התרעם על הנושא,

אבל הוא ממש לא מטריד אותנו, עם כל הכבוד, זכותי לצבוע ולשטוף את הבית שלי מתי שרק בא לי.

אתמול היתה הדברה,

זה סיפור, קטע קטע...

קבענו עם המדביר משה מ-אופק הדברה- בשעה שמונה בבוקר.

ברבע לשמונה מתקשר אליי הגאון- "את יכולה לנסוע לעבודה, המדביר שבר את הרגל לפני שעה והוא בבית חולים עכשיו".

הוי אלוהי הדיכאון.

באסה לגמרי.

משה המדביר לא השאיר אותנו מופקרים לחסדי הג'וקים,

ושלח את אחד העובדים שלו, כנראה מחוץ לשעות העבודה,

להדביר את הדירה המיועדת.

בשמונה בערב סיימנו עם ההדברה,

ומסתבר שהתיאור של הבית שנתתי לו בטלפון היה מוגזם,

אז הוא גם הוריד במחיר לאחר ההדברה.

הייתי בשוק בהלם בהמומה...

אז אני שמחה להמליץ על ספק שבאמת, הייתי כ"כ מופתעת ממנו- http://www.makak.co.il/ ולטובה כמובן.

חיכינו עד 23:00, נסענו לדירה, שטפנו אותה מכל כיוון אפשרי,

הרבה מים ופנטסטיק זרמו שם... אבל מה?

עכשיו הדירה נקייה, מודברת, צבועה ומחכה רק לנו.

כיף גדול.

ואיך אפשר בלי סנדוויץ'?

כריך זיכרון ילדות

לחמניית דגנים

סלט אבוקדו (ביצה קשה, בצל)

פרוסות עגבניה

אין כריך שאהבתי יותר, מאבוקדו ועגבניה, תמיד מנצח!

בתיאבון!

יום חמישי בערב,

בעוד כמה ימים יש לי בוחן באחד הקורסים,

חברה משותפת שלנו מתקשרת- "אתם באים לאכול איתנו סטייקים?"

כיאה לקרניבורית,

בלי יותר מדי התלבטויות,

אני זונחת את הלימודים,

אנחנו מתארגנים והולכים לאכול.

את הסטייקים המשובחים ברמות שכבר מזמן לא נדגמו,

החברים היקרים שלנו קנו במעדניית הבית (ג'קו קנטי) בהוד השרון,

הנחינו אותם לשם פעם אחת, ומאז הם לקוחות קבועים (ובצדק ).

בכל אופן,

הגענו,

השולחן כבר ערוך,

מנגל הגז כבר פתוח,

בתנור מתחממים להם תפוחי אדמה פרוסים עם רוטב שמנת... משו משו,

הגברברים יצאו לטפל בבשר,

אנחנו נשארנו בפנים לטפל בדיאט קולה,

כשהם חזרו עם צ'וריסוס מעולה וסטייקים שמנמנים... התחילה החגיגה האמיתית.

אז היה לי הבוחן,

באתי לא ממש מרוכזת,

היו לי קצת issues בעבודה,

ואמנם למדתי כמו שצריך,

אבל כאמור- לא באתי מרוכזת ובמזל לא נכשלתי...

הפתק בסנדוויץ' ביום למחרת המבחן,

היה רלוונטי מאי פעם:

"לא לומדת לקח

לא עושה תקשיעורים.

אח"כ כשבבוחן את

שוכחת תרגילים

תפסיקי להאשים את

כל האנשים

הרי בשר מושך

אותך יותר מריגושים

אאא

הגאון הקולינרי"

איזה חמוד שהוא,

אין דברים כאלו.

באותם ימים הייתי עם קרייב למתוק, הרצון העז היה לנוטלה...

במקום זה קיבלתי-

כריך עבודה בעיניים

לחמניה מחיטה מלאה

שוקולד חרובים

פירורי קוקוס

שקדים מולבנים

אז בגדול,

אם זה היה עם שוקולד אמיתי,

זה היה כריך אדיר,

אני לא יודעת איך ילדים קונים את השטות הזו שנקראת "שוקולד חרובים",

כי שוקולד בטוח אין שם... אני מעדיפה נוטלה,

ובכל זאת,

השילוב היה מגניב לגמרי וגם טעים (אבל לא כמו נוטלה )

בתיאבון!

הלכנו היום, הגאון ואני, לרהט את הבית הבא שלנו...

קנינו מלא דברים יפיפיים, איזה כיף זה היה!

נסענו לדרום תל אביב, האזור הידוע בחנויות הרהיטים, הלא הוא רחוב הרצל.

פצחנו במסע קניות ואמנם לא השארנו אבק מאחורינו, אבל בהחלט דרכנו בלא מעט שלוליות...

נתחיל בזה שהדירה אליה אנחנו עוברים לא מרוהטת בכלל, ועל כן אנחנו צריכים להתחיל הכל מהתחלה,

אז בשבוע שעבר קנינו מקרר חתיך הורס- סמסונג הפוך בצבע לבן ואליו התלווה תנור משולב של סאוטר- גם הוא בלבן.

היום, 

התחלנו בארון.

פעם פעם, כשגרתי שם בדרום תל אביב, קניתי ארון באחת החנויות, היה שירות מוצלח ומצויין, זכרתי את העניין הזה והלכנו ישר לשם.

התחדשנו לנו בארון מולבן (לא לבן, זו דוגמת עץ בצבע לבן) 5 דלתות ועוד ארון שירות לבן למטבח.

סימנו V והמשכנו לחפש סלון ופינת אוכל.

נכנסנו לחנות מגניבה, מסתבר שזו חנות בת של ID DESIGN, שם התחדשנו לנו בשולחן אוכל מגניב לאללה, מזכוכית מחוסמת ורגלי מתכת, נפתח כמובן, עם 6 כסאות בצבעים אדום-שחור-לבן.

הסתובבנו בכמה חנויות עד שמצאנו את מבוקשנו- סלון בצורת ר' (המונח המקצועי הוא שזלונג? לא בטוחה, אבל יצא חתיך לאללה!), בצבע ירוק, עם שולחן קפה הורס את הבריאות בצבע ולבן ומזנון תואם בצבע לבן בסגנון אירופאי מסולסל מלכותי WHATEVER, יצא מהמם!

כריות בחרנו בצבעים כתום וירוק בהיר.

היינו צריכים גם לקנות עוד מזנון גבוה יותר, בשביל פינת ה-XBOX, ושאלנו באותה החנות של הסלון אם יש משהו כזה,

פתאום הגאון שם עינו על איזשהו מזנון גבוה וצר, ושאל עליו.

המוכר אמר שזה לא מה שאנחנו מחפשים, זה בעצם שולחן נפתח, מאורך של 80 ס"מ, לשולחן של שני מטר ושמונים!!

הפלטות מגיעות בנפרד, ואפשר לבחור כמה ארוך לעשות את השולחן הזה.

הגאון נדלק.

מאחר והוא כ"כ אוהב לארח ולהאכיל, שולחן נוסף עבורו הוא בגדר חלום רטוב,

החלטנו יחד ששווה להוציא גם את זה,

והלכנו על זה.

ריהטנו את הבית שלנו בדברים הגדולים,

עכשיו נשארו עוד דברים "קטנים",

למה במרכאות כפולות? כי כל הדברים הקטנים האלו יעלו לנו עוד משהו כמו עשרת אלפים שקלים,

מצד שני,

זה הולך להיות הבית שלנו,

לטווח מאוד ארוך,

אז כדאי שהוא יהיה כזה שכיף יהיה להיות בו.

סיימנו את השופינג שלנו בפאב מגניב ברחוב אוריאל אקוסטה בארוחת צהריים של טאפסים מגניבים ופאייה פירות ים,

מומלץ מאוד,

לדעתי קוראים לו "שאלתיאל" אבל אני לא בטוחה, בכל מקרה, היה טעים לאללה ויש שם בכל הרחוב הקטן הזה פאב אחד בלבד.

בליל האתמול חלמנו שנינו על האקסים שלנו, כל אחד על שלו.

שיחה שהיתה לנו אתמול בלילה הביאה את שנינו לחפור בעבר האישי של כל אחד בעצמו.

בבוקר, שיתפנו אחד את השנייה בחלומות המוזרים שחלמנו,

כשסיימתי להתארגן ללימודים,

חיכה לי הפתק הבא בשקית הנייר של הסנדוויצ'ים:

"הצל שלי ואני

יצאנו לדרך

האקס התערבבה כך בערך.

פעם אני אוהב.

ופעם אני רוגז.

והנה פתאום,

גם האקס שלך בחלום.

בואי ננקה את שניהם,

כן, הקשר הזה מנחם.

אאא

הגאון הקולינרי" 

מקסים שכמותו, תמיד אני אומרת שאין כמוהו, תמיד אני מתכוונת לזה- תמיד רגיש ואוהב ומבין, והכי חשוב- כן ואמיתי.

הסנדוויצ'ים היו חגיגה:

כריך שניצל

לחמניית דגנים

שניצל דק שהוכן אך אתמול בערב

מיונז

שיטאקי

חסה

כריך ממרחלב

לחמניית דגנים

ממרחלב של עלית

סירופ מייפל

תמיד בימי שישי אני מקבלת לחמנייה אחת חצוייה לשניים- חצי סנדוויץ' אוכל חצי סנדוויץ' קינוח.

תמיד טעים.

אלוף הגאון שלי.

בתיאבון!

יום אחד אחי הקטן החליט להתחבר לחברת YES.

אני אציין ואומר שלאחי הקטן יש מספר טלפון משלו, גר בעיר אחרת ועל כן, לא היתה שום סיבה לחברת YES לחשוב אפילו לרגע שצריך לבטל את מנוי ה-YES אצל אמא שלי ולהעבירו לאחי הקטן, שכאמור, נרשם לשירותים שלהם בעיר אחרת, בכתובת שונה, תחת מספר טלפון אחר.

ובכל זאת,

ברגע שחיברו אותו- ניתקו את אמא שלי.

לא עזרו שיחות הטלפון המרובות,

נתקלנו בתגובה מפגרת ביותר מצד חברת YES- אין לנו מה לעשות עם זה, זה אצל הטכנאים, זה אצל ההנהלה, זה אצל משה, אצל שולה וכן הלאה.

הגאון הקולינרי נרתם למאמץ המלחמתי,

ולאחר יותר מחצי שעת שיחה (וזה אחרי שהמנוי של אמא שלי נותק למשך כמה שעות טובות ויחד איתו נמחקו כל התכנים שהקלטנו), הוא הצליח להחזיר את הכבלים לטלוויזיות בביתנו.

למחרת חיכה לי הפתק הבא בסנדוויץ':

"רוצים להגיע הביתה מאוחר?

YES!
רוצים ללכת לישון מאוחר מבלי שסיימתם את המטלות?

YES!

רוצים לישון כמו פגר כשחתולה מגרגרת בפה מסריח מולכם?

YES!

רוצים לקום ולקבל זי... (ביפ) לפני שהשתנתם?

YES! YES! YES!

אאא

הגאון הקולינרי"

 כמה צחקתי.... כל מה שכתוב בפתק- אמת.

כריך עוף ושיטאקי

לחמניית דגנים

חומוס

חצילים במיונז

חתיכות עוף מהמרק

פטריות שיטאקי

קורנישונים

זה היה... המממ... כריך מעניין

מאחר ואני מעט בעייתית באוכל, אני לא אוכלת עוף אם הוא הגיע מהמרק בכל קונפיגורציה שהיא לא.... מרק.

אז למרות שהסנדוויץ' היה טעים,

הסרתי את חתיכות העוף ממנו, והמשכתי לאכול בתיאבון רב,

פטריות השיטאקי אגב, נותנות טעם ממש מיוחד ומעניין לכריך,

ואני בחיים לא הייתי חושבת לשלב אותן עם חומוס,

אבל עובדה שזה עבד.

בתיאבון!

באחד הימים הגעתי הגאון מסמס לי- "קניתי XBOX 360 עם מצלמה וזה מגניב לגמרי!!!"

ואני- אוקיי. יופי. צעצוע חדש. תתחדש.

מה כל ההתלהבות?

אה.

אז הגעתי הביתה, ושמעו... איזה מגניב הדבר הזה!

עשינו אימון ספורט ושלושה ימים אח"כ לא הצלחנו לזוז...

בפתק שקיבלתי ממנו למחרת, היה כתוב:

"כדי להתחזק צריך הרבה להתאמן.

כדי להיות יותר רזה צריכה להתאמן

כדי להיכנס שוב לשמלה צריכה להתאמן.

אך כדי לאהוב אותך,

אינני מתאמן,

כי הרי כזה זמן מה,

אני הוא השכן.

אאא

הגאון הקולינרי"

כל פתק כזה עושה לי חיוך מטורף על הפרצוף,

גם היום כשאני קוראת אותו אחרי זמן מה,

מחמם לי את הלב,

איך הוא קם כל בוקר להכין, שוקד, עושה, חותך, אופה, מבשל, מטגן- תמיד משקיע ותמיד כותב משהו שנוגע ללב.

כריך קליפות

לחם שיפון

שכבה דקה של מסקרפונה

סלט קליפות: קליפות מלפפון (מלפפון שקולף עם מקלף), קליפות גזר (כמו המלפפון), עלי בזיליקום קצוצים גס, גרעיני חמנייה קלויים, שמן חרצני ענבים (ממש ממש ממש ממש ממש קצת...), מלח, פלפל, חצי כפית סוכר חום.

מערבבים ומניחים בלחמניה בנדיבות.

איזה כריך מדליק!!

חבל על הזמן, היה ממש גאוני וטעים.

בעוונותיי הרבים שכחתי לכתוב את אחד הכריכים,

וכך נותר לי פתק ללא כריך,

אבל מאחר וכל הפתקים כולם חשובים לי-

אני אעתיק גם אותו לפה:

"סטודנטית,

הכנתי לך כריך שאומר אני אוהב.

הכנסתי שם אותי ותיבלתי בכאב.

אותך אוהב ודאי אשק שוב על לחייך,

אני אוהב אותך סטודנטית,

לבי בתוך לבך.

אאא

הגאון הקולינרי"

אני לא זוכרת איזה כריך היה שם מאחורי הפתק הזה,

אבל זה אחד הפתקים המרגשים שקיבלתי.

בתיאבון!