תחזור אהובי!אני לא כועסת,רק מתגעגעת.

שיטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטXD

כמה זמן לא עדכנתייייייי פה :X

סוריייייייייייייייי,סורייייייייייייי ושוב סורי!!!!!!!!!!!!!! 

OMG!!!!!!!!!! 

טובייי אני יעלה פרק אפילו שזה קצת מעפן אחרי אלף שנה,זהו מבטיחה לעדכן.

אני יחפש זמן גם אם אין ליייי,

טוב אז? שנתחיל?אה כן גם מחכה לנו אחרי הסיפור סתם כמה תמונות שעיצבתי אני ישמח לשמוע ביקורת.

אה כן,לגבי הסיפור הפרק לא משהו אני מצטערת-אני יפצה אותכן בפרק הבא לפרק כפול,כן כן שמעתן נכון-בבלוג שלי,פרק כפול^_^

אה כן עוד משהו...

כמות התגובות גורמת לייי לא לרצות בכלל לעדכן את הסיפור,

אני קצת מאוכזבת מזה שאין לי תגובות,

יש לי ביום אולי 40 או 50 כניסות אבל תגובות?כמעט אפסיות.

אולי אתם לא אוהבים את הסיפור שלי, ואולי מסיבה אחרת.

זה לא סיפור ראשון שאני כותבת אבל זה סיפור ראשון שיש לי אומץ לי לפרסם אותו,

אז אולי במשך הזמן תאהבו את הסיפור שלי כמו שאני אוהבת אותו,

נורא התלבטתי אם לפרסם את הסיפור "ממלכת הערפדים" או "הגעגוע" שהיום קוראים לסיפור "גורל"-

אבל "ממלכת הערפדים" הוא לא היה ניראה לי מציאותי,

אז לכן הלכתי על הסיפור הזה,כי הוא מציאותי,ויש בו דמיון למציאות.

אם יש הערות לסיפור,משהו שלא ניראה לכם-אל תתבישו לפנות אלי,ההפך אני ישמח.

שאני ידע מה לתקן,וידע לערוך את הסיפור בצורה שאתן תאהבו לקרוא ולא רק אני:)

אז אני ימשיך לכתוב את הסיפור למען שאר הבנות שכן אוהבות אותו.

אז לפרק או ננמשיך בחפירות?

פרק שלוש-פעם שלישית גלידה.

קמתי בבוקר מאוחר,למה ציפתי?אחרי מועדון בילוי אני לעולם לא יקום בשבע. 

אחרי הריב בבוקר אם אמא שלי אני לא רוצה לעולם לצאת למועדון ביום שיש בית ספר למחרת,פשוט סיוט!

זה גם לא אופייני לי לאחר במיוחד ביום הראשון של הלימודים,אז התלבשתי מהר-מזל שהכל היה מוכן לי כי הארגנתי הכל אתמול לפני שיצאתי.

"תום למה דווקא את איחרת ודווקא ביום הראשון של הלימודים,אחלה דרך לפתוח את השנה" שמעתי את המורה שלי אומרת לי בזמן שפתחתי את הדלת של הכיתה ובו זמנית כל המבטים של הכיתה היו מופנים אלי,חיפשתי בעיניים את ליאן היא אמורה להיות איתי בכיתה,אבל לא מצאתי אותה,יכול להיות שהיא עדיין לא התעוררה אבל ראיתי את יובל ובאתי לשבת לידו, 

"לאן את חושבת שאת הולכת?" המורה הסתכלה עלי וגיחחה "סליחה המורה,זה לא יקרה שוב."השבתי לו במבט תמים ומתחנן לתחנונים. "שבי."ואז ישבתי. 

"השנה הזאת זו לא שנה של צחוקים ודאחקות,יובל אל תפריע לי אחרת אתה תראה את עצמך יושב בחדר המנהלת ביום הראשון של הלימודים!!" ופתחה את עיינה על יובל,ממש ריחמתי עליו באותו רגע-היא היתה ניראת מאוד עצבנית יותר מאמא שלי בבוקר. 

"מה אתה במחזור שאת ככה עצבנית?" שאל יובל את המורה וכל הכיתה התחילה לצחוק,וכמובן אחרי משפט שכזה היא העיפה אותו מהכיתה ואז המשיכה בנאום הקצת יותר מידי חופר שלה.

ואז שמענו את יובל צועק וכולנו צחקנו והמורה שוב עצרה אותנו "משהו פה מצחיק?" ושאלה אותנו בעצבים.

נקודת מבט של יובל:

"כוסאמק אם המורה הזאת יאלה בעזרת השם שנתיים אחרונות לבית ספר המחורבן הזה" צעקתי בכל רחבת השכבה שאני בטוח שגם אלוהים שמע אותי, "מה אתה צועק ככה מה כבר עשית?" פתאום ראיתי חבר ילדות שלי והלכתי אליו בהליכה מהירה וננתי לו כיף וחיבוק

"יא אחי שמעתי מה קרה אני משתתף בצערך" וניחמתי אותו.

"תודה"שמעתי על קולו שעדיין לא עבר לו כל העניין הזה.

"אבל מה אתה עושה פה אחי?" שאלתי והייתי מופתע מכל העניין הזה,

"סתם אח שלי מתחיל ללמוד פה" 

"מה עברת מבאר שבע?"שאלתי 

"כן אחי"

"וואלה אחי בהצלחה,אבל עשית חרא של בחירה שבחרת במקיף הזה" והתחלנו לצחוק שנינו וראינו את דלת הכיתה נפתחת.

בחזרה לנקודת מבט של תום:

אחרי שהמורה צעקה על יובל היא הכניסה ילד,והייתי מופתעת מאוד ממה שראיתי.  

"ויש לנו תלמיד חדש לשנה שלנו בכיתה יא' 2" המורה אמרה וכל הכיתה החלה בשאלות 'מי זה?' 'מה הוא חדש בעיר?' 'מאיפה הוא הגיע?'

"זה בן יעקב הוא חדש בעיר שלנו,הוא עבר אלינו מבאר שבע" כל הכיתה בחנה את את התלמיד החדש ואני הייתי מופתעת. 

"טוב בן,לך לשבת ליד תום בן כה אני לא מתכוונת להחזיר את יובל לכיתה בשעה הקרובה" ראיתי את בן מחויך הוא הבין שזאת אני,זאת שנפגש איתה פעמיים באותו יום, הוא התיישב לידי.

"אני מזמין אותך לגלידה" אמר לי וקרץ לי, הבנתי למה הוא התכוון, הוא התכוון למשפט הנודע 'פעם שלישית גלידה'. 

עכשיו הייתי בטוחה שזה הגורל! שלושה פעמים? בדרכים מוזרות? 

 

טובי איך הפרק?קצר אני יודעת.

אבל מבטיחה שאני יפצה בפרק הבא,מבטיחה!!!

רק אני מודיעה שהפרק יעלה בערך לקראת סוף חול המועד.

אבל בבקשה תפרסמו את הבלוג שלי,אני אפילו יעשה לינקים וקרדיטים לאנשים שמפרסמים אותי.

אין לי בעיה כל פרק ללנק מישהו בפוסט החדש ולהמליץ עליו רק תתבקשו!!!!

טוב עכשיו יש לי פינה חדשה בכל פוסט,

תמונות של עיצובים שאני מעצבתת יא מאןXP

אין לי בעיה לשמוע ביקורות בשביל לתקן,

אבל אל תבקשו מימני להפסיק לעשות את הפינה הזאת,

כי אני ממש אוהבת לעצב!!! ממש! 

אז לתמונות?

 

 

טוב אז הנושא של התמונות שלי שעיצבתי הפעם,

זה ההרגשה שלהרגיש לבד בעולם.

זה נורא מתחבר אלי לתקופה שלי כרגע-

אז לפעמיים ככה אני מחליטה להשתחרר או לכתוב או לעצב תמונות,

אני גם אוהבת לצלם נופים וכאלה-יש לי מצלמה אם מלא תמונות,

אולי יום אחד יהיה לי אומץ גם לפרסם אותםם אז לתמונות שלי שעיצבתי?

(big world...do you fell alone.

בעולם הגדול..את מרגישה לבד.)

התמונה הזאת מראה לי בחורה בעולם הגדול שלא יודעת מה לעשות,

שלא מוצאת מוצא ולא יודעת איפה היא נמצאת-

ופשוט היא מרגישה לבד.

(you alone in worlde...

את לבד בעולם...)

טוב פה זה שתי תמונות שחיברתי,

תמונת אחת-זה בחורה שמבינה שהיא בעולם לבד,

ובתמונה השניה-בחורה שהיא צריכה להבין שהיא בעולם לבד ובסופו של דבר כולם יעזבו.

מבחינתי השילוב של שתי התמונות זה שילוב מנצח!

החיבור מראה על איך שהעולם עובד לפני ואחרי.

 

 

אז איך??

אני כרגיל they dond אני אוהבת לשמוע ביקורת,

כל ביקורת-טובה או רעה.

מבחינתי ביקורת זה סימן לאיכפתיות.

תודה אוהבת המון המון המון♥♥♥♥♥♥♥♥