הכותרת היא כינוי של חיידק בית חולים. חיידק העמיד לכל האנטיביוטיקות. השם הרישמי של החיידק הוא קליבסיילה פנאומוניה. אז בנוסף לכל צרותי, הצוות הרפואי ברשלנותו הדביק אותי לכאורה בחיידק. החיידק אינו מזיק לאנשים בריאים עם מערכת חיסון תקינה. אז כעת גם אני לא חולה בגלל החיידק אבל אני נשא. לנשא לוקח בערך חצי שנה להפטר מהחיידק העמיד הזה. מיד תראו שבכל זאת יש לזה השלכות עלי. הנשאים מסכנים אנשים חולים עם מערכת חיסונית ירודה.
האמת היא שחששתי שאדבק בחיידק הזה בשלושת הימים הראשונים שבהם אושפזתי במחלקה פנימית - לפני שעברתי את הניתוח הראשון. בחדרי היו שני חולים עם החיידק הזה. כנראה שהצוות הרפואי לא הקפידו על חיטוי ידיהם לפני שהגיעו לטפל בי.
אז בגלל החיידק אני כרגע בחדר בידוד בחדר אישי כמו במלון חמישה כוכבים. אבל מחר אני עומד להשתחרר לשיקום. ובגלל החיידק, מרבית מוסדות השיקום סגורים בפני.
יש בסביבות ירושלים רק מוסד שיקומי אחד שמוכן לקבל אותי. בקיצור לא מצב סימפטי במיוחד.
מה שצפוי שיבודדו אותי בחדר יחד עם עוד שלושה שהם נשאים של אותו חיידק. אני מאוד רוצה לקוות ששכניי לא יהיו כמו השכנים שהיו לי במחלקה הפנימית.
בחדרי שם היה מסומם מסוכן שאיש ביטחון השגיח עליו עשרים וארבע שעות. לצידי ומולי שני קשישים שאינם מחוברים עם המציאות. זה צועק כל הלילה אוי ווי. והשני עונה לו וייז מיר. האחד צועק כל הלילה שיביאו את השיניים שלו ושהוא רוצה לעשות פיפי, כאשר הוא בעצם מחובר לקטטר. והשני צועק כל הזמן - אתם יכולים לתרום בבקשה למשפחה נזקקת. אני אומר לו אני אתרום והוא עונה תודה רבה. וחוזר חלילה...
בבוקר הגיעו אליו החרדים לוודא שהוא הניח תפילין. הזקן דווקא חזר לרגע למציאות וענה בשובבות שקיבל מאלוהים פטור.
אולי נשמע לכם משעשע, אבל שלושה ימים שם הטריפו כמעט את דעתי. אני מאוד רוצה לקוות שלא אזכה לשכנים כאלה בשיקום. צפויים לי כמה שבועות שם לשיקום הראשוני המכונה שיקום מעברים.
כרגע בבית החולים כבר למדתי לרדת מהמיטה לכסא גלגלים. קיבלתי מהפיזיותרפיסט "רשיון נהיגה" בכסא גלגלים. היום אני כבר מקפץ מספר צעדים עם רגל אחת והליכון - קדימה ואחורה. הפיזיותרפיסט היה מאוד מרוצה.
אבל דרושה עוד דרך לחזק את שרירי ידיי ואת הרגל השמאלית השלמה (שהיא פחות חזקה).
נקווה לטוב ואשתדל לעדכן אתכם בהקדם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה