אני חושבת שאני רואה את ההשתקפות של גן העדן במי הביוב העכורים שבגיהינום.

זה אומר,

שהוא קיים.

אני אמצא את הדרך להגיע לשם.

מדהים איך שכלום לא השתנה.

הייתי ילדה דכאונית בת שתים עשרה שהתחילה לחתוך את עצמה ולהסתגר בחדר,

עכשיו אני בת תשע עשרה, עדיין דכאונית, מסתגרת בחדר עם מוסיקה עצובה.

בוכה,

ובוכה,

כמו איזו אפסית.

רגל פה, בעולם האמיתי,

רגל שם, בעולם הבא.

מחשבות אובדניות, כמו שתמיד היו.

התמונה הזו עם האקדח ברכה שלא יצאה מהראש,

התחלפה לאקדח בגרון כי כך סיכויי המוות מלאים.

פשוט עלוב.

לא משנה עם איזה אנשים,

באיזו מסגרת,

באיזה גיל,

הכל אותו הדבר.

הכל פשוט אותו הדבר.

רבה עם ההורים,

אין כוח לכלום,

אין מה להגיד.

בלבול.

אני לא רוצה ככה את החיים שלי.

לא רוצה.

אבל אין לי מספיק כוח לשנות,

ואין לי מושג למה אני לא מתאבדת.

אני תקועה,

הכל תמיד תקוע ככה באמצע,

רגל פה רגל שם,

וזין על זה.

אני אפילו לא רוצה להיפרד מהדיכאון,

אפילו שאני שונאת אותו.

זו החיה הזו שתמיד איתי,

כשאני לבד.

בלעדיו אני לא מכירה את עצמי.

מצד שני, הוא הורס אותי.

בעצם, מה כבר יש להרוס? הכל אצלי הרוס, כל הזמן.

אפילו אותם השירים.

זה להדליק מוסיקה בווליום הכי גבוה, להשתחרר, ולשכוח מהחיים שלי.

לא כי הם רעים,

אלא כי הכל מסובך,

מבולבל.

האמת שטוב לי.

האמת שאני לא יודעת, אני פשוט לא מרגישה כלום.

האמת שאני ריקה,

וזה גורם לי לעשות שטויות,

ואני לא רוצה שאנשים יפגעו מהשטויות,

אבל נראה לי שאחד הולך להיפגע.

מהשני שכנראה נפגע או שלא אכפת לו,

לא אכפת לי.

כבר הייתי מגעילה אליו הרבה,

מגיע לו,

הוא בן זונה,

והוא נמחק מלקסיקון החברים שלי\ידידים שלי\אנשים שאני רוצה להיות איתם בקשר ולו הכי קטן.

אני שונאת לחשוב שאני אוהבת אנשים ולגלות שאני שונאת אותם. למה הכל קיצוני כל כך? זה פשוט תמיד קורה לי.

עדיף לא לאהוב אף אחד.

זה בסדר, גם ככה אני לא מסוגלת.

אני חושבת שאני בן אדם רע.

או שפשוט לא התבגרתי.

או שאני דפוקה.

אני לא יודעת.

אני לא יודעת כלום.

או שאין אף אחד, או שכולם באים בבת אחת.

אד מבולבלת

אלך בעקבות הלב

אני נופלת

הורסת בידיעה

כואב לי

"אני לא יכולה להגיע היום. אני לא מרגישה טוב מבחינה נפשית."

אני לא צריכה לדבר, לא צריכה חיבוק, לא צריכה כלום. רק צריכה לדעת,

שמישהו  

כאן

ושומע

אותי

אני מפחדת

אולי הדרך הטובה ביותר להציל את החיים שלך,

היא להרוס אותם כליל ולבנות הכל מהתחלה.