יש כל כך הרבה דברים שמבאסים אותי לאחרונה. דברים באישיות שלי שתמיד עולים, תמיד מפריעים, תמיד מורידים מרמת החיים שלי ומרמת ההערכה העצמית שלי.

אני מנסה להסתכל על הדברים הטובים, שמחה על זה שיש לי אותם ולא מתעלמת מקיומם, אבל הדברים הרעים פשוט גדולים מדי.

הם מציקים,

הם משמעותיים,

הם חלק ממני ואי אפשר לשנות אותם.

אני מניחה שיש לי רק את האפשרות לקבל את זה כפי שמקבלים כל דבר שאי אפשר לשנות. להתאפק הרבה, ולקוות שלא יבוא היום בו הכל יתפרץ והכעס ישתלט עליי.