חשיבה חופשית

טיוטה

הירארכיה של החושים ומקומו של חוש הריח

הגנים האחראים לחוש הריח

אבולוציה - התנוונות חוש הריח ע"י ירידה במספר עותקי הגנים לריח והתחזקות חוש הראיה, בעקבות התרוממותו של האדם למצב זקוף.

מדוע? הרי יש מקום רב שאינו מכיל גנים ובלתי מנוצל בדנ"א שלנו.

כי באבולוציה פועלים כוחות הסלקציה - אם יש יתרון בתכונות חדשות שנרכשו באקראי ע"י מוטציות והביאו לשיפור גנים קיימים או ליצירת גנים חדשים, אז גנים אלה ישרדו ויביאו תועלת. לעומת זאת תכונה שאיננה נחוצה עוד, תעלם עם הזמן עקב ניטרול אקראי של הגנים האחראיים ע"י מוטציות החלות כל הזמן בחומר התורשתי שלנו. כאמור, חוש הריח הפך לנחוץ פחות ולכן עם השנים, לניטרול של חלק מעותקי גן הריח עקב מוטציות אקראיות כבר לא היה כוח סלקצי שלילי. נשאלת השאלה מדוע חוש הריח לא התנוון כליל באדם? האם זו רק שאלה של זמן וצפוי שהאדם ילך ויאבד את חוש הריח שנותר לו במהלך האבולוציה? התשובה לשאלות אלה היא סביר שלא. מדוע לא? כי תכונות שחסרונן פוגם ביכולתהשרדות דור ההמשך של האדם, היא סלקציה שלילית. ללבני אדם שישארו עם התכונות הנחוצות, יהיה יתרון בהבאת צאצאים שישרדו ויעבירו את התכונות האלה לצאצאים שלהם.

חוש הריח באדם הוא עדיין נחוץ ביותר להשרדותנו. אמנם יכולת חוש הריח נחלשה, אך רק באופן חלקי. החלק הנותר מאפשר לנו להריח ולהגיב לגורמים היכולים להשמיד אותנו או לאמץ גורמים שישפרו את רבייתנו והשרדותנו.

איז יכולות הרחה חיוניות נשארו לנו? על כך נאמר בתלמוד הירושלמי: "עִטְרָן בֵּין כָּבֶה בֵּין דָּלֵק רֵיחוֹ רָע" כלומר, יש דברים שהם מצחינים בכל מצב.

אנחנו חשים ריח שריפות מרחוק

אנחנו חשים ריח מבחיל של נבלות - מעורר תגובת בחילה המונעת מאיתנו לאכול נבלות ולסיכוי לחלות  בזיהומי מעיים.

ריח של מזון מקולקל

ריח של צואה ושתן

יתרון רבייתי של הרחת זיעה

טיטרנים

חוש הריח הוא הרומנטי ביותר: 

משיכה בין זכר לנקבה, בכל עולם החי וגם אצל האדם, נגרמת, בין השאר, על-ידי חלקיקי ריח בלתי נראים שנקראים "פרומונים".

גם בתנ"ך יש עדויות רבות לחשיבות של חוש הריח בקשר בין איש לאישה - במיוחד בשיר השירים:

• שיר השירים א3: "לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ, עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ"
• שיר השירים א12: "עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ - נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ"
• שיר השירים ב13: "הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ;   קוּמִי [לָךְ] רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי [לָךְ]"
• שיר השירים ד10-14: "מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַּלָּה, מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן, וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל בְּשָׂמִים.  נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַלָּה, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ, וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן... נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כָּל עֲצֵי לְבוֹנָה מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כָּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים"
• שיר השירים ז9: "אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו, וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן, וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים"
• שיר השירים ז14: "הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ, וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ"
• שיר השירים ח14: "בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים"

החריפות של הקינמון בהעדר יכולת להריח אותו

אחת ממשפחות הגנים הגדולות ביותר המוכרות ביונקים מכילה יותר מ-1,000 גנים שונים המקודדים קולטני ריח (olfactory receptors - OR), אותם חלבונים המצויים על פני שטח התא ומאפשרים לנו להריח. ניתוח מדוקדק של גנים וגנים מדומים לקולטני ריח, הראה שבני אדם איבדו במהלך האבולוציה מספר רב של גנים פעילים לקולטני ריח, וכיום יש בגנום שלנו פחות מ-500 גנים כאלה. לשם השוואה, בגנום של חולדות ושל עכברים עדיין פעילות גרסאות של כ-300 גנים שהפכו באדם לגנים מדומים.

הבדל זה אינו מפתיע, שכן חשיבותו של חוש הריח לצורך הישרדותם של רוב בעלי החיים גדולה בהרבה מאשר של בני אדם. למעשה, לבני אדם יש הרבה יותר גנים מדומים של קולטני ריח מאשר לשימפנזות. כלומר אנחנו איבדנו רבים מהגנים הפעילים האלו לאחר הפיצול מענף קופי האדם. ואולם, לקופי אדם יש יחסית יותר גנים מדומים של קולטני ריח (30% עד 40% ממשפחת ה-OR) מאשר למכרסמים או לכלבים, דבר המרמז על השפעה כלשהי שאפשרה לקופי אדם להסתדר עם חוש ריח מוגבל קמעה.

במחקר על קופי אדם, קופים וקרובים אחרים המשתייכים לסדרת היונקים העליונים (פרימטים), גילו שהאובדן הרב ביותר של קולטני ריח, כלומר הגידול הרב ביותר במספר הגנים המדומים של OR, התרחש בשושלות הקופים וקופי האדם שפיתחו את היכולת לראות צבע בשלושה אורכי גל של אור נראה. זיקה זו עשויה לרמוז על עקומת תמורה חושית שהתרחשה בשושלת הפרימטים, כשיכולת ראייה משופרת באה על חשבון חוש ריח חד.