להיות אמיתית עם עצמך, זה השלב בו את קוראת מילים לא מובנות ומבינה אותן אך ורק בצורה שמתאימה לך, כי לכך הן נועדו. להיות אמיתית עם עצמך. להסתכל על המקום בו את נמצאת ולהחליט לאן את רוצה להמשיך. לאן את באמת רוצה להמשיך, לא לאן החברה קבעה שתמשיכי. להסתכל על הדרך שעברת ולהחליט אם הדרך הזו נגמרה עבורך, גם אם היא לא נגמרה עבור כל השאר. אם היא התאימה לך, וגם אם כן וגם אם לא, היא כבר הייתה והיא לא ההווה. ההווה הוא הדרך בה את צועדת כרגע.

להיות אמיתית עם עצמך. לאן את באמת רוצה לצעוד?

האם האושר הוא הקביעות הזו שנראית טוב כל כך? כי לפעמים כן ולפעמים לא. בדיוק כפי שלא כל הומלס הוא מסומם ומיואש מהחיים, גם לא כל אישה נשואה עם שלושה ילדים ובית יפה עם גינה היא מאושרת.

להיות אמיתית עם עצמך. את לא נהנית מהעובדה שיש לך זמן מסויים לגמור עם עבודת הנפש שלך, כי לנפש אין זמן. את לא נהנית מהעובדה שאת צריכה להתיימר להציג אותה כפי שהיא מוצגת אצלך בדימיון, בידיעה כי דבר זה אינו אפשרי. את לא נהנית מהפרטים הקטנים אותם את צריכה להוסיף או לסנן בשביל השלמות והציון, כשעשייתם לא תורמת לך. ציון? אה, נכון, בסוף גם מתייגים לציורים שלך מספר שבסופו של דבר, בלי להתחמק לכל מיני הסברים מתייפיפים, קובע.

אז האם זהו הפיניש אליו רצית להגיע? זה שנראה קסום כל כך מרחוק, ואולי לא בדיוק נכון לך מקרוב? מה תהיי מוכנה להקריב, ובשביל מה בדיוק תהיי מוכנה להקריב זאת. מהי בדיוק המטרה שלך. שלך ורק שלך. כי יכול להיות שהשגת אותה כבר. יכול להיות שאת לא צריכה אישור של אחרים.

להיות אמיתית עם עצמך ולפחד כל כך, לפחד לסטות מהדרך ממולאת האשליות, הדרך הסלולה.

לפחד למצוא את עצמך בדרכים פחות מקובלות, להמשיך לפסוע בדרכים אותן קבעו לנו מראש.

אבל אני, אני רוצה ללמוד ללכת.

תמונה שאני צילמתי, עם אפקטים. אני לא בטוחה איך היא קשורה.