דיבור ישיר - לפעמים פוגע דיבור ברמז - לפעמים לא מובן וגם פוגע יותר דיבור סחור סחור - מתיש אחד בפה ואחר בלב - פחדני ומרושע! אני מעדיף את הראשון.
ויש בעיה גדולה:
כאשר מדמיינים רמז בדיבור הישיר
אבל זה כנראה בגלל הכובע שבוער.
מאשימים בהתנשאות
מאשימים בחוסר צניעות
מאשימים בחוסר סבלנות וסובלנות
מאשימים בדמגוגיה
מאשימים בדעות קדומות
מאשימים בחוסר הבנה
מאשימים בחוסר ידע וצרות אופקים
מאשימים שאני פוגע - ואני פוגע ונפגע
אז שיאשימו
העיקר שאני, יודע מי אני באמת.
קשה להיות נונ-קונפורמיסט
קשה ללכת נגד הרוח
קשה להלחם בצדקנים שמרניים
קשה להלחם באגו ובפוליטיקה
קשה להלחם באידיאולגיה - כי שם נסתם ההגיון
קשה להלחם באמונות טפלות
כי ממשיכים לירוק על החתול השחור
(וכי מה הוא אשם)?
וקשה לכתוב את זה מבלי להרגיז מישהו
משום שהכובע שלו בוער?
תנועה כנגד הרוח, כנגד השמרנות, מיצרת שונאים
התנגדות והתרסה כלפי המקובל בחברה ובמדע
גוררת חרמות, התעלמות וביטול
אבל כשאני בטוח באמת שלי - אני מצליף בעובדות
ועובדות אינן נעלמות אם מתעלמים מהן
ואני מצליף ומצליף
כי מישהו צריך לעשות את העבודה השחורה
ולבסוף (עם התמדה וסבלנות) המדע והחברה רק מרוויחים
ובעצם הרי זה מה שחשוב
השורה התחתונה
והשורה התחתונה היא זו שמפחידה את כל המתנגדים
אך אל דאגה
גם ימי הביניים ב' חלוף יחלפו.
מתובנות של non-conformist שנוי במחלוקת
אמר מאקס פלאנק : "אמת מדעית חדשה אינה מנצחת משום שמשכנעים את מתנגדיה לראות את האור, אלא משום שהם מתים ובמקומם קם דור חדש המבין אותה".
***
הבלוג הזה מכונה "חשיבה חופשית" וכשמחפשים את הערך בדף החיפוש בגוגל, הבלוג הזה - מוצב בראש הרשימה. אבל כפי שניתן בתמונה הבאה, מופיע אחריו ערך נוסף, השואל האם חשיבה חופשית היא מחלת נפש.
ובכן הערך המסומן בחץ מפנה לכתבה של עמותת מגן לזכויות אנוש.
והכתבה עוסקת בשאלה האם חשיבה חופשית היא מחלת נפש. והתשובה לשאלה הזו, היא כן! לפי המהדורה החדשה של המדריך הפסיכיאטרי. ואני מעתיק את עיקרי הדברים של הכתבה:
הפרעת התרסה התנגדות: האם חשיבה חופשית היא מחלת נפש?
על פי הנספח האחרון של ה- DSM-IV המדריך לאבחון וסטטיסטיקה להפרעות נפש התשובה היא חיובית.
בנספח זה תמצאו הפרעה חדשה ששמה הפרעת התרסה התנגדות (ODD – oppositional defiant disorder). זוהי ההגדרה של חשיבה חופשית.
ה - DSM-IV משמש פסיכיאטרים כמדריך לאבחון מחלות והפרעות נפש. בכל מהדורה חדשה תמצאו עשרות רבות של הפרעות ומחלות חדשות ואת קריטריוני האבחון שלהם. ביניהם תמצאו הפרעות כמו AAD (כן טליק, מדריך הפסיכיאטרים מגדיר את בעיית הקשב שלך והחשיבה החופשית שלי כהפרעות נפש).
אז אם בכל מהדורה של המדריך הפסיכיאטרי מופיעות הפרעות ומחלות חדשות, נשאלת השאלה האם האוכלוסייה אכן נעשית מופרעת יותר? האם ככל שעוברות השנים קשה יותר לשמור על בריאות נפשית?
מחברי ה-DSM-IV טוענים שכיום קל יותר לזהות מחלות נפש. מבקריהם טוענים כי לכותבי המדריך יש יותר מידי זמן פנוי.
בין ההפרעות החדשות שהוגדרו על ידי צוות עורכי המדריך הפסיכיאטרי הזה אפשר למצוא יהירות, נרקיסיזם, יצירתיות רבה מדי, ציניות, התנהגות אנטי חברתית ועוד. בעבר אלו היו תכונות אישיותיות, כיום הן מוגדרות כמחלות או הפרעות נפש.
לדעת הפסיכיאטרים ישנו טיפול לכול הפרעה. ברוב המקרים מדובר בתרופות ממכרות משנות חשיבה.
החברה המערבית בימינו נוטה להגזים באבחון ובמתן תרופות. ב-50 השנים האחרונות זינק מספר הפרעות ומחלות נפש הנמצאים במדריך DSM-IV – מ-130 ל 357.
בכל העולם ישנה קשת התנהגויות שבעיקרון הן טבעיות, הפסיכיאטריה הגדירה אותן כמחלות. מאמר בוושינגטון פוסט טוען ש "אם מוצרט היה נולד היום הוא היה מאובחן כבעל ADD (הפרעת קשב) והיו מלעיטים אותו בתרופות".
על פי המדריך הפסיכיאטרי הפרעת התרסה נגד התנגדות (חשיבה חופשית) אופיינית בעיקר בקרב ילדים, אבל גם מבוגרים עשויים "לסבול" ממנה.
קביעות אלו צריכות להדיר שינה מעיניו של כל אדם בעל מחשבה חופשית משום שהן למעשה תיוג אפל.
ברור שתיוג אנשים כחולי נפש רק משום שיש להם מחשבה חופשית פותח דלת לניצול ושימוש לרעה. זהו למעשה נשק פוליטי להעלים ולבודד את מתנגדי המשטר.
ברית המועצות הקומוניסטית השתמשה באבחון "מחלות נפש" למטרות דיכוי פוליטי. אנשים שלא הסכימו עם אמונות המפלגה הקומוניסטית פיתחו "סוג חדש" של סכיזופרניה. לפי הפסיכיאטרים הם סבלו מהזיות שווא רק משום שלא הסכימו עם המפלגה. בודדו אותם, הלעיטו אותם בתרופות ו"טפלו" בהם ב"תרפיות" אכזריות, רק כדי ל"החזיר" אותם לשפיות.
טוב, אז כנראה לשמחתם של כל ה"הגיוניים" (המצוידים בתעודת בריאות נפש), שיוצאים בחרוף נפש ובהשמצות כנגד כותב הבלוג על עמדותיו בתגובותיהם, כאן ובבלוגים שלהם - הרי כעת הם יכולים לחגוג שהבלוג הזה קיבל תעודה מוכרת של הפרעת נפש ידועה. וכעת בעל הבלוג נושא תעודת חולה רוח.
להם רק אומר שאני גאה להיות "חולה רוח" כזה, ולכן את התרופות שישמרו לעצמם. אם מפריע להם, אז שיקחו תרופות הרגעה לעצמם. ודרך אגב, שיואילו לבדוק במדריך הפסיכיאטריה אלו מתגובותיהם הם נחשבות כהפרעה נפשית.
וכל אלה שביניכם בעלי חשיבה חופשית, יחד עם "חולי" הפרעות קשב, ורחמנא לצלן בעלי יצירתיות "יתר" (ד"א, בכלל ניתן למדידה?) - הרי כעת אתם מוגדרים חולי נפש לפי המדריך החדש של הפסיכיאטריה. GO GET A SHRINK.
השעה מאוחרת, הרחובות ריקים מאדם לאורך הטיילת הפנסים דולקים ואפשר לראות את הים ואתה מרגיש, שאתה האיש הכי בודד בעולם מוצא את עצמך הולך נגד הרוח... אף מכונית לא עוברת גשם שוטף את העיר הרוח מתגברת ועושה שמות ברחוב שאתה מכיר ואתה שיכור שרועד מקור ונכנס עם הראש בקיר... אתה לא היחיד שהולך נגד הרוח הולך נגד הרוח, המדרכה מתנדנדת אני סומך על הגשם שימשיך לרדת שיימשך הלילה, אהובתי אל פחד, תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר.
בחרתי בגרסה הזו של אהוד מנור ורעיתו הזמרת עפרה פוקס.לא בחרתי בגרסה הפופולרית של צביקה פיק, כי אני לא סובל במיוחד זמר בן שישים פלוס שמתלבש ומתנהג כמו צעיר פלצני בן עשרים.
ובעצם האסוציציה לשיר הזה היא נושא הפוסט, שהוא אמונות טפלות ומיתוסים בקרב הציבור בענייני אוכל ובריאות . ולא חסרים כאלה.
למשל, התפוחים. מרבית שומרי הדיאטות חושבים שצריך לאכול תפוחים ירוקים חמוצים, כי הם מכילים פחות סוכר מאשר תפוחים אדומים. אז לא. לתפוחים אדומים וירוקים יש אותה כמות של סוכר. בירוקים יש רק חומצות טעם טבעי שעושות חמוץ על הלשון.
ואני זוכר בילדותי כיצד כמעט גוועתי בצמא, כאשר הורי אסרו עלי לשתות מים במשך שעתיים לאחר אכילת אבטיח: "אבא כבר עברו שעתיים? אני צמא", שאלתי. והתשובה "לא, רק בעוד חמש דקות יסתיימו שעתיים". עוד מיתוס לא מבוסס מדעית שרווח בציבור.
ובכלל המחשבה ששתית מים לאחר אכילת פירות (שבעצמם מכילים מים) גורמת לשלשולים וכאבי בטן, היא כמובן עורבא פרח.
ואומרים לא לשתות חלב שעתיים (בדיוק) לאחר אכילת בשר בגלל סיבה אחרת שקשורה לכשרות, אבל מה כאשר הגדי נאכל עם חלב שאינו של אמו?
יש אנשים שאלרגים לסויה (אז אולי היא לא טובה לכולם)?
יש אנשים שאלרגים לדגנים (גלוטן) - ומכך יש מסיקים כי גלוטן לא טוב לכולם!
יש אנשים שאלרגים לבוטנים ואגוזים (אז אולי זה סימן שכולם צריכים להפסיק לאכלם)?
יש אנשים שאלרגים לקטניות (אז גם אותם כולם צריכים להפסיק לאכול)?
יש אנשים שאלרגים לפירות וירקות אלה או אחרים, במידה זו או אחרת...
יש אנשים שאלרגים לביצים...
יש אנשים שאלרגים לחלב (וברוסיה כבר ממליצים להפסיק לאכול חלב ומוצריו).
יש אנשים רגישים במיוחד לאלכוהול (כמעט כל הסינים), אז תאמרו לצעירים להפסיק לשתות בגלל זה?
אלרגיה למזון היא תגובה של מערכת החיסון שלנו. והיא אינדיבידואלית לכל אחד.
רגישות למזון מסויים נובעת מרמה נמוכה של אנזים מסוים אצל אנשים מסויימים.
אומרים לכם שאכילת (במידה) של בשר (רזה) זה לא בריא. ובעצם קבוצה מסוימת טוענת נמרצות שבשר אינו מיועד למאכל אדם. זה בחלקו נובע מאידיאולוגיה. אבל יש אידיאולוגים שמנפנפים בענין הבריאות שבענין.
אבל תגידו, מדוע אין אנשים אלרגים לבשר? חומר למחשבה!
וכשאני מציין בשר - הכוונה לבקר, כבש, עוף וחזיר.
לא לדגים ופירות ים - שגם אליהם יש אנשים אלרגים.
ומה תגידו על כך שאין אלרגיה לבשר, כי בעלי החיים היונקים קרובים לנו מבחינה גנטית מאשר הצמחים? שמערכת החיסון שלנו עשויה להגיב בעוז דווקא לשונה ולזר?
אנשים חושבים שיש מזונות בריאות. אבל האמת היא רק שיש מזונות שפחות מזיקים בכמות גדולה (כי אין להם חומרי E, משמרים או צבעי מאכל). ולכן אולי ניתן לומר שהם רק בריאים יותר. ועל הענין המפוקפק של שימוש במזון כתרופה - כבר כתבתי כאן פוסטים על כך. מזון אינו תרופה! ולגבי עניין מזעור הסיכונים, ראו בהמשך הכתבה.
והמאמרים שהמאמינים מביאים כהוכחה שתבלין זה או אחר הוא תרופה - האם אתם מדענים ומבינים את החומר המדעי הניסויי לבוריו, כדי שתוכלו בכלל לשפוט אותו (מלבד שראיתם התייחסות אליהם מסיינטיפיק מעריב או סלונה)? האם אתם מבינים שגם אם תאכלו קילו קינמון, כורכום או פטרוזיליה - לא תגיעו לכמויות שאפילו יזיזו לגופכם (ואולי רק יזיקו)?
אז "מזון בריאות" = מזון פחות מזיק (לא תמיד כפי שתראו)?! וזה מזכיר לי ש:
ומדוע חנויות "בריאות" הצצות כמו פטריות לאחר גשם, מוכרות פירות טריים ויבשים כמזון בריאות (ד"א, במחיר פי 3 מהירקן)? מה, הסוכר שבפירות בריא? תזללו את זה ותקבלו סוכרת וסתימת עורקים מהטריגליצרידים? ומה עם הסולפיטים המשמרים שבפירות היבשים ובגרנולות - זה בריא? האם אתם בטוחים שסולקו כל חומרי ההדברה? האם אין שם עודף נתרן (שמסוכן לא פחות מחומרי E)? האם על המוצרים האלה יש תעודת כשרות מרבנות שומרת הבריאות?
ומה יכול לענות רופא שבישר על סרטן לחולה, ששואל:
"אבל דוקטור, איך זה? אני אוכל כל כך בריא"!
ומה יכול לענות רופא לחולה שלקה בלבו, ששואל:
"אבל דוקטור, איך זה? אני אוכל כל כך בריא והולך לחדר כושר"?
אז אולי נוח לנו להאשים את הכל, מלבד את הגנטיקה האינדיבידואלית שלנו (והגורמים הסביבתיים שמזיקים לנו באמת ואנחנו מתעלמים מהם)?
חומר למחשבה!
***
ולאלה שקוראים תגר על הכתבות השונות כאן, המערערות על האמונות ותפישות הבריאות הרווחות בציבור - ממליץ לקרוא את הספר הזה (עכשיו במבצע 3 ספרים ב-99, בצומת ספרים):
ד"ר דייוויד אגוס ( אחד האונקולוגים וחוקרי הסרטן המובילים בעולם, הנושא את דגל החדשנות הטכנולוגית) מתמודד בספרו הקץ למחלות עם שאלות היסוד הללו, קורא תיגר על מוסכמות ותיקות, ומנפץ תפישׂות מוטעות על משמעותו של המונח "בריאות". כולל, ניפוץ מיתוסים כל מיני טרנדים של תזונה ודיאטות " בריאות" של כל מיני גוּרוּז.
נקודות המבט שלו המבוססות על עובדות, יכולות ללמד אותנו כיצד להקטין סיכויים לכלל המחלות.
הספר מלא גם בתשובות לשאלות מעשיות רבות, שלא ניתן להתעלם מהן ׁ(כפי שכתוב בדף הכריכה האחורי), כמו:
איך עלולה נטילת מולטי-ויטמינים להגדיל משמעותית ולאורך זמן את הסיכון ללקות בסרטן.
מדוע ישיבה במשך רוב שעות היום, גם אם היא באה בעקבות אימון בוקר מפרך, עלולה להזיק לנו לא פחות מעישון.
כיצד עלולים דברים קטנים וחמקמקים הגורמים דלקות – מעקבים גבוהים ועד צינון עונתי – להביא להתקפי לב קטלניים, ואפילו לגזול מאיתנו את שפיותנו.
כיצד יכולות שלוש תרופות לא יקרות – אספירין, סטטינים וחיסון שנתי נגד שפעת – לשפר בצורה משמעותית את מסלול בריאותנו.
ועוד כהנה וכהנה בספר.
והרי רשימה חלקית מה אומרים המבקרים:
"כרופא, מדען ומדריך ידידותי, ד"ר דייוויד אגוס לוקח את קוראיו למסע מרתק בין רעיונות ועובדות הקשורים לבריאות ולמחלות.סביר מאוד להניח שלאחר שתקראו ספר זה, תשנו לפחות חלק מהשקפותיכם בנושא בריאות ומחלות."
מארי גל-מאן, PhD, חתן פרס נובל לפיזיקה, 1969
"הקץ למחלות מלא ברעיונות חדשניים המגובים בעובדות מדעיות, והוא מפשט עבור הקוראים התפתחויות חיוניות ומורכבות המתרחשות כיום בעולם הרפואה, ומלמד אותנו כיצד לנצל עד תום מה שעומד לרשותנו, ואת מה שעוד עתיד להגיע."
מייקל דל, מייסד ומנכ"ל חברת Dell
"הקץ למחלות עשוי לשנות את כל מה שחשבתם שאתם יודעים על בריאות. הוא מעורר מחשבה והשראה גם יחד. מומלץ בחום."
ד"ר דין אורניש, פרופסור לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו.
גם אני ממליץ עליו בחום.לא רק שתפישותיכם לגבי מזון ובריאות ישתנו בעיקבות הקריאה, אלא גם תלמדו מהו באמת הדבר החשוב ביותר שתוכלו לעשות היום - כדי לשמור על בריאותכם ואושרכם בלי להוציא על כך פרוטה.
אני מבטיח לכם שזה יהיה הפוסט האחרון בעניינים משפחתיים לזמן מה. אבל אני חייב לדון איתכם על אנשים שחושבים את עצמם למיוחסים בגלל אמידותם, ושכל האחרים שאינם כאלה, פשוט אינם נחשבים.
האחיין שלי, הבן של אחותי הוא בחור חמד. יש לו תפקיד בכיר במשרד ראש הממשלה ביחידה שלא אציין את שמה בגלל גוגל. הוא עומד כעת לסיים תואר ראשון ביחסים בינלאומיים וקיבל לאחרונה קביעות ודרגה המקבילה לסגן אלוף. וזה ממש לא מובן מאליו - מגיעים לזה אולי אחד למאה והשאר מפוטרים, לאחר שהמדינה מממנת להם את לימודי התואר האקדמי.
לאחיין הזה הייתה חברה כמה שנים עד שהחליטו להנשא לפני כשנתיים. בכל התקופה הזו, זה היה ממש מוזר בעיניי שהאחיין וחברתו אף פעם לא חגגו ביחד עם אחת המשפחות בחגים, והיא הייתה מגיעה לפעמים רק לקינוח. במיוחד שכל חברותיו הקודמות היו בנות בית אצלנו, כמעט מהיום הראשון שהכירו אותו.
אז לפני החתונה, הם ערכו מסיבת ארוסין למשפחה באחת המסעדות. הם סיפרו לנו שביקרו במסעדה קודם לכן ובדקו שהיא מתאימה לאכלס את כל המשפחות. כשהגענו לשם, הושיבו אותנו (זוגתי, שני ילדי ואותי) כמו מצןרעים בשולחן קטנטן, בתוך כוך נחבא בקצה המסעדה, שבקושי ניתן להתיישב או צריך לעשות אקרובטיקה כדי לזוז משם. והפרידו בין הוריי לבינינו, שהושיבו אותם עם אחותי ומשפחתה, יחד עם אמא של גיסי, בשולחן גדול יותר, אבל גם בקצה המסעדה (כמו בעזרת נשים). וגם אותה הפרידו ממשפחת אחותו של גיסי, בשולחן נידח נוסף שחסם בחלקו את השולחן שלנו. וכל משפחת הכלה המורחבת ישבה בשולחן ארוך אחד במרכז, לאורך כל המסעדה.
בהחלט נפגענו מכך ואני שלא יכולתי לזוז ממקומי, ויתרתי על האוכל שהיה בבּוּפֶה (מזנון) ועשיתי זאת כמובן גם כמחאה. הרי יכולתי להקים אנשים, או לבקש מזוגתי שתביא לי מנה. גם סרבתי לקבל כל שתיה כולל יין להרמת כוסות. אבל לא נראה לי שזה הזיז למישהו מלבד להוריי שהתפוצצו מכעס. גם אף אחד מבני הזוג החוגג לא טרח אפילו להתנצל ואפילו לא סתם לעבור ולשאול אם הכל בסדר.
ובטקס החתונה שנערך בחצר ביתם המפואר הענק של הורי הכלה, אם הכלה נשאה נאום. היא שיבחה את החתן שהוא מ"בני הייקים" ומשכמו ומעלה. ולא משנה שהחתן הוא בכלל לא ממוצא ייקי גרמני, אלא ממוצא רומני ואוקראיני.
ובחופה סילקו את ההורים שלי, ורק איזו בת משפחה של גיסי דחפה אותם בכוח חזרה לעמוד לצידה של אחותי. וזה אחרי שהכלה ציינה מספר פעמים שהיא אוהבת את ההורים שלי כמו שהיא אוהבת את סבא וסבתא שלה שנפטרו.
ולמעשה זהו רק תסמין למיוחסות שלהם בעיניהם, ושכל מי שאין לו שני מפעלים משפחתיים ובית פאר - אינו נחשב.
אבל משפחת הכלה מאוד מאוד מיוחסת. כי לאמא של הכלה יש אחות שמתנהגת ומתלבשת כמו פרוצה. נדבקת לכל זכר צעיר עם מה שמו במכנסיים, כשהיא בשנות הארבעים המאוחרות. ואקס בעלה שהגיע ממקסיקו, שלאחרונה התגרש גם מאישתו השניה, היה בחתונה שיכור כלוט ושפך יין במתכוון על החתן והחתים את חליפתו. והמשפחה הזו מחשיבה עצמה כלכך מיוחסת וגאה על כך שבתה של האחות "המופקרת" השתתפה בתוכנית הריאליטי עם השחיין האולימפי הזה, ששכחתי את שמו ואני לא טורח להזכר מהאינטרנט. זה נחשב לייחוס!
וכשנפגשנו עם אחותי בחתונה משפחתית אחרת, היא שפכה את ליבה שבנה חוגג כעת כל ערב חג עם משפחתה של אישתו, ובמקרה הטוב הם מגיעים רק לארוחת צהריים למחרת, ושבנה בכלל לא מעלה על דעתו לומר משהו בעניין. הם באים רק כשהורי כלתם בחו"ל ונעדרים מהארץ.
ולפני כעשרה חודשים נולדה לזוג הצעיר בת. שהיא אגב מאוד חמודה ופיקחית. ואחותי טובה בשבילם רק כדי להיות בייבי סיטר כאשר הם רוצים לבלות או בשל סיבה אחרת. הוריי משתגעים מהנינה המקסימה שלהם וכל הזמן משבחים אותה בפנינו בכל הזדמנות.
ולזוג הצעיר רכשו וילה, והחתן נכדם בא להוריי לבקש מהם הלוואה לרכישת הוילה, כדי שהוא לא ירגיש נחות לעומת הכלה. הלוואה הם לא נתנו לו, אבל הם ריהטו להם את הבית.
מצד אחד אני מאוד מזדהה עם אחותי, ומצד שני אני חושב שמגיע לה על מה שהיא עשתה כל השנים להורי. אבל הפלצנות של משפחת הכלה מרתיחה את דמי. אחות מופקרת של הורי הכלה, שנוהגים כבעל המאה -בעל הדעה והיחוס, נחשבת להרבה יותר מאחותי בעלת ההשכלה האקדמית, ובוודאי מאיזו משפחת מדענים "תפרנים".
כתבתי פוסט אישי שכותרתו וידוי, שבו אני הולך לפרוס בפניכם דברים נסתרים על עברי. עמדתי לפרסמו היום, אך מכיוון שהפוסט הנוכחי חשוב יותר, דחיתי אותו לפעם הבאה. סליחה הדרמטיות ועל המתח - רק שתדעו שיש למה לצפות.
כל פעם שאני כותב משהו כמו למשל הפוסט על האמיתות של סיינטיפיק יוטיוב, מסתבר כי דברי פוגעים באנשים מסויימים, שרואים באמונותיהם אמת מדעית - גם אם היא בהחלט אינה מדעית, על פי כל העקרונות של המדע. נכון, המדע אינו כל האמת - אבל הוא הדבר הכי קרוב לאמת. אז במקום שיתייחסו לדברי בצורה עניינית הם מתייחסים אליהם בצורה רגשית. ואולי אם במקום להעלב, לו לפחות היו קוראים בעיון את כל דברי ולא בצורה סלקטיבית - אולי היו מגיעים למסקנה שאין כאן פגיעה אישית בשום פנים ואופן. אבל כזכור לכם, המוטו של הבלוג הוא: עובדות אינן נעלמות כאשר מעלימים אותן. יגידו שאני חוזר על המשפט הזה כמנטרה, אז שיגידו. עובדות לא תמיד נעימות לעין ולאוזן. אני לא כאן כדי למצוא חן בעיני מישהו.
ובהקשר לכך אחזור על החידה שכבר כתבתי בפוסט אחר, ולא באה על פתרונה:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה
