חשיבה חופשית

מסתבר שלמרות כל ההבטחות, התלונות החמורות שהעבירה מחלקת המנויים למחלקת ההפצה, יש לדאבוני המשך גרוע לסאגה הזו. יומיים בלבד לאחר התלונה האחרונה, הבוקר שוב הגיע עיתון מעריב סוף שבוע - כולו רטוב. וכי איך לא? הרי ירד גשם, והעיתון נזרק על מרצפת רטובה בפטיו - לא עטוף בשתי עטיפות ניילון כפי שהבטיחו כי נרשם במחשב, גם לא  אפילו עם עטיפה אחת. כועס התקשרתי שוב למחלקת מנויים של מעריב. כרגיל המתנתי על הקו למעלה מעשר דקות עד שענתה לי גברת אנטיפטית, שנראה שיש לה סעיף שמיעה סלקטיבי. מתי רוצה - שומעת ומתי רוצה - לא שומעת. טוענת שהיא לא מבינה כשאני מדבר ברמקול. אבל דיברתי בקו רגיל כשר למהדרין.

"זהו זה, אחרי כל ההבטחות  והסיפורים שלכם, אני רוצה להפסיק מיד את המנויים שלנו", פתחתי את השיחה. ואז מבזבז עליה עוד עשר דקות כדי לתאר את הזלזול הנורא שלהם. שעם כל ההבטחות שלהם קיבלנו השבוע כבר שני עיתונים רטובים שאי אפשר לקרוא, ושהתלונות החמורות שלהם לא מזיזות למחלקת ההפצה. אני רוצה לבטל את כל המנויים לאלתר.

"אוקיי, מה מספר הטלפון שלכם כדי שאוכל להכנס במחשב למנויים שלכם"? אמרתי. ואז היא שואלת: "אתה רוצה שיביאו לך עיתון נוסף היום"? עניתי שאני לא רוצה עוד עיתון רטוב, ואני רק רוצה לבטל את המנוי מיד. "אז אתה לא רוצה עיתון, שאני רק אזכה אתכם"? שאלה. לא, עניתי, אני רוצה זיכוי וביטול מנוי. בסדר היא עונה, אזכה אתכם ואשלח תלונה חמורה למחלקת ההפצה. אמרתי שהתלונות החמורות שלהם כבר לא מרשימות אותי וכי נראה שאינן מזיזות לאף אחד במחלקת ההפצה ולכן תלונות כבר לא מעניינות אותי. אני עומד על דעתי שתבטל את המנוי מיד. הרי רק לפני יומיים איימתי שבפעם הבאה שלא יגיע עיתון או שהעיתון יהיה רטוב,  אבטל את המנוי.

אבל לא יאמן. אחרי שבזבזתי את זמני יותר מעשרים דקות, ראשית בהמתנה על הקו ואחר כך בדיבורי סרק עם הגברת, היא נזכרת לומר לי בטון תוקפני מגעיל שהיא לא יכולה לבטל את המנוי. "מה זאת אומרת את לא יכולה"?,הרמתי את קולי בעצבים.  מסתבר שבימי שישי אי אפשר לבטל מנויים, רק בימים א'- ה', משבע בבוקר עד שתיים. כאן כבר העלתה לי הגברת את הסעיף. כי מדוע כשפתחתי את השיחה בכך שאני מעוניין לבטל את המנוי היא לא הודיעה מיד שאין ביטולים בימי שישי? מדוע היא מוסיפה לבזבז את זמני בדיבורי סרק למעלה מעשר דקות?

"אז מה לעשות"? היא שואלת. לשלוח לך עיתון או לזכות עם תלונה חמורה?

גברת יקרה, הטחתי בפניה - "כבר אמרתי לך לזכות אותי וביום ראשון אני אתקשר לבטל את המנוי ואולי אז גם את תקבלי תלונה חריפה. יום טוב לך" וטרקתי את הטלפון.

ביום ראשון בוודאי ינסו לומר לי כרגיל שחבל, כי כבר חוייבנו עד סוף החודש. וינסו לומר ששוב יעבירו תלונה חמורה ואולי יפצו בחודש חינם. ואז אני כבר אתפוצץ עליהם, שראשית יזכו אותי על מחיר העיתון לשאר החודש (כמו שהם טוענים שמזכים על כל יום שהעיתון אינו מגיע - אני באמת צריך לבדוק את זה בחיוב). ושאפילו אם יתנו לי מנוי חינם לשנה, אני לא רוצה יותר שום קשר איתם ושהם רק מבזבזים את זמני. ויש לצפות שאחרי חצי שעה יתקשר המנהל ואחר כך יתקשר המנהל של המנהל, עם שלל הבטחות ושכועי הטבות...

אבל לא יעזור להם, ואומר  שאם ימשיכו להטריד אותי אני אתלונן במשטרה ודרך אגב אוסיף, "יש לי בלוג  ועל השירות הנפלא שלכם  כבר קראו הרבה מאוד אנשים".

זוגתי קנתה לסופ"ש ידיעות אחרונות. את עיתון הארץ אנחנו מחרימים כל עוד כותב שם גדעון לוי. פלורליזם, פלורליזם - גם פלורליזם צריך לדעת איך לכתוב ולהביע. נמאסו עלי כל הפרובוקטיבים מהימין ומהשמאל כאחד. ואת העיתון החינמי של ביבי אנחנו לא מכניסים לבית, גם לא בשביל התשבץ.