כלום. אני רוצה לצאת להפסקה מהחיים, אבל לא יכולה. אני רוצה לישון ולא להתעורר בקרוב. להתעורר רק כשיהיה טוב יותר.

נמאס לי מהכל.

נמאס לי מעצמי.

כבר אין לי מה להגיד ואין לי מושג מה רע כל כך, אבל רע. תמיד רע.

איך זה שאתם אשכרה נהנים מהחיים? זאת אומרת, איך, איך אפשר? גם כשאני נהנית זה כל כך זמני שזה מצחיק. גם כשאני חושבת שסיימתי ליפול אני נופלת עוד יותר נמוך ממה שחשבתי שאוכל אי פעם.

לא רוצה לחשוב על כלום אבל גם לא רוצה לעשות שוב טעויות.

מבוי סתום.

אני רוצה להיעלם.