בעיה שלכם.

נקודה למחשבה: אני מזמינה פיצה משפחתית עם משפחתי היקרה. ארבעה משולשים עם זיתים וארבעה עם פיטריות. אני מציינת כי אני אלרגית לפיטריות וצריך להפריד טוב. ויהי פיצה. אני לוקחת משולש עם זיתים ומגלה, למרבה ההפתעה, חתיכת פיטרייה קטנה על משולש הזיתים שלי. אבוי, יכולתי שלא לשים לב! כלומר, אני יכולה לתבוע את הפיצרייה?

כרגע גיליתי שכל הלהקות הבאות הן מפינלנד:

Norther

Children of Bodom

Insomnium

Ensiferum

Nightwish

Finntroll

וזה מגניב. רוב הלהקות שאני שומעת\מכירה ואני לא שומעת\מכירה הרבה.

אני צריכה למצוא חיים. או ללמוד לצייר.

גם אני מתלהבת מבנים בישרא, ואני לא בת 14.

אני שונאת הכל ובא לי למות.

אני כלום המנסה לצבוע את עצמו בצבעים אשר תמיד ישארו שקופים,

ושואלת

את

עצמי

מתי כבר

די?

מתי זה יהיה

שקוף. כמו...

כמו הכלום.

כמוני.

סו... יש אנשים שלא נועדו להיות מאושרים.

הכשרון שלי,

הוא לשחק במוות.

כמה עמוק. כל הכבוד לי. מכיאות כפיים מקהל הכאילו שלי.

זה כל כך מעצבן כבר להיות אני. די, תפסיקו לקרוא כאן. באמת שאין מה.

אני צריכה מישהו יציב,

אבל עמוק.

שיהיה לנו לפחות תחום עניין אחד משותף,

ויהיה לנו כיף לדבר.

שלא נריב, לא הרבה,

שיהיה לנו טוב. שנצחק.

שלא יהיה עוד מישהו,

אלא אחד באמת מיוחד. אחד שחושב אחרת מרוב האנשים.

רק ככה יבין אותי.

מישהו שיגרום לי להפסיק לכאוב,

בגללך.

רק חבל שאין כוח לחפש, אין כוח להתאכזב, אין זמן.