חשבתי איזה פוסט לפרסם לקראת החג. בלוח העריכה שלי מצויות טיוטות של מספר נושאים המחכים להשלמת כתיבה ועריכה. ישבתי וחשבתי מעט, איזה מהנושאים אשלים ואפרסם לפני החג? המסקנה שהגעתי אליה היא שכל אחד מהנושאים ממש אינו מתאים לקראת החג. האם לקראת פסח מתאים שאכתוב עוד פוסט אפוקליפטי? על שאלת המוות והעולם הבא? על נושאים כבדים אחרים, שאליהם יגיבו לא יותר משניים שלושה אנשים?
במקום זה, היות ויש לי כל כך הרבה שאלות לשאול, החלטתי להעלות בכתב רק מעט מהשאלות בפוסט זה - את ארבע הקושיות שלי, ואולי לכם תהיינה תשובות שאשמח לקבל?
הקושיות הראשונה והשניה שלי קשורות בצדדים אחרים של שני הפוסטים שכתבתי לאחרונה. הקושיה השלישית והרביעית קשורות לבלוגיה באופן כללי יותר:
♦ הקושיה הראשונה נוגעת בצדדים אחרים של שני פוסטים שכתבתי לאחרונה: זה שהיה במומלצים, וזה שבא אחריו. שני הפוסטים האלה עוסקים בשאלות ובאלטרנטיבות המדעיות הקשורות בדיון הציבורי על מחאת החשמל והדלק. אך תגידו, מדוע לפוסט הראשון היו 88 תגובות ולשני רק 14? האם זה בגלל שהפוסט הראשון היה במומלצים והשני לא?
ציינתי שלראשון היו 88 תגובות, אך למעשה אם תבדקו כעת, תראו רק 69 תגובות. הכיצד? ובכן, לאחר שהסתיימו פחות או יותר התגובות, לאחר שהפוסט ירד ממומלצי ישראבלוג, גיליתי היום להפתעתי קיום 88 תגובות, בעוד שלא קיבלתי הודעות במייל על תגובות חדשות לפוסט. בבדיקה ראיתי "השחלה" של שירשורי תגובות, כל אחת משפט באנגלית, בהמשך לתגובות ישנות של קוראים.
התגובות בשרשורים האלה אינן קשורות לשום דבר ונראות כשיחה מרומזת בין "מכרים". לאחד מהם יש כינוי מיוחד המוכר לי כאחד הבלוגרים בישרא. עלי לציין שהכינוי הזה אינו מופיע יחד עם האייקון של הבלוגר, כך שיכול להיות שמישהו אחר שאל את כינויו. אם זה אכן אותו בלוגר, אז אני מופתע - כי חשבתי שהוא מדיר עצמו מהבלוג שלי מסיבות היסטוריות, שלא אפרט. שנית, אם אכן זהו אותו בלוגר, אז השירשור נראה כ"שיחת חולין" של כבני 15 שמשתעשעים להם על חשבון שטח התגובות בבלוג שלי.
אז אני, שחושב כמובן שהתנהגות כזו אינה ראוייה, מחקתי את התגובות האלה והשארתי רק שתיים - מחמת הספק. אך כיוון שמספר התגובות כעת עומד על מספר אי-זוגי, הרי שאחת מהן מועמדת למחיקה במידה ולא יתווספו עוד תגובות.
♦ הקושיה השנייה היא בעצם סידרת שאלות הקשורות להשלכות החברתיות של שני הפוסטים הנ"ל, שאותם כתבתי מתוך כעס על העלאות הצפויות של מחירי החשמל והדלק ששיעורם אינו מוצדק לדעתי. ראשית הבאתי אלטרנטיבות מדעיות אפשריות כיצד להיות פחות תלויים בדלק וחשמל. אבל ציינתי גם את העיוולת של המיסוי הממשלתי שלוקח טרמפ על הגדלת העלות של יבוא גז ודלק. מיד אכתוב על כך עוד ואוכיח לכם בחשבון פשוט שהממשלה מנסה לעבוד עלינו בעיניים. אך לפני כן, בפוסט השני הבאתי את הצהרתו של שר האוצר שטייניץ, שלא יוזיל עוד את מחירי הדלק , הגז והחשמל על חשבון הורדה במיסוי. כתבתי עוד על התוכניות המעוותות ( לדעתי) של שטייניץ, שאותן הביא בראיון לאחד הכתבים הכלכליים, וציינתי שאם ימשיך כך, שלא יתפלא על עליית האינפלציה ו"אם יגיע מיליון זועם לכיכר רבין במחאה החברתית הבאה" (ציטוט מהפוסט).
אז מה קרה למחרת?
א. כל הארץ רעשה וגעשה שהממשלה עומדת לייקר את מחיר הדלק ב-20 א"ג לליטר. שטייניץ הודיע שלא ניתן לסבסד עוד את מחיר הדלק (להוריד את המיסוי עליו).
ויום לאחר מכן:
ב. כל הארץ רעשה וגעשה על כך שביבי התקפל וצימצם את העלאה של מחיר הדלק, במקום עשרים אגורות, לחמש אגורות לליטר. איך? על חשבון הורדה זמנית של שיעור המיסים (העומד על 51.5% - כלומר, יותר ממחצית מחיר הדלק זה מס! טירוף לא?).
ביבי הוסיף שזו הפעם האחרונה שהממשלה תוותר על העלייה במיסוי, הנלוות לעלייה במחיר הדלק.
ובעצם חשבתי שביבי באמת לא יוריד שוב את מחיר הדלק, כי אולי גם כעת הוא לא סיבסד שום דבר. ביבי, מה דעתך על התרגיל הבא? בכל פעם שתרצו להעלות את מחיר הדלק ב-5 אגורות, תכריזו על העלאה של 20 א"ג ולמחרת תוותרו כביכול על 15 א"ג וכולם יגידו איזה נחמדים אתם.
ג. ראיתי היום בכותרת העיתון שביבי אינו מפחד מהמחאה החברתית. האם אתם זוכרים מה אמר ביבי בהתלהמות לפני הבחירות ששלחו אותו אז לאופוזיציה?:
"הם מ-פ-ח-דים, הם מ-פ-ח-דים, ....." והקהל המשולהב שלו חזר על המשפט בניצוחו. האם ביבי זוכר?
ד. ראיתי היום בעיתון, שהאוצר ממנף את הויתור כביכול על המיסוי על שיעור עליית מחיר הדלק ומודיע על קיצוצים בכוח אדם במשרדים הממשלתיים. איזה יופי! האוצר מצא דרך מצוינת לקצץ בתקציבי משרדי הממשלה. השרים יסכימו לשתף פעולה עם האוצר, כי אחרת האוצר מאיים שיגבה מאיתנו יותר מיסים ואז בבחירות הבאות, "ממשלת המיסים תהפוך לממשלת הנמאסים".
ה. ובכלל, האוצר מתהדר בכך שהוא מצליח להביא לשקיפות של הניהול התקציבי של משרדי הממשלה. שטייניץ, איפוא השקיפות של משרד האוצר? מדוע לא תפרסמו דו"ח על כל ההכנסות וההוצאות של משרד האוצר ותעמידו אותו לביקורת ציבורית? גם אנחנו רוצים שקיפות.
ובכלל, מדוע צריך את משרדי הממשלה, אם האוצר מנהל אותם? הרי עוזי לנדאו, שהאוצר הפך אותו משר האנרגיה לשר "החשמל והמים", כבר אמר שלמעשה הוא מיותר. אז מדוע הוא והשרים האחרים אינם מתפטרים?
כמובן, זה לא מפני שהשרים מתעקשים לשמור על כיסאותיהם ועל הכיבודים שנובעים מכך. הם ממש חייבים להישאר, כי חייבים לעסוק בשאלות הפינויים ממגרון ומבית המכפלה.
ו. ועוד שאלה אליכם? מדוע יש הבדל כל כך גדול בהוצאות משרד הביטחון בין התחשיב שהכינו רואי החשבון של משרד הביטחון לבין זה שהכינו רואי החשבון של משרד האוצר? מה זה, האם מתמטיקה היא אינה מדע מדויק?
ז. (שימו לב, השאלה האחרונה מתחילה בזין 
) כתבתי למעלה, שהממשלה מנסה לעבוד עלינו שעליית מחירי הדלק, הגז והחשמל הכרחיים. בפוסטים הנ"ל שכתבתי, הראיתי על בסיס מדעי מעשי, שישנן אלטרנטיבות זולות יותר.
חשבון פשוט מראה שהאוצר והממשלה עובדים עלינו בכך שטוענים שהם אינם יכולים להוריד את מרכיב המיסוי (שהוא כאמור כמחצית מעליית המחיר). הם עובדים עלינו, כי להזכירכם, תקציב המדינה הדו-שנתי נקבע כאשר שערי הדלק המים והחשמל היו זולים בעשרות אחוזים מאשר היום. לכן, אם המחירים שלהם עולים מעבר להערכה של מחירם בהכנת התקציב, הרי לממשלה יש בעצם הכנסות גבוהות ממיסוי, הרבה מעבר למה שתוכנן. כמובן שבכל תקציב מתוכנן יש גם רזרבות.
אז מדוע הם צריכים עכשיו לקצץ בכוח אדם במשרדי הממשלה? האם גם שכרם של העובדים עלה בעשרות אחוזים, כמו מחירי הדלק, הגז והחשמל?
ביבי אומר שיש צורך ביותר מיסים בגלל כיפת הברזל. אך האם האמריקאים לא התחייבו לממן את בניית ארבעת הסוללות הבאות?
האם ביבי והאוצר חושבים שאנחנו מטומטמים?
אני כותב דברים אלה בבוטות, אך זו כנראה השפה היחידה שממשלה מבינה, כאשר היא מגיעה מהעם.
♦ ויש לי עוד שאלה בנושא אחר לגמרי, הקושיה השלישית, שקשורה להבחנה מפעילות הכניסות לבלוג שלי.
בלוח העריכה תחת תפריט סטטיסטיקות, ניתן לראות מקורות של כניסות לבלוג.
במשך התקופה הקצרה יחסית שהבלוג קיים ( פחות מחמישה חודשים), כעשרה אחוזים הם כניסות להעתקה של תמונות שפורסמו בבלוג.
מסתבר שרוב הכניסות הן למספר מצומצם של תמונות והרי התמונות המבוקשות ביותר, בחמשת המקומות הראשונים:
מקום ראשון (60% מהכניסות):
פיצוץ גרעיני
מקום שני (20% מהכניסות):
קוף
מקום שלישי (10% מהכניסות):
ארוחת חולדות
מקום רביעי (5% מהכניסות):
השיבוט (שיכפול) של בוש
מקום חמישי (3% מהכניסות):
זהירות קרינה רדיואקטיבית
2% הנותרים - שאר התמונות שפירסמתי.
האם הבחירה והביקוש של התמונות הספציפיות* האלו, יכולות להעיד משהו על הפסיכולוגיה או מצב הרוח של הציבור? יש לי השערות. אך, אשמח לקבל את דעתכם בתגובות.
* חלק מהתמונות שפרסמתי הן מקוריות שלי, אך את התמונות המבוקשות הנ"ל העתקתי מגוגל-שיתוף או ויקיפדיה -שיתוף.
♦ ושאלה אחרונה לי אליכם, הקושיה הרביעית. באופן מוזר, היו גם 2-3 כניסות לאחת התמונות שפרסמתי בפוסט שלג על עירי. אבל, מדוע מכל התמונות, זו שעוררה דווקא עניין, היא זו שציינתי " כך נראה הרחוב ליד ביתי"?
תגידו, האם הק.ג.ב (סתאאאם, הוא כבר לא קיים), ה-CIA או השב"כ רוצים לגלות לפי ביתי את זהותי?
אולי זה מישהו מהקוראים שמת לדעת מי זה קנקן התה? אוי איזה פרנויות וקונספירציות משונות.....
אז צר לי לאכזב אתכם. ליד ביתי אינו אומר שזה באמת ביתי. חחחחחח
וחוץ מזה אני באמת לא כל כך חשוב! חחחחחחח
זהו זה לפוסט האחרון שלפני פסח. יש לי עוד מספר שאלות ותהיות, אך אשאיר אותן לפעם אחרת. בינתיים שימרו על בריאותכם בניקיונות ואל תגזימו.
חג שמח!
תוספת עריכה: מה עשויה לעשות ממשלה כדי לשרוד את המחאה החברתית או את משבר חוק טל?
היא עשויה בהחלט להפנות את אור הזרקורים לתקיפה באיראן, או לעופרת יצוקה ב', או לסגור חשבון עם נסראללה. אז כבר באמת תהייה לה סיבה להעלות את המיסים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה