יש החושבים שפרופסורים באוניברסיטה חמורי סבר ויבשושיים, ולא יודעים שאינם נטולי חוש הומור כלל וכלל. קצת באיחור אני מביא לכם בתמונות שצלמתי את טקס ההכתרה של רעייתי לתפקידה החדש כיו"רית והעברת הבעלות על המחקר הרפואי באוניברסיטה. הארוע נערך לפני כשלושה שבועות בשבת בבוקר. השכמנו קום ונפגשנו בסטף בשבע למסלול הליכה מעגלי בן 6.5 קילומטר יחד עם משפחות הסגל האקדמי והמנהלי של האוניברסיטה. המסלול הסתיים בבית הקפה של הסטף לאחר כעבור כשעה.

החברה סיימו את המסע עייפים אך מרוצים: 

שקט, שקט מבקש הכרוז (מנהל כוח אדם של הפקולטה, המארגן והרוח החיה של הארוע) לאחר שתקע בחצוצרה. 

בצד מתכוננת העומדת להצטרף למסדר האבירים של האוניברסיטה יחד עם שושבינותיה:

גם זקן השבט מתכונן:

ובצד השני כבר מחכים המכתירים, מימין לשמאל: היו"ר היוצא, המלך הדיקן וזקן השבט: 

היו"רית הנכנסת מתקדמת עם שושבינותיה לקבלת תואר האבירות:

האבירה החדשה כורעת על ברכיה והמלך מקריא את כתב ההשבעה:

ולאחר ההשבעה, מונח החרב על כתפה, ובזו הפכה לאבירה:

ברכת היו"ר היוצא: 

כעת צריך לחתום על כתב העברת הבעלות על מוסד המחקר בארבעה העתקים:

המלך בודק ומקריא את המסמך:

ראשית חותם היו"ר היוצא ואחריו חותמת היו"רית הנכנסת:

נאום האבירה:

הרקטור לשעבר בדימוס עומד לקבל את אות המופת והכבוד

 לאחריו עומד הישיש ונותן מופע סטנדאפ, שמשכיב את כולם על הרצפה.

הכרוז מודיע - תם הטקס תם.

בשל מגבלת נפח תמונה של ישרא הורדתי את מספר הפיקסלים. החדות קצת נפגעה, אך עדיין אפשר לחוש את האווירה.

 בפוסט אשתף אתכם בחוויה חדשה לי. 

המבקרים הקבועים כאן כבר שמעו כיצד הפכתי להיות הבעל של. אז אתמול ליל שבת, הייתי לראשונה עזר לרעייתי, כאורחי כבוד בארוחת ליל שבת במלון המלך דוד. בעצם הארוע נערך לא בחדר האוכל הראשי, אלא באחד מאולמות הלווין המיועד לארוחים פרטיים של המלון היוקרתי ביותר  הזה בירושלים. המלון שבו מדינת ישראל מארחת שועי עולם כמו מלכים, נשיאים וראשי ממשלות. 

הארוע נערך בחסות האוניברסיטה העברית למשלחת של משפחות נציגות (בעיקר זוגות) מהקהילה הקנדית היהודית. קהילה ציונית חמה אוהבת ישראל, המעורבת ותורמת לאוניברסיטה העברית ובמיוחד למחקר הרפואי בגוף שבראשו עומדת זוגתי. הם הגיעו לשבוע כאורחי האוניברסיטה שעושה להם גוד טיים בסיורים בקמפוסים השונים ובאתרים תירותיים שונים בירושלים. הקהילה הזו תורמת רבות לגוף שרעייתי עומדת בראשו.

הגעתי לבוש במיטב מחצלותיי ומסתבר שזו הייתה קצת טעות ביחס ללבוש הלא פורמלי של רוב הגברים באי הארוע. אז את העניבה הורדתי אבל נשארתי עם הז'קט, כי מתחתיו לבשתי בעוונותי חולצה קצרה (לא נעים להסגיר). ראש הדסק הקנדי של קשרי החוץ של האוניברסיטה הושיבה אותנו באחד השולחנות העגולים. אפילו חבשתי כיפה שהוכנה עבורי מראש, כי היידיש קאייט לייט הוא זה שמאחד את הקהילה היהודית הקנדית. 

אחד האורחים ערך קידוש על יין תירוש. מזל שהיין המעולה שהוגש ליד פיצה

על המתיקות הבלתי נסבלת של התירוש. הקהל פצח במספר זמירות שבת במבטא אנגלוסקסי כבד ובמהלכן הוגשה המנה הראשונה - מרק פטריות מהביל משובח שבהחלט ראוי להקרא עילוי בל יתואר של גורמה פטריות. ופרוסות החלה - גם לשומרי המשקל היה קשה לעמוד בפניהן.

סגנית ראש הקהילה הקנדית פתחה, הודתה לנו על נוכחותנו והציגה אותנו בפני הסועדים, שחלקם כבר הספיק להכיר את רעייתי מביקורה האחרון בקנדה לפני ראש השנה. אוף, אני צריך להתרגל לגינונים כאלה. עדיין קצת קשה לי עם העניין, אבל ההצגה חייבת להמשך.

המנה השנייה הוגשה על ידי מלצרים הדורי לבוש - מעין פקעת של בצק דקיק ממולאת במילוי משגע ועטורה ברצועות דקיקות של גזר וירק לבן שלא עמדתי על טיבו. אני מתנצל בפניכם על הבורות שלי בכינוי המאכלים האלה, שאני לא פוגש כל יום גם במסעדות הירושלמיות המובחרות. זה היה ט-ע-י-ממם.

לאחר נאום קצרצר של של סגנית ראש הקהילה (שנבצר ממנו להגיע הפעם), הוזמנו למרכז האולם שני דוקטורנטים מהאוניברסיטה, שעבודתם ממומנת ממלגות אישיות של תורמים קנדים שנכחו בארוע. אחד הדוקטורנטים, אימונולוג זוכה מלגת איינשטיין, הודה לתורמת וסיפר בקצרה על עבודת המחקר שלו. הדוקטורנטית השניה מהחוג לתקשורת עלתה אחריו וסיפרה מעט על עבודתה בנושא העברה ייחודית של אינפורמציה (שלא בדיוק הבנתי את מהותה או בעצם את ייחודיותה). לא בטוח שגם המכובדים הבינו, אבל בסיום פרצו במחיאות כפיים סוערות.

הוגשה המנה השלישית. כל כך רציתי לצלם עבורכם את המנות, אבל לא נעים. אז אנסה לתאר לכם את המנה הצבעונית ומושכת העין שאכלתי. נתח בשר בקר קטן לצידו של נתח חזה פרגית עוף, לצידם של מחית בטטה, אורז בר וגבעולי אספרגוס מיניאטורים הארוזים כאלומת שיבולים קשורה במרכזה. אני מאוד פיקי בענייני בקר, אבל זה היה עסיסי ונימוח בפה, עם טעם מעודן נפלא. ובכלל כל המנות האלה היו חגיגה לעיניים ותאווה לחיך. בצד המנה העיקרית הוגשה גם קערית סלט חסה עם גזרי רצועות אפרסק ברוטב. 

בערב הזה הכרתי הרבה אנשים מעניינים, עם חלקם שוחחתי ולמדתי עליהם דברים מעניינים. אדם בשנות השישים ששרת בצעירותו במודיעין של הנייבי (חיל הים) הקנדי סיפר על שהתנדב גם לשלושה שבועות לשרות צבאי בצה"ל ועל החוויות שלו שם. רק שתבינו, האיש הזה קנה אתמול בירושלים סט של שישה גביעי כסף לקידוש - אחד לכל אחת משלושת הדירות שלו והשאר לקרוביו. הוא סיפר עד כמה רצה תמיד לעלות לישראל אבל לא היה לו אומץ לנטוש את עסקיו בקנדה ולהתחיל חיים חדשים כאן.

היה שם גם זוג קנדי שבעשרים ושבע השנים האחרונות הם חולקים את זמנם בין קנדה לישראל והופתעתי לגלות שכאן הם ממש שכנים שלנו ולא ידענו.

פגשתי גם קנדית ובן זוגה, שעשתה עליה לארץ והיא כיום מרכזת לימודי האנגלית בבית הספר לתלמידי חו"ל של האוניברסיטה. היא הופתעה כשסיפרתי לה שגם אני לימדתי שם ארבע שנים תלמידי פרה-רפואה (בתוכנית חד שנתית) בקורס לגנטיקה של האדם ובקורס לאמבריולוגיה וביולוגיה התפתחותית. כדי שהלימודים כאן יוכרו על ידי האוניברסיטאות בארצות הברית, הגשתי בזמנו לאישור את כל החומר הקשור להוראה, את קורות החיים ורשימות הפרסומים שלי לאוניברסיטת בוסטון, שהעניקה לי הכרה ומנוי אקדמי שלהם. כמה חבל שכשפרצה האנתיפדה, תלמידי חו"ל האלה עזבו ללא שוב בלחץ הוריהם. כמובן התעדכנתי ממנה במצב היום בבית הספר לתלמידי חו"ל והחלפנו חוויות על בית הספר.

מאוד עניין את האנשים האלה המחקר האישי שלי והייתי צריך לחזור ולדקלם לכל אחד בשפה שתהיה פשוטה ומובנת, על נפלאות המחקר במעבדה שלי, וחשבתי כמה הייתי שמח אם מישהו מהם היה שולף איזה צ'ק שמן. סתאאאם. הדבר שהכי עניין אותם היה כיצד אנחנו עושים החלטות ותכנון פרוייקט מחקרי. חלקם הופתעו מכך שאין לנו כל תמיכה מהמדינה והפרוייקטים נקבעים על פי המענקים שאנחנו מצליחים לקבל עבורם, כתוצאה מעמל רב וסזיפי של כתיבת הצעות למענקי מחקר מקרנות שונות, בעיקר מחו"ל (כי בארץ יש רק מעט מהן). וחשבתי שזה לא שונה בהרבה מזמנים עברו, שכל מלך ונסיך רכש לו מדען בית לצד ליצן חצר.

לא אעייף אתכם, אבל בהחלט שמעתי סיפורים מעניינים מהאנשים האלה ולמדתי על עולמם השקט והרוגע, שאותה קוטעת רק לעיתים איזו סופת שלגים כבדה.

הוגשה מנת הקינוחים שהכילה בצלחת אוסף של שלושה קינוחי מאפים קטנים מזיליי ריר, וכן אוסף פלחי פירות שונים, קפה ותה. תוך כדי כך רעייתי סגרה סופית איזה דיל  או שניים וחוזה לפרוייקט מחקרי שבצידו השקעה במספר בן שבע ספרות. וחשבתי איזה עולם מוזר הוא עולם הפילנתרופיה, שאני רק מתחיל קצת להכיר אותו מהצד. עולם של ביזנס אנד פלז'ר.

ובכלל אני צריך להתרגל לדברים הקטנים שנלווים לשינוי הסטטוס של רעייתי, שכבר לא חייבת לצאת מוקדם בבוקר מהבית (למרות שממשיכה לעשות זאת) כדי למצוא מקום חנייה בלתי אפשרי בפקולטה, הדורש צעדות רגליות לאחר מכן - כי מתוקף תפקידה יש לה עכשיו מקום חנייה מסומן ברחבת הכניסה לצד החנייה של הדיקן, ואני עמך ממשיך כרגיל לחפש מקומות חניה... אוי, קשה להיות הבעל של  .

על הטריקים והשטיקים בשיווק דיאטות כבר כתבתי בעבר כאן. אומרים שפראיירים אינם מתים כך גם לא הדיאטות שמתו בשנות השבעים במאה הקודמת ומשווקות לכם שוב כדיאטות "חדשניות". כך היה עם דיאטת ה-HCG, שנאסרה לשימוש בשנות השבעים ולאחרונה הטרנד החדש-ישן של הדיאטה החמוצה - דיאטת טבליות חומץ תפוחים. כן,כן - מוכרים לכם חומץ במאות ואלפי שקלים כדי שתרזו.

הנה דגימה מהפרסומות:  

 הבה נראה מהם ההטעיות בדיאטת "הפלא" הזו:

 כשבפרסומת הראשונה שראיתי הפליגו בשיבחה של ערכת דיאטה כזו, ניסיתי לבחון את מרכיביה ולאחר שהתעמקתי בכתוב מצאתי שהדיאטה מורכבת מכמוסות המכילות חומצה אצטית. כמה מרשים, חומצה אצטית היא בסך הכל השם הכימי של חומץ. כנראה מישהו העיר שיש כאן בעיה של הטעייה בפרסום, ולכן בפרסומות הבאות כבר ציינו שהכמוסות מכילות APPLE VINEGAR. בתרגום חופשי לעברית זה פשוט חומץ תפוחים. אבל מדוע באנגלית?

וכשכולם כבר הבינו שמדובר בחומץ תפוחים פשוט, רצו להרשים אתכם "במדעיות" של המוצר ולכן פרסמו אותו כך:  

אז ראשית - אצות ים, סיבים, לציטין וכו' כבר שיווקו בדיאטות "פלא" קודמות. ה"חידוש" הוא החומץ.

וכדי להרשים אתכם במשטר הדיאטה "הקלילה", אפילו אומרים לכם שישנה אפשרות בחירה בארוחות המומלצות, כדלקמן (אפשר לדלג, רק כדי להדגים כמה מעט יכולים לאכול כאן): 

ארוחת בוקר:  

חצי אשכולית עם כוס דייסת קווקר, קפה או תה

או

חצי פאפיה, כוס דייסת קווקר, קפה או תה

או

פרוסת מלון, כוס דייסת קווקר, קפה או תה

חטיף בוקר (ארוחת עשר):

פרי עם חצי כוס חלב

או

פרוסת טוסט עם דבש

או

תפוח עץ

ארוחת צהריים:  

סלט ירקות עם ביצה

או

סלט ירקות עם מנת דג

או

חצי אבוקדו עם מלח, פלפל וכמה טיפות חומץ תפוחים, פרוסת לחם או מרק ירקות

חטיף אחר הצהריים (ארוחת ארבע):

פרי עם חצי כוס חלב

או

חצי כוס יוגורט

או

בננה

ארוחת ערב:

מנת דג, ירקות מאודים, סלט ירוק וכוס תה

או

מנת עוף (ללא עור) בתוספת ירקות מאודים או מרק ברוקולי, קפה או תה 

או

מנת עוף (ללא העור), סלט ירקות, כוס סלט פירות, קפה או תה

 יש עוד אי אלו אפשרויות בחירה, גם לצמחונים, וכפי שאתם רואים, בדיאטה הזו לא אוכלים הרבה ולכן אם תקפידו עליה תרזו כאמור רק ממנה, עם ובלי חומץ.

איזה לוקשים מוכרים לכם על עקרונות הדיאטה? 

חומץ תפוחים הוא נוזל חומצי המיוצר על-ידי תסיסת תפוחי עץ. קיימת אמונה עתיקת יומין עוד מימי הפרעונים כי חומץ תפוחים מסייע בהרזיה . התומכים בטענה זו מסבירים כי הפקטין המצוי בחומץ מתחבר לשומנים ומסייע בשריפתם. אבל תגידו, ריבה עשירה בפקטין. האם ריבה מסייעת בשריפת שומנים?

הגירסה המודרנית של דיאטת חומץ תפוחים פותחה לראשונה ב- 1970 בצורה טבליות לבליעה המכילות שילוב של חומץ תפוחים עם אצות ים, ויטמין B6 ולציטין, כאמור יחד עם תוכנית הרזיה.

הנה מה נאמר על ידי אחת החברות המשווקות:

טבעית לגמרי   

במחקר שפורסם החודש בעיתון הרשמי של האיגוד העולמי לרפואת מטיילים,

Journal Travel Medicine, דווח על תוצאות מחקר שנעשה מטעם המרכז לרפואה גיאוגרפית ורפואת מטיילים בשיבא, בניהולו של פרופ' אלי שוורץ, בנוגע ליעילות השימוש בסיאליס למניעת מחלת גבהים.

המחקר נעשה בקרב מטיילים ישראלים אשר טיפסו לפסגת הקילימנג'רו (גובה  5895 מ') וכלל 51  מטפסים. המשתתפים חולקו כך שמחצית מחבריה נטלו את הטיפול המקובל באורמוק- תרופה לטיפול במחלת גבהים, בעוד שחברי המחצית השנייה של הקבוצה נטלו אורמוקס יחד עם סיאליס (תרופה מקבוצת הויאגרה).

התוצאות הראו כי בקבוצה אשר נטלה סיאליס  סבלו החברים פחות מתסמיני הגובה, מבצקת ריאות או מבצקת מוחית עקב הגובה. כמו כן, יותר אנשים הצליחו להגיע לפסגה בקבוצה זו.

מקובל למנוע מחלת גבהים בעזרת פרופיל טיפוס מתון, ושימוש בתרופות למניעה כגון דיאמוקס - אורמוקס. אולם לתרופות אלו יעילות מוגבלת.

סיאליס מקבוצת הוויאגרה ידוע בשמושו לטיפול באימפוטנציה (אין אונות), אך יש לו שימוש רפואי חשוב  גם ביתר לחץ דם ריאתי. לסיאליס יש פחות תופעות לוואי מאשר לויאגרה. לאור פרופיל תופעות לוואי נמוך,יתכן והתרופה תשמש בעתיד למניעת מחלת גבהים.

המתעניינים יכולים לקרוא על המחקר ב:

Tadalafil and acetazolamide versus acetazolamide for the prevention of severe high-altitude illness. Leshem E, Caine Y, Rosenberg E, Maaravi Y, Hermesh H, Schwartz E. J Travel Med. 2012;19(5):308-10

גם לרופאים הרציניים שלכם יש הומור. באתר רשת רפואה שאני מנוי עליו פתחו מדור חדש - מדור הומור. הצצתי ונקרעתי מצחוק. והרי אוסף סרטונים קצרים משם: