לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מוזה- סיפור(ים) בהמשכים



כינוי: 

בת: 13

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אפילו אני לא יכולה להתעלם יותר


אני לא כותבת כאן (בבלוג שלי) שום דבר שהוא לא פרי דמיוני, אבל מהמצב הזה אני לא יכולה להתעלם ונאלצת להביע עמדה.


 


הפוסט הזה התחיל בתור תגובה לפוסט של סטאטלר החביב שנמצא במועדפים ושקצת עלה לי על העצבים.


(אם אתם רוצים להבין חלק מהטענות שלי, תאלצו לבזבז 2 דקות מחייכם על מנת לקרוא אותו...)


 


כשהתגובה התארכה החלטתי להפוך אותה לפוסט....


 


בדומה מאוד לפוסט של סטאטלר, נתקלתי ביותר מדי תגובות ילדותיות למדי ומיתממות ברמה מעצבנת, לגבי המצב. ולא יכולתי לשתוק יותר.


 


1. "דואגים שנדע חס וחלילה יותר מדי מוקדם מדי"- כי זה מה ששומר על בטחוננו. יש דברים שגם לא נדע (אולי בעוד 20-30 שנה, כשתחול עליהם התיישנות)- כי, בוא נודה בזה, מה שנאמר בישראל לא נשאר בישראל- ואנחנו לא רוצים שמידע נרחב מדי יגיע לידיים הלא נכונות (היכן הטיל פגע, למשל. למה שלא נכוון אותם, אם כבר? "15 מעלות למעלה ו-10 ס"מ שמאלה- והייתם פוגעים בעיריית ת"א! חבל!" או, לחילופין, "ברגעים אלה ממש מתקיים קרב קשה ונקוב מדם בסג'עייה- באזור 20 לוחמי גולני, שלושה מהם בעמדה לא נוחה ולחמישה אזלה התחמושת. אם אתם רוצים לתקוף- זה הרגע!")


2. "לוחמי החמאס"? תעשה לי טובה. מי שמשייך את עצמו לאגון טרור הוא טרוריסט לכל דבר. זה לא משנה אם הוא חוגר חגורת נפץ בדרך לעזריאלי או מכין חביתה לארוחת ערב. טרוריסט הוא טרוריסט. (מזכירה שבאמנה שלהם אחת המטרות הברורות היא למות בזמן הריגת כמה שיותר יהודים- מסתבר שזה מזכה אותך בלא פחות מ-72 בתולות. לא ברור לי מה פרס בזה, אבל כל אחד והסטיות שלו....)


3. בהחלט עדיף לשנות המציאות של תושבי הדרום שחיים (14) שנים בצל האיום. וגם את המציאות האיומה ביותר של תושבי עזה שגם אני לא מסוגלת אפילו להתחיל לדמיין. והכי הכי כדאי לשנות את המציאות הזו ללא קרב ושפיכות דמים.

ובאותה ההזדמנות כדאי גם לעשות שלום עולמי, לבטל את כל הדתות, לאחד את כל הארצות ולרוץ ערומים מסוממים ממריחואנה ומאושרים.

סו וואט?

החיים טיפה'לה יותר מסובכים מזה.... לצערי.


4. לגבי ההערה האחרונה שלך, ורק לגביה, אני יכולה להסכים. מוות של אזרחים חפים מפשע זה מוות של אזרחים חפים מפשע- ולא מעניין אותי אם מדובר באישה או בגבר. וילד/ה זה בכלל נורא (מתנצלת, מוות של ילד עדיין כואב לי יותר מאדם מבוגר, בלי קשר למינו).

גם לא מעניין אם הוא יהודי, ערבי, נוצרי, מוסלמי, בדואי, שוודי, נורבגי, או ממאדים. מוות של חפים מפשע זה נורא- נקודה. 


מצד שני, כשהתקיפה נעשית מתוך מקומות ציבוריים ואזרחיים (בתי מגורים, בתי ספר, בתי חולים... וכו') אני לא יכולה לחשוב על התנהלות טובה יותר מצד צה"ל (להתקשר ולהודיע שעומדים לפוצץ את הבניין ושהם צריכים להתפנות? איפה ראיתם צבא שעושה כזה דבר?).


ואני מבינה,

אם כי באופן שטחי, זה נכון- מעולם לא ביקרתי בעזה ומעולם לא נשלטתי על ידי ארגון טרור-

את הצד שלהם.


לאן יש להם ללכת? יש גופות ששוכבות ברחובות ואין לאן לפנות אותן. למעלה מ-1,000 אזרחים (!!!) נהרגו. אין להם לאן לברוח. טרוריסטים צמאים לדם שולטים עליהם ומשליטים טרור אצלם בחצר האחורית.... מציאות שאני לא מסוגלת בכלל לדמיין.


אבל, וזה אבל גדול-
יש לך פיתרון יותר טוב? 

עדיף להמשיך לספוג רקטות? עדיף לחיות בפחד? עדיף לתת לטרור לנצח? (ואת כל מעגל האימים של עזה במצב הזה כי לא נותנים לה משאבים- חמאס/*הכנס שם של ארגון טרור אחר בעזה כאן* משתמשים במשאבים כדי לפתח כלי נשק ומנהרות טרור כדי לפגוע באזרחים ישראלים ולא כדי לתרום לפיתוח הכלכלי המדיני והפוליטי של עזה- ישראל מונעת מהם את המשאבים- עזה במצב מזעזע כי אין להם משאבים אני אחסוך לכם)


אני מבינה שזה נורא, אבל אני לא רואה איך אפשר לעשות את זה הרבה אחרת.

אז תפסיקו לבקר את צה"ל ותתחילו להציע פתרונות חלופיים. אם אין לכם- אז אולי עדיף לשתוק.

***


ורק עוד הערה אחת, רק כי אני בשוונג (ובלי שום קשר לסטאטלר)-

זה שאני לא בעד מוות לכל הערבים לא אומר שאני בוגדת, והאמת גם לא שאני שמאלנית, ובטח לא שאני זונה- זה רק אומר שהחברה שלנו הידרדרה לשפל שבו היו נמצאים לפני 80 שנה חבר'ה שאנחנו כל כך אוהבים לשנוא... "איך אפשר לשנוא יהודי רק כי הוא יהודי?" אתם כל כך אוהבים לומר. וגם אני, למען האמת. ההבדל הוא שאני עושה מאמצים כבירים כדי להימנע מלעשות הכללות בחיים הפרטיים שלי, בניגוד לכמה מכם.

ותסלחו לי באמת שקריאות "מוות לערבים" מצלצלות לי מוכר מאיזה שיעור היסטוריה לא מאוד רחוק...

אה, זו רק אני?

אז כנראה שאני המשוגעת.


באהבה מהולה בתסכול גדול וקונפליקטים פנימיים רבים-


מריה.

נכתב על ידי , 31/7/2014 00:15   בקטגוריות אקטואליה, שחרור קיטור  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , סיפורים , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להמוזה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על המוזה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)