מעולם לא הרגשתי חיה יותר. התקופה הכי טובה בחיי מתרחשת כאן ועכשיו, ואולי זה ישתנה ברגע בו אצא לקורס אבל בינתיים ממש טוב לי. זה אפילו לא תלוי באף אחד. החיים שלי עמוסים בדברים שאני רוצה שיהיו לי. השגתי חברים חדשים, אני מחדדת קשרים עם חברים ישנים, התחלתי לעבוד בעבודה נוספת ועד הקורס אוכל להרוויח קצת, יוצא לי לצייר מלא והשתפרתי מאוד, הבנתי שאוהבים אותי במשטרה, למדתי להגיד את מה שמפריע לי בצורה הנכונה (קודם שתקתי, שמרתי בבטן), למדתי להביע את עצמי טוב יותר בעל פה, יצאתי לכמה אירועים שהיו בתל אביב, ביניהם הפסטיבל הגותי המדהים בו קרו המון דברים משמעותיים, אמשיך לצאת עד הקורס ואחריו במידה וזה מסתדר, למדתי דברים על עצמי ועל החיים (המון בזכות הספר 'המכשפה מפורטובלו' של פ.ק אשר גורם לי להסתכל עמוק פנימה ולהבין את עצמי), הרבה בנים התחילו איתי בזמן האחרון (זה יכול להיות מטריד אבל בסופו של דבר זה אמור להחמיא), אני הולכת לעשות קעקוע של טירה בשבוע הבא, אין יותר מצבי רוח קיצוניים כי הכדורים שרשמו לי ממש עוזרים. בקיצור, אני למעלה.

יש דברים שמסתבכים לי קצת כמו קשר שאולי יהפוך או לא יהפוך לקשר זוגי, כמו דברים שלא סגרתי עם עצמי על מי שאני ואיך טוב לי לפעול, כמו ניהול זמנים שנורא קשה בתקופה כה עמוסה. הייתי רוצה לפרט ברמה גבוהה יותר על המון נושאים אבל כשטוב, ידוע שאין מוטיבציה לכתוב יותר מדי על החיים אלא פשוט לחיות. ככה זה אצלי עכשיו. באמת שקורה המון והייתי רוצה לתעד ולשמר הכל, אך אין מה לעשות... בכל דבר יש טוב ויש רע.

אני נהנית. טוב לי. סוף סוף.