וואו,אני די בטוח שאתם לא מבינים איך זה להיות מחונן בכיתה ז',כולם מצפים שתתבגר אבל עדיין מתייחסים אלייך כמו לילד,אני אף פעם לא הרגשתי באמת באותה רמה עם ילדים בני גילי,אולי כי זה באמת ככה,אולי כי אני באיזה שהוא מקום רוצה להרגיש ככה,אני שונה,ואני יודע את זה,אני לא ילד רגיל,אני לא מגיע הביתה ומבלה 8 שעות על הפייסבוק,אני משחק משחקי אסטרטגיה וגולש בפורומים על אתאיזם ונכנס לאתרי חדשות...
שלא תבינו לא נכון,אני מאוד אוהב להיות מחונן,אני סקרן מלידה,וההורים שלי טיפחו בי את יצר הסקרנות,כמה נשיאי ארצות הברית היו עם השם רוזוולט?
באיזה תאריך החלה מלחמת העולם השנייה?
אני יכול להסביר לכם,אבל זה יהיה בפוסט אחר....
אם אני שונה בעוד משהו מהילדים בני גילי,הוא דעותיי ועמדותיי...
בקיצור,מבחינה חברתית כוללת (אני לא מדבר על ילדים שדומים לי,כמו חברי לכיתה),מאוד קשה להיות שונה בכיתה ז',בתחילת הגיל שבו להיות שונה זה נורא....