חשיבה חופשית

"אבא, תגיד לי - אתה בבונים החופשיים", שאל אותי הבן בהפתעה כשהיה נער, מביט לי עמוק בעיניים. הוא לא היחיד ששאל אותי את השאלה הזו בחיי. תגידו, מה מביא אותם לשאול אותי דברים כאלה? אם הייתי בבונים החופשיים כמובן שלא הייתי מאשר ואם לא, כמובן שהייתי נהנה להשאר מסתורי. תחליטו אתם אם אני מסתורי.

פעמיים ניסו לגייס אותי למוסד. פעם אחת בדרך ערמומית לאחר השחרור מהצבא. ופעם שניה רצו לגייס אותי ליחידת "קשרי מדע" של המוסד לאחר שחזרנו מפוסט דוקטורט בוושינגטון ארה"ב. היחידה שפולארד השתייך אליה. אבי היה שומר סוד ביחידה עלומה בחיל האוויר. אני הייתי שומר סוד ביחידת ארטילריה ש- 99.9% מהמשרתים בה לא ידעו מה ייעודה האמיתי. הבת שירתה כאחראית תיאום הגנת כוחות חי"ר, במתקן צבאי מסווג שאינו קיים לכאורה במדינת ישראל. אבא, היא אמרה לי פעם - אני אף פעם לא אוכל לספר לך אפילו 5% ממה שאני יודעת ועושה. אני רק יודע שקיבלה פקודות באופן ישיר מהמטכ"ל בטלפון אדום. בראשה היה מידע שעשוי היה לסכן אותה לאחר השחרור. אבל יום לאחר השחרור שכחה את כל קודי ההפעלה והמידע הרגיש. הכל נמחק. מי יודע, אולי עברה לפני השחרור איזה תהליך של מחיקה היפנוטית.

וגם הבן שירת בסיירת סודית, שגם היא לכאורה 'לא קיימת במדינת ישראל'. והוא שומר סוד ביחידה הזו וחזר היום משלושה ימי אימון מילואים ראשון שלו. ביחידה עם רמת מידור מאוד גבוהה. למעשה הוא עובר בדיקות פוליגרף תקופתיות ויש לו סיווג בטחוני הגבוה ביותר במדינה. סיווג גבוה יותר מראש המוסד ואת חלק מתפקידיו הרגישים הוא מילא בבגדים אזרחיים. היה יוצא הבייתה וחוזר לצבא בבגדים אזרחיים - משום שאם היה חלילה נחטף, הדבר היה עשוי לגרום לנזק בטחוני, שמדינת ישראל לא יכולה לסבול. וביחידה הזו לא משרתים אף פעם מתנחלים מיו"ש מאותה סיבה. מסתבר שבמדינה ובצבא יש מקומות שסגורים גם בפני אלה שחושבים שהם 'מלח הארץ'. והוא הסתובב עם מכשיר קשר סודי שמקבלים בצבא רק בעלי תפקידים מבצעיים ברמת סגן אלוף ומעלה, שהצבא לא יכול להרשות לעצמו שמכשיר כזה וקודים שלו יגיעו לאוייב. והייתה לו גישה למקומות ולמחשבים בסריקת טביעת אצבע בנוסף לכרטיס מגנטי וקידוד. והיה לו כרטיס 'משרד ראש הממשלה' שפתח בפניו את כל הדלתות שהיו דרושות לו למילוי תפקידיו . בבית הוא תמיד היה כל כך שו שו.  פעם נבהל שמלמל בפני משהו שלא היה צריך לומר לאחר שהערתי אותו פעם מטושטש קצת משינה. תמיד חשש שיש האזנה דרך הסמרטפון שלו (שסרט אוטם היה חייב להסתיר את עדשת המצלמה שלו). כששוחחתי איתו על דברים סתמיים כמו תנאי שירות או על החברים שלו, הוא דרש ממני לכבות את הסלולרי שלי. וכשנכנס ליחידות אחרות בצבא, או מקומות מסויימים באזרחות - תמיד היה צריך להכין סיפורי כיסוי, אפילו בפני מתן וילנאי כשהיה סגן שר הביטחון.

אף פעם לא סיפר לי דבר וחצי דבר שהסגיר משהו ממעשיו. רק ניחשתי. הצלבתי, קצת חיפושי גוגל והבנתי כמו במקרה של הבת, ששנבחרת מצומצמת של 'ילדים' כאלה מחזיקים על כתפיהם את בטחונה של מדינת ישראל. ואם נחשתי נכון, אני מתפלל שהסיירת הזו (שאנשיה לא הופעלו למטרות שאליהן הוכשרו מאז קום המדינה)  לא תצטרך באמת לבצע. כי אז המצב שלנו יהיה ממש גרוע וסכנה קיומית למדינה.

וכשהבן מילא מקום הקמב"צ של היחידה, רצה להזמין את גיסי שגם הוא מדען - להרצאה ביחידה שלו. גיסי גם הוא שומר סוד ויש לו דרגת סיווג בטחוני מאוד גבוהה. למרות שמזמן כבר לא חייב במילואים, הוא מתנדב לפעילות מסויימת בצבא שלושה ימים כל חודש. אבל הסתבר שהסיווג הבטחוני הגבוה שלו נמוך במעט מהדרוש להכנס לבסיס של הבן. לאחר שדנו בדרגים הגבוהים האם לאשר לו העלאה ברמת הסיווג, הוחלט לבסוף שההרצאה תינתן בבסיס סמוך אחר. בסוף לא יצא מזה כלום, כי ביום ההרצאה היעודה הם הוקפצו לפעילות מסויימת והבן נאלץ להודיע לדודו בהתנצלות על ביטול ההרצאה ברגע האחרון.

מדוע אני בכלל כותב את הפוסט הזה שלא חשבתי שאי פעם אכתוב (והססתי אם בכלל לכתוב)? הטריגר היה הפוסט של טליק שמספר ומציג בגאווה סרטון סיום מסלול ההכשרה של הבן בגבעתי. ונזכרתי שכאשר הבן שלי סיים את מסלול ההכשרה שלו כשנה לאחר סיום הטירונות, איפשרו להורים ואח/ות אחד/ת נוסף להגיע לטקס הסיום בבסיס. לפני כן היינו צריכים לספק פרטים ולעבור תהליך תחקיר בטחוני שהחל חודשיים לפני האירוע - כדי להכנס בפעם הראשונה והאחרונה לבסיס המאובטח על ידי אנשי השב"כ. ומי מההורים שרצה למשל שירותים, היה זקוק לליווי בטחוני, שמא יראה בטעות מה שלא צריך לראות. ולפני הטקס, כינסו אותנו בחדר האוכל והקרינו בפנינו סרט מההכשרה של בני המחזור של הבן,  כמו זה שטליק פרסם בבלוג שלו. האמת שדברים מסויימים שראיתי שם די הפחידו אותי אבל הייתי מלא גאווה בבן. לא איפשרו לנו לצלם שום דבר, היינו צריכים להפקיד מכשירים סלולרים בכניסה ואמרו לנו לא להביא מצלמות. צלמת מהיחידה תתעד הכל  (והייתה כזו שבאמת צילמה) וישלחו לנו תמונות הבייתה - כך היה כתוב בהזמנה. אמרו גם שישלחו לנו דיסק של הסרט שהוקרן, לאחר שיעבור צנזורה של הקב"ט. אמרו? אז אמרו! מאז אף פעם לא קיבלנו אפילו חצי תמונה וכמובן שלא שום דיסק וסרטון. אני חושב שזה ממש לא בסדר שאמרו לנו סתם שישלחו תמונות  וסרטון מצונזרים ובאמת לא התכוונו לשלוח. זה לא בסדר שלכולם יש מזכרות מצולמות של הילדים שלהם בצבא מארועים כאלה ולנו אין שום דבר משני הילדים בשם השו שו.

אז כמעט שירות במוסד ושומר סוד בעבר, אבא, שני ילדים וגיס שומרי סוד, ואחיין בתפקיד בטחוני בכיר במשרד ראש הממשלה - אני תוהה בלבי אם יש דבר כזה כמו 'גנטיקה' בטחונית משפחתית ואולי קיים ברשומות דבר כזה כמו 'סיווג בטחוני משפחתי'? נראה לכם?