אהבה אהבה אהבה אהבה אני חושבת שאני אוהבת את כולם כפי שרציתי, כולם שייכים לאנרגיה אחת כוללת של חיים

זה פשוט שגם אם אדם הוא הכי יפה שיש, הנפש היא זו ששופכת אור על החיצוניות

רוצה אל הגיה סופיה
אני רוצה לדעת מה אמיתי ומה רק הסיפור שאני מספרת לעצמי שוב ושוב עד שיהיה נכון ואהיה שווה בעיניי. וזה שקר גס,
מה אם לא נספר סיפורים אלא נתחבר למי שאנחנו באמת?
אמת!!!!!
אבל אז שום דבר לא יהיה חשוב ככל הנראה.

אני רוצה לשבור חוקים, לעשות את מה שאני רוצה לעשות גם אם זה מנוגד להשקפות שלי כביכול,

אבל אם תלכי נגד כל מה שהכרת זה עלול להיות מסוכן, את עלולה להתחרט, לא סתם מנגנון הפחד מגן עליך מפני סכנות.

אסור ללכת כל הזמן אחר תשוקות.

אחרת... הכל היה מרגש ולא משכל, וזה נורא. זה חייתי. זה מוביל למקומות לא טובים.

אם כך איך אדע להבחין בין הסיפורים אשר אני מספרת לעצמי עליי,
לבין מי שאני באמת?