חשיבה חופשית

בוודאי הינכם מכירים את סיזר מילאן, מסדרת הטלוויזיה הלוחש לכלבים. סיזר מילאן הוא התגלמות דוקטור דוליטל של ספר הילדים הקלאסי. אמנם הוא לא מרפא כלבים, בשביל זה יש וטרינרים, אך הוא בהחלט מבין את שפת הכלבים. ובהחלט יש גם אנשים שיודעים להבחין בסוגי נביחות וניואנסים שלהם וכמובן בשפת הגוף העשירה שלהם. זה אנחנו ברובנו שאינם מצליחים להבין את שפתם. 

בתור בעל לשני כלבים וכלבה שהלכה לעולמה לא מזמן, אני יכול להעיד שכלב היא חיה מדהימה. אומרים שכלבים שונים מאיתנו כי הם לא יודעים לדבר. אומרים גם שכלב מקבל דברים כמובן מאליו ואינו שואל שאלות, אך בפוסט זה אני רוצה להפריך מיתוסים אלה.

על חוכמת החיות המופלאה כבר כתבתי בפוסט קודם ושם גם הזכרתי כלב שהיה במצוקה כי רצה להציל את חברתו, שדיבר אלינו בשפתו - באופן שאנחנו מבינים.

כלבתנו ז"ל, כשהייתה חייבת לעשות (לעיתים רחוקות) את צרכיה בלילה , הייתה נוהגת לפתוח את דלת חדר השינה שלנו, להכנס בשקט ולהעיר אחד מאיתנו בנשיקת ליקוק, וכשראתה שהתעוררנו הלכה ונעמדה ליד דלת החדר, מסתכלת לעברנו ותחינה בעיניה - אף לא נביחה, שקט - הרי זה לילה. וכשנגמרו המים בקערית שלה, היא באה למי שהיה קרוב אליה, נתנה לו ליקוק ורצה אל הקערית הריקה, ובלשונה השמיעה רעשי חיכוך עם תחתית הקערית.

והכלבה החדשה שאימצנו, כשרצתה בפעם הראשונה לצאת לטיול צרכים, נעמדה עם פניה אלינו והעבירה מבטה לסרוגין מרצועת הטיול שלה אל נעלי הבן שהיו מונחות בצד השני לפני דלת היציאה - מספר פעמים עד שהבנו. שוב, ללא קול.

אולי תאמרו שזו לא חוכמה, הכלבים רק מסמנים לנו כאשר הם זקוקים למשהו. אבל כלבים למשל לא שואלים ולא יודעים לשאול שאלות כבני האדם. אז אומר לכם שהם בהחלט שואלים שאלות וגם יודעים לשאול - ואביא שוב דוגמה:

כאשר אנחנו מסיימים ארוחה משפחתית בשבת, אני נוהג בדרך כלל לצאת אל המרפסת הצופה אל נופי מדבר יהודה והרי מואב המדהימים, וללגום כוס קפה או תה.

יום אחד, כאשר לא יצאתי כהרגלי למרפסת והתיישבתי בספה בסלון ללגום מכוס הקפה, הכלבה נעמדה ביני לבין המרפסת, נועצת בי מבט ולאחר יצירת קשר עין, מסיטה מבטה ממני לסרוגין אל כיוון המרפסת, מספר פעמים - כשואלת: "היי, מה קרה שאינך יוצא כהרגלך למרפסת?"

אז האם כלבים באמת אינם שואלים שאלות או אינם יודעים לשאול?

והנה קטע שלא קשור ישירות לנושא הפוסט, אבל קרע אותי מצחוק:

אתם חייבים לראות את זה!