הנושא העוסק בשאלה שבכותרת הוא מעין המשך לפוסט הקודם, שעסק בנושא בריאותי שונה לחלוטין. ובכל זאת אפשר לקרוא לזה פוסט המשך בגלל המכנה המשותף בין שניהם. והמכנה המשותף הוא פריצת דרך במחקר הביולוגי והרפואי בעקבות תצפיות אנתרופולוגיות. אנתרופולוגיה (חקר תרבות האדם) ידועה כדיסציפלינה במדעי החברה. מכנה משותף שני הוא שבשתי הכתבות המחקר האנתרופולוגי גרם לחוקרי מדעי הטבע לחשוב בתחילה שהמחלות הנדונות הן בעלות אופי גנטי ולא הוא. האם גם כאן מדובר בהדבקה על ידי גורמים זיהומיים?
ובאופן פרטי הפוסט הזה יעסוק בשאלה מרכזית ומפחידה למדי לגבי מחלות הסרטן (כן, כפי שכבר אמרתי כאן בעבר הסרטן הוא שורה ארוכה של מחלות שונות, חלקן אפילו שונות מאוד זו מזו). והשאלה היא האם אפשר להדבק בסרטן כפי שאפשר להדבק משפעת?
הכל התחיל בידיעה עיתונאית שקראתי עוד בשנות השבעים (בעודי תלמיד תיכון) על שבט ממוצא פרסי בהודו. ובידיעה הזו היה דיווח קצר שהנשים בשבט הזה, רובן ככולן, חולות בסרטן השד ומתות עד גיל 32. באופן טבעי תופעה כזו בשבט מבודד שבו כמעט כל הנישואין נשארים בקרב בני השבט - מחשידה מיידית שגורם המחלה הוא גנטי.
מרבית מקרי הסרטן נובעים משורת מוטציות מסויימות שמתרחשת אחת אחר השניה באופן אקראי בתא נורמלי אחד במהלך החיים. אוסף של 6-7 מוטציות כאלו הופכות את התא הנורמלי לתא סרטני. אבל ידוע כיום גם על מקרי סרטן על רקע גנטי. כי יש משפחות שבהן נפוצה מחלת סרטן מסוג מסויים. במשפחות אלו מועברים בתורשה גנים ספציפיים מעוררי סרטן. למשל ביטוי הגנים המוטנטים BRCA1 ו- BRCA2 עשוי להוביל בהמשך ברמת סבירות גבוהה מאוד לסרטן השד. כ- 15% ממקרי סרטן השד הם על רקע גנטי הקשור בנשאות של אחד משני הגנים האלה.
כך בתחילה חשדו שבשבט הזה מחלת סרטן השד כל כך נפוצה בגלל העברה תורשתית של גנים מעוררי סרטן שד. מדובר בחשד משום שבאותם הימים לא היו ידועים עדיין הגנים מעוררי סרטן שד. אבל שוב שיתוף פעולה בין האנתרופולוגים לביולוגים העלה מספר עובדות מעניינות שבסופו של דבר רמזו על כך שלא מדובר כנראה בהעברה גנטית של הסרטן מאם לבת בקרב בנות השבט ההודי הזה. ומה הן?
ראשית, בקרב בנות השבט שהתגוררו בכפר אחר ומרוחק מהכפר שלנו שבו שיעור סרטן השד בקרב הנשים עולה על 95% - שיעור מקרי סרטן השד היה דומה לסטטיסטיקה העולמית של 1:9. ומכיוון שהנשים משני הכפרים הן מאותו מוצא שבטי לפני שנפרדו - היינו מצפים ששיעור סרטן השד יהיה גבוה בשני הכפרים במידה דומה, אם מדובר בגורם תורשתי. אבל כאמור לא כך הדבר.
אבל כשהמשיכו לבדוק את הרגלי ההנקה של הנשים בשבט הזה הגיעו לקשר נסיבתי מעניין ביותר. בנות השבט מניקות את התינוקות. אבל כשחקרו את מספר הנשים הקטן שלא חלו בסרטן בכפר, התגלה דבר מעניין: הנשים שלא חלו - בעצם לא הונקו על ידי אימם, בשל חוסר בחלב וקיבלו במקום חלב בבקבוק. אבל אלו שהונקו על ידי אמאות מניקות מאמצות כן חלו בסרטן. וזה כבר עורר את החשד שמדובר באיזשהו גורם מחלה שמועבר מאם לבת בחלב.
כדי להוכיח שאכן מדובר כאן בגורם מחלה מדבק כמו חיידק או נגיף (וירוס) צריך להוכיח קיום 4 עקרונות שניסח המיקוביולוג הידוע רוברט קוך:
העקרון הראשון : אם מדובר בגורם מחלה זיהומי מדבק הוא חייב להמצא בגוף החולה.
העקרון השני: שניתן לבודד את הגורם הזיהומי (חיידק, וירוס, או טפיל) ולגדלו בתרבית מעבדה. במקרה זה צריך היה לבודד מחלב האמאות בשבט איזשהו גורם מחלה זיהומי.
העקרון השלישי: הזרקת גורם המחלה לחיות ניסוי תגרום להופעת המחלה בחיה.
העקרון הרביעי: בידוד גורם המחלה הזיהומי מהחיות המודבקות, גידולו במעבדה והשוואת מבנה הגורם הזיהומי עם זה שבודד בשלב העקרון השני.
קיום ארבעת העקרונות של קוך הן הבסיס הדרוש להוכחת הקשר בין מחלה לגורמי מחלה זיהומיים.
ולכן התחילו בשנות השבעים לנסות ולבודד מחלב הנשים בשבט איזשהו גורם זיהומי (על פי העקרון השני של קוך) שיכול להסביר את התפרצות המחלה. רשימה חלקית של המחקרים האלה ניתן לראות בתמונה הבאה:
ואכן בודדו מחלב נשות השבט חלקיק זעיר יחודי שמבחינה מבנית יכול להיות נגיף. בתחילה המדענים קראו לחלקיקים האלה חלקיקי B. על שם העקרון השני (B) של קוך. אבל כשהזריקו אותם לעכברות מעבדה (או האכילו אותן בחלב אמאות השבט) - העכברות לא חלו בסרטן השד. בכך לא התקיים העקרון השלישי של קוך. אבל ידוע שלעיתים יש בעיות עם העקרונות האלו של קוך, גם כשאכן קיים גורם זיהומי מעביר מחלה. לעיתים גורמי מחלה כמו נגיפים מאדם לא מדביקים חיות (מסיבות שונות, בניהן העובדה שלחיות אין מחלות מסוימות לאדם ולהפך). בנוסף גם לא תמיד ניתן לגדל גורמי מחלה זיהומיים בתרביות מעבדה. כך למשל חיידקי שחפת אינם גדלים בקלות בתרביות מעבדה.
אם כך, כיוון שלא הוכחו במקרה שלנו ארבעת העקרונות של קוך - לא הייתה אז הוכחה לכך שאיזשהו חלקיק או נגיף מועבר בחלב האם לבת והוא שיגרום להתפתחות סרטן.
לעומת זאת, מדענים גילו בעכבר נגיף שמכונה MMTV - או בשם המלא
Mouse Mammary Tumor Virus הנגיף הזה באמת גורם לסרטן השד בעכברות שהודבקו בו. אבל ברור שלא ניתן לבדוק מה תעשה הזרקת החלקיקים שבודדו מחלב האמאות בשבט לבני אדם אחרים, באותו אופן שנעשה והוכח בחיות - בגלל בעיות אתיות מובנות של ניסויים בבני אדם.
אבל מאוחר יותר. בשנת 1982 כשהתפתחו מאוד שיטות בדיקה מדעיות בתחום הביולוגיה המולקולרית - מצאו שכמו שבעכבר סרטן השד מתפתח על ידי הדבקה בנגיף MMTV - באדם יש נגיף דומה שמכונה Int2. כפי שפורסם במאמר הזה:
הרבה מחקרים נעשו מאז והרי תמונה של הדף הראשון מסקירה מדעית מקיפה של המחקרים הרבים שנערכו ושפורסמה לאחרונה במאמר הזה:
.
על פי המחקרים אכן יש מספר נגיפים היכולים לגרום לסרטן שד. אחד מהם למשל הוא וירוס הפפילומה (HPV) שגורם גם לסרטן צואר הרחם, שכנגדו מוצע היום חיסון לנערות ובחורות צעירות (כן, זה שבאחרונה נמצא במחלוקת ציבורית מסויימת). ה-HPV מועבר ביחסי מין.
אבל היות ולוקח זמן של שנים מההדבקה ועד לגלוי המחלה, דרוש עוד מחקר נוסף כדי לבסס את הקשר בין העברת הנגיפים בהנקה וסרטן השד. הקושי הגדול בהוכחת הקשר בין נגיף לסרטן נעוץ בעובדה שהימצאות נגיף ברקמה סרטנית איננה הוכחה לכך שהנגיף גרם את הסרטן, שכן תמיד אפשר לטעון שהנגיפים האלה רק מתאכסנים ברקמת הגידול הסרטני, למשל בגלל תנאים נוחים לגידול שם.
מה שמסבך עוד את התמונה הוא שסרטן מופיע אחרי שרשרת של ארועים תאיים המושפעים גם מתנאי הסביבה כמו תזונה, קרינה, עישון וכדומה.
מבנה נגיף גורם סרטן. מקור: www.amalnet.k12.il
(עתיפת חלבונים היא כמובן טעות בעברית - צ"ל מעטפת חלבונים)
כיום קיימים מחקרים המוכיחים שהנקה במספר לידות (כל המרבה הרי זה משובח) מורידה את הסיכוי להתפתחות סרטן השד. אבל אם יוכח סופית (כפי שנראה כעת) שאמאות מניקות עשויות להעביר לבנותיהן נגיף גורם סרטן - הרי שהנקה יכולה אולי להגן או לעכב במידה מסויימת התפתחות סרטן באם אבל תעביר את גורם הסרטן לבת.
כאמור בחיות מעבדה נמצא קשר ישיר בין נגיפים לסרטן עוד בתחילת המאה הקודמת. ואם סרטן נגרם על ידי נגיפים בחיות כמו עכברים וחתולים - מדוע שלא יהיה אפשרי ביונק ושמו אדם? ואכן באדם הצליחו לבודד את הנגיף גורם הסרטן הראשון - נגיף הפוליומה - רק בשנות החמישים במאה הקודמת. כיום ידועים מספר נגיפים מחוללי סרטן באדם. נגיף הפפילומה ידוע כאמור כגורם בהקשר סרטן צוואר הרחם וסרטן השד, נגיף הCMV כגורם לסרטן מסוג סרקומת קפוסי, נגיף EBV כגורם לסרטן דם מסוג ברקיט לימפומה ונגיף האיידס כגורם ללימפומות וגידולים סרטניים אחרים מסוג סרקומות.
אז האם אפשר להדבק בנגיפים גורמי סרטן? כנראה שכן, אבל לא באותה מהירות כמו שנדבקים משפעת. צריך לקוות שמחקר עתידי יביא לפיתוח חיסונים נוספים כנגד הנגיפים גורמי הסרטן ודורות העתיד יחוסנו בהם כפי שמחסנים כיום כנגד החצבת, האדמת והחזרת.
ותזכרו מהפוסט הזה ומהפוסט הקודם - שלעיתים מחקר ביולוגי ורפואי מתחיל בעקבות תצפיות אנתרופולוגיות.
בקרוב כתבה על דרך חדשנית, מפתיעה ויתכן פורצת דרך בטיפול בסרטן הלבלב הקטלני, בסרטן הפרוסטטה ואחרים.
תוספת עריכה
עובדות שכדאי לדעת:
סרטן השד אינו בלעדי רק לנשים - הוא תוקף גם גברים בתדירות נמוכה יותר.
בשנים האחרונות ישנה עליה במספר מקרי סרטן האשכים בצעירים (כולל בחיילים). הועלתה סברה שעדיין לא הוכחה, שהדבר אולי נובע מחשיפה לקרינת מכשירי הסלולר (קשר נסיבתי בלבד לעת עתה). בכל מקרה של כאב בלתי חולף או חוזר באשכים - מומלץ לפנות לבדיקה בהקדם האפשרי. זהו סרטן שניתן לריפוי בסיכוי גבוה אם מתגלה בשלב מוקדם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה