Me, Myself

לא סתם שמתי את הבלוג תחת הקטגוריה "סיפורים"....

אני כותבת סיפורים, וחלק מהם יעלו לבלוג.

התחלתי סיפור קצר (יחסית אלי XD) שקוראים לו "העפיפונים"....

אז זאת ההתחלה שלו:

הכל התחיל ביום בהיר אחד, שבו נסעה נטלי הביתה עם אביה בחזרה מבית הספר. נטלי ראתה מהחלון 2 יצורים שמעופפים מעל חוף הים- אחד אדום, והשני כחול.

היא לא ידעה מה הם היצורים המוזרים האלו, אבל היא העדיפה לנחש. אולי הם יצורים שבאו לבשר דברים טובים? או שאולי הם מביאים איתם בשורות רעות...?

נטלי לא ידעה מה בדיוק הם עושים, ומה המטרה שלהם, אבל היא גם לא יכלה לשאול. היא רצתה, אבל לא יכלה.... היא לא יכלה פיזית. נטלי היא אילמת.

9 שנים אילמות... רק אחיה הקטן, הוא כן דיבר. והיא קינאה בו כל כך! היא היתה כותבת מה היא רוצה על לוח מחיק, שאיתו הלכה לכל מקום. לפעמים היו מתעלמים ממנה. אבל הוא? הוא יכול לצעוק, לבכות, לכעוס, והכי חשוב... הוא יכול לשפוך את רגשותיו. היא לא... היא רק כותבת יומן, אבל גם זה לא מספיק. היא רוצה לספר לאמא את החוויות מבית הספר, כמו דניאל אחיה, אבל... לאמא אין זמן לקרוא.... היא עובדת קשה, ואבא כמעט לא נמצא בבית, ודניאל יכול לדבר איתם בזמן שהם עושים משהו אחר.... אבל היא לא!

היום היה שקט באוטו, כי דניאל הלך לחבר מיד אחרי בית הספר. אבא נוסע לפגישה בשלוש, ואמא חוזרת בשבע בערב, מה שאומר שהיום אורה באה. אורה היא הבייבי סיטר של נטלי ודניאל. היא היתה רק בת 16, אבל היא היתה מקסימה. אורה הבינה את רגשותיה של נטלי טוב מכולם, ותמיד ישבה איתה ואת דניאל גירשה לראות טלוויזיה או משהו.... אורה אהבה את נטלי, והיא אהבה אותה.

מקווה שאהבתם ;)

ממני,

Me, Myself

אני אשאיר את הפתיחה הרבה זמן, בגלל שבטח מעט אנשים יכנסו אז שיהיו קוראים..... *~*

קודם כל, הבלוג הזה הוא לאנשים שאוהבים לשמוע מה אחרים מרגישים, סיפורים של אחרים, מתמידים, ובעיקר לאנשים משועממים על המחשב.....

אגב, זאת פעם ראשונה שלי בעסק, אז... תתחשבו בי בתגובות XD

אז, אני Me, Myself.... אני, עצמי, וזה- הבלוג שלי! יומן הרשת.... ולא, אני לא אגואיסטית!

אני ארשום כאן ההככלל... גם סיפורים מומצאים וגם מה שקורה לי בחיים...

סך הכל, יש לי חיים ממש טובים:

יש לי 2אחים ו-2 אחיות גדולים, שני הורים, משפחה גדולה... אני לומדת בבית ספר מגנובוש לאומנויות, יש לי מלא חברות, ציונים טובים... אבל.. לכל אחד יש בעיות בחיים...

ואגב, לא רק דברים רעים יהיו כאן!

נשתדל שלא יהיו בכלל XD

תחביבים:

אני אוהבת לשמוע רוק, להקות, וחולה על גרין דיי ;)

אני אוהבת מאוד חיות, בעיקר כלבים, אני בעצמי מגדלת 2 כלבות בלה וניקי (תזכרו!) וגור חתולים שחור וחסר שם... כן, הוא חדש XD

אני אוהבת לצייר וגם לפסל, מאז שהייתי פיצקית!

יש משחק בשם Howrse, משחק ממש מדהים שמגדלים סוסים XD אני מכורה מקווה שהבלוג הזה יחזיר אותי למציאות הוירטואלית הנורמאלית יותר XD

אני אוהבת מאוד את המשפחה הגרעינית והמורחבת שלי, הבני דודים והאחים, סבא...

אני כותבת סיפורים.... כן, סיפורים! ממש ארוכים! אבל לא במחשב, אני עוד בעבר, כותבת עם עט ועיפרון XD

אז.... זהו הבלוג שלי, ועכשיו אני אתן לכם טעימה ממה שיהיה בו, וגם... משהו שחשוב לי מאוד.... ועצוב...

בתאריך ה-2/11 סבתא שלי נפטרה... היא היתה סבתא של 10 נכדים, אמא ל-4 ילדים... אבל לא אחות של אף אחד.. אחיה הקטן נפטר לפני שנה :(

דודה שלי גרה בארה"ב, וסבתא שלי נסעה לעזור לה עם הלידה... אבל אחרי שאח שלה נפטר, סבתא שלי חזרה לארץ בגלל כאבים שבעקבותיהם נסעה לבית החולים....

אני ממש לא צפיתי את זה, ובהתחלה לא אמרו לי את זה בפנים, אבל לאט לאט התברר לי שסבתא שלי חולה בסרטן.

היה לה סרטן בבטן, והיא היתה נפוחה, ובהתחלה היא היתה חודש וחצי בבית חולים ואז היא באה אלינו... זאת היתה השנה הקשה ביותר בחיים שלי, היא כל הזמן נסעה לבית חולים וחזרה אלינו או לביתה, ואמא שלי היתה הרבה פחות בבית.

בפעם האחרונה שראיתי אותה, היו לה כאבים נוראיים והיא נסעה לבית החולים...

שבוע היא היתה שם, ולאט לאט דעכה...

ואח שלי בא לאסוף אותי מבית הספר, ואני ראיתי שהוא רועד והקול שלו מוזר, וידעתי שקרה משהו רע.

ואז בכיתי, בכיתי המון.

אני אהבתי את סבתא שלי כל כך, היא היתה אישה מיוחדת, אישה טובת לב. לא נוטרת טינה, ישרה, כנה.... אוהבת.

וכל מי שהכיר אותה אהב אותה....

אפילו הגרוש שלה, סבא שלי...

כי היא היתה באמת טובה! וכשרונית מאוד, היו לה ציורים מדהימים....

אהבתי את סבתא שלי מאוד. ומי שחווה דבר כזה, יכול להבין....

תודה לכל מי שקרא, גם אם לא הכל... XD

שלכם,

Me, Myself...