חשיבה חופשית

זהו הפוסט האחרון לשנה האזרחית הזו ובו נעסוק בחוסר השוויון הגנטי בין המינים.

סיימתי את הפוסט הקודם שעסק בהבדלים הביולוגיים שבין שני המינים בשאלה מדוע אחד המגדרים אינו סובל מפיגור שכלי? בפוסט הזה אסביר את השאלה ואתן את התשובה. לצורך הבנה אביא בפוסט הזה מידע בסיסי בגנטיקה. המידע הזה מתואר בשפה פשוטה וכדאי לקרוא עד הסוף ולא להבהל ממעט המדע. מדובר בהגיון בריא של הטבע וההגיון של מרביתנו הרי אינו פחות ממנו.

רבים חושבים כי ההבדלים ביננו לבין הקופים הם איכותיים, אבל הגנטיקה מראה שמרבית ההבדלים הם אינם איכותיים אלא כמותיים. קיימת זהות גנטית של למעלה מ- 98% בין מין האדם למיני קופי האדם. אין לנו גנים ייחודיים שאין להם וההבדלים בינינו הם כמעט רק כמותיים. כלומר, הבדלים ברמת הביטוי (הפעילות) של הגנים השונים.

רבים הם התסמינים הגנטיים הכוללים מחלות ופיגור שכלי שנובעים כתוצאה "מתאונות" שארעו בתאי המין. התאונות האלו נובעות מהכפלה או החסרה של חומר גנטי. לעיתים מדובר בקטע המכיל גן או קבוצת גנים ולעיתים בכרומוזום שלם.

למעט כרומוזומי המין (X ו-Y), כל שאר הכרומוזומים שלנו בתאים (22 במספר) קיימים בצמדים (כלומר שניים כפול 22= 44). אחד מכל צמד ירשנו מהאב והשני מהאם. כל אחד מ-22 הכרומוזומים מכיל הרכב גנים ייחודי.

בעת יצירת תאי המין קיים מנגנון המחלק את הכרומוזומים בצורה שווה לתאי המין אשר בדרך כלל מכילים רק אחד מכל צמד כרומוזומים (זה שירשנו מהאב או מהאם באופן אקראי). כלומר, כל תא מין מכיל צרוף של אחד מצמדי הכרומוזומים שירשנו. כאשר תא זרע מתאחד עם תא הביצית מתקבלים שוב צמדי כרומוזומים - אלו שהגיעו עם הביצית עם אלו שהגיעו עם תא הזרע.

לעיתים נדירות מתרחשת תאונה בההפחתה הזו משני סטים של כרומוזומים לסט אחד.במקרים כאלה קורה שהחלוקה של סט כרומוזומים אחד בין שני תאי מין שמקורם בתא אב אחד שמתחלק לשניים אינה שווה. במקרה זה יתקבל למשל תא מין שיחסר אחד מהכרומוזומים והשני שיכיל שניים ממנו, במקום שכל אחד יכיל אחד. הדבר דומה להפרדת ערמת קלפים המורכבת משתי חבילות משחק שעורבבו חזרה לשתי חבילות נפרדות בעלות הרכב קלפים זהה, אך בטעות הכנסתם אותם שני קלפים לחבילה אחת והשניה תחסר קלף זה.

תאונות כאלה שכיחות יותר ככל שעולה גיל האם!

אם בהפרייה יפגש תא מין אחד כזה עם תא מין נורמלי, הצאצא יכיל 3 כרומוזומים מסוג מסוים או רק כרומוזום אחד מאותו סוג. בדיוק כמו שנאחד שנית אחת מהחבילות הקלפים (זו שחסרה קלף או מכילה קלף עודף) עם חבילת קלפים תקנית.

בחלק מהמיקרים האלה לא יתפתח עובר תקין ואפילו תתרחש הפלה. אבל אם למשל נוצר בעקבות כך עובר עם סט של 3 כרומוזומים, עשוי להתקבל תינוק עם פיגור שכלי. כך למשל תינוק שייולד עם שלושה כרומוזומים מסוג 21 (הם ממוספרים כאמור מאחד עד עשרים ושתיים) במקום זוג בלבד באופן נורמלי -  התינוק יסבול מפיגור שכלי ומתופעות אחרות, הידועות כסינדרום דאון (או ילד מונגלואיד). 

נשאלת השאלה מדוע, הרי הוא מכיל את כל המידע הגנטי כולל כרומוזום מספר 21. אז מדוע הוא מפגר? מסתבר שלא רק האיכות קובעת אלא גם הכמות. קיום של שלושה עותקים של גנים מסויימים במקום שניים באופן נורמלי גורם לביטוי גבוה יותר מהנדרש של תוצרי החלבונים שהם מקודדים (כלומר, 50% יותר). זה גורם בין השאר לפיגור שכלי.

וכעת מה עם כרומוזומי המין? נקבות מכילות שני כרומוזומים מסוג X (אחד שירשו מהאם ואחד מהאב). זכרים לעומת זאת מכילים רק כרומוזום X אחד (זה שירשו מהאם) מהאב הם ירשו את כרומוזום Y. בכרומוזום X ישנם הרבה מאוד גנים, רובם בכלל אינו קשור למין ודרושים לפעילות תקינה של הגוף. כרומוזום Y הזכרי שהוא קטן בהרבה מ-X - מכיל בעיקר את הגנים הגורמים להתפתחות זכר (ולא התפתחות נקבה שהיא ברירת המחדל בהעדר כרומוזום Y).

יוצא מכך שלנקבות שמכילות שני כרומוזומי X - יש שני עותקים מכל אחד מהגנים הרבים והחשובים בכרומוזום X, לעומת זכרים להם רק עותק אחד. מכיוון שהזכרים  מתפקדים נורמלי במחצית מהחומר הגנטי (המצוי בנקבות בכרומוזום X) הרי לנקבות יש עודף שיכול היה לגרום לפיגור שכלי , כפי שנוצר כאשר יש עודף של כל כרומוזום אחר (כמו בדוגמא של מונגלואיזם).

אז מדוע זה לא קורה? למרות ההבדלים במספר העותקים של כל הגנים בכרומוזום X בין שני המגדרים - אף אחד משני המגדרים אינו סובל מפיגור. הסיבה לכך היא שהטבע חכם. בנקבות המציא הטבע מנגנון גאוני. בכל אחד מהתאים של הנקבה פעיל רק כרומוזום X אחד. השני עובר דחיסה למבנה שמבטל את הפעילות שלו. כך בעצם גם בנקבה וגם בזכר פעיל רק כרומוזום X אחד בלבד!

אז איזה כרומוזום X עובר ניטרול, זה שהנקבה ירשה מהאם או מהאב? התשובה לכך היא שזהו תהליך אקראי. בכל תא מגוף הנקבה יכול להיות מנוטרל זה או זה בצורה אקראית. ולכן התאים של הנקבה הינם מוזאיקה של תאים שבחלקם פעיל כרומוזום X שירשו מהאב ובחלקם זה שירשו מהאם. 

תאי הנקבה הם מוזאיקה של כרומוזום X פעיל מהאב או מהאם

אבל מה כן עושה ההבדל במספר כרומוזומי X בין שני המגדרים? יש מחלות ותסמינים הנפוצים באופן משמעותי יותר בזכרים. למשל עיוורון צבעים או מחלת ההמופיליה (בעיות בקרישת הדם בפציעה) הנפוצה בעיקר בזכרים. בשתי הדוגמאות האלה אחד מהגנים הנורמלים שבכרומוזום X עבר מוטציה ולכן אינו מתפקד כראוי.

אם הבן יורש כרומוזום X מוטנט כזה מהאם (שאינה חולה כי יש לה כרומוזום X שני נורמלי), הרי כרומוזום X היחיד שלו ישא את המוטציה. כך בן לאם עם ראיית צבעים נורמלית יוולד עם עיוורון צבעים. לעומת זאת בת עיוורת צבעים תיוולד רק לאבא שהוא עיוור צבעים והאם העבירה לבתה את אחד מכרומוזומי X שלה שהוא מוטנט.

מקווה שלא סיבכתי אתכם, בזמני זה היה בתוכנית לימודי החובה בתיכון של משרד החינוך והיום? יש הסוברים במשרד החינוך שלימודים אחרים חשובים יותר. אך האם לא חשוב להבין את עצמנו? האם יודעים אתם שאין חובת לימוד הגנטיקה גם ב- 5 יחידות ביולוגיה והדבר נתון לבחירת המורה?

בתחומים רבים תלמידי ישראל מקבלים היום חינוך של ימי הביניים.

בפוסט הזה אעסוק בשאלה הטעונה האם יכול להיות שיוויון בין המינים. לפני שנים אחדות, נשיא אוניברסיטת הארווארד לורנס סאמרס נאלץ להתפטר מתפקידו לאחר שעורר סערה תקשורתית בעקבות טענתו כי מספר הנשים העוסקות במדע נמוך בשל מבנה מוחן. סאמרס ביסס את דבריו על ממצא סטטיסטי ידוע: מוחם של גברים גדול יותר ממוחן של נשים. זה נכון, אבל מה שקובע אינו גודל המוח בפני עצמו, אלא גודל המוח ביחס למשקל הגוף - והיחס הזה שווה בין נשים וגברים.

הכתבה הזו תעסוק בשאלות האם באמת קיימים הבדלים התנהגותיים מובהקים בין גברים לנשים? האם קיימים הבדלים גם ביכולות השכליות קוגנטיביות, בכישורים, ובנטיות בתחום העיסוק? כפי שתראו מיד, יש הבדל. אך האם ההבדל הזה נובע מהשפעה ומחינוך סביבתי או האם ההבדלים ההתנהגותיים מעידים על כך שיש הבדל גם בין מבנה המוח עצמו של גברים ונשים? ומכאן שאלת השאלות: כיוון כפי שתראו יש שוני, האם באמת יכול להיות שיוויון מלא בין המינים?

הבדלים בין גברים לנשים - האמנם?

מקור: nrg

ברור שיש הבדל ביולוגי פיזיולוגי בין גברים ונשים. קיים הבדל גופני וגם הבדל הורמונלי. בכל זאת לגברים יש רמה גבוהה יותר של טוסטסטרון, הקשורה בין השאר גם באלימות. אבל יש גם הבדלים התנהגותיים אחרים בין המינים: מחקרים הראו שגברים מדברים בממוצע כמעט פי שלוש פחות מילים ביום מאשר הנשים. לגברים יש יכולת התמצאות במרחב גבוהה יותר מאשר לנשים. גם כושר הניווט שונה בין גברים לנשים. בעוד שנשים מסתמכות על ציוני דרך, גברים מסתמכים על חישוב מרחקים והערכת כיוונים. לנשים לעומת זאת יש בממוצע יכולת מילולית ורגשית גבוהה יותר. נשים גם מבחינות יותר בפרטים מאשר הגברים. בלשון ציורית, הגברים רואים את היער ואילו הנשים רואות את העצים. יש גם הבדל בזיכרון: גברים זוכרים באופן כללי, נשים זוכרות את הפרטים. 

מחקרים הראו שכאשר ילדים קטנים מתבקשים לבחור צעצועים, בנים יבחרו כדורים או מכוניות ואילו בנות יעדיפו בובות. יש הטוענים שהסיבה לכך נובעת מהשפעות סביבתיות בלבד - הסביבה מעודדת בצורה שונה פעילויות של שני המינים מאז היוולדם. אבל, יש עדויות מדעיות שהשינויים בהעדפות שני המינים אינם רק בשל השפעת הסביבה, אלא באמת קיים הבדל ביולוגי מובנה בין המינים. למשל, בניסוי שנערך על קופים, מצאו כי הזכרים העדיפו משאיות והנקבות בובות בד, למרות שלשני המינים הוצעו גם צעצועים ניטרליים כגון ספרי תמונות וכדומה.

הקופים אינם חשופים להשפעות תרבותיות ומוסכמות חברתיות כמו האדם בענייני צעצועים. לכן העדפה הברורה בבחירת הצעצועים גם בקופים מצביעה כי מדובר בהבדלים ביולוגיים מולדים.

אנתרפולוגים טוענים שהשוני ההתנהגותי בין נשים לגברים נובע מכך שבחבורות הציידים, הגברים שיצאו לצוד פיתחו חוש ניווט והתמצאות במרחב, ואילו הנשים שגידלו את הצאצאים פיתחו  יכולות רגשיות ומילוליות גבוהות יותר.לכן, זכרים בוחרים צעצועים שזזים במרחב שעוזרים לפתח את כושר הניווט ואילו נקבות בוחרות בצעצועים דמויי - צאצאים בהם צריך לטפל כדי לפתח את כישורי האימהות.

בניסוי מדעי צלמו תינוקות בני יום, בזמן שצפו בפרצופים אנושיים או בחפצים זזים כמו מכוניות, מבלי שהצלמים ידעו את מינם של התינוקות. בהפתעה, נמצא שכבר ביום הראשון לחיים, בנות מביטות זמן רב יותר בפרצופים ואילו בנים מתבוננים יותר בחפצים מאשר בפרצופים.

כל הניסויים האלה מעידים שקיים הבדל התנהגותי בין המינים שאינו קשור רק לחינוך ולהשפעת הסביבה.

אך האם ההבדלים בין המינים מתבטאים גם בהבדלים במבנה המוח?

חוקרי מוח גילו שאכן יש הבדלים בין מוחם של גברים ונשים. מסריקות MRI שנערכו עולה כי האוּנה במוח העוסקת בתפיסה מרחבית גדולה יותר במוח הגבר מאשר במוח האישה. גם אזור במוח שמכונה אמיגדלה גדול יותר בגבר יחסית לאשה. לא מדובר כאן על הגודל האבסלוטי אלא על הגודל היחסי של אזורים אלה  ביחס לגודל הכללי של המוח. האמיגדלה אשר יותר גדולה בגברים אחראית למשל לתגובה ההישרדותית "תקוף או ברח".

 לעומת זאת, האזורים במוח המתווכים תגובות רגשיות ( המערכת הלימבית ואזורים בקליפת המוח המצחית) גדולים יותר במוח האישה בהשוואה למוח הגבר. מאחר וגודלו היחסי של איבר מעיד על חשיבותו היחסית להישרדות, המדענים מניחים שההבדלים האנטומיים אלה במבנה המוח התפתחו במהלך האבולוציה כיוון שלגברים ולנשים היו תפקידים שונים.

סריקות מוח ממוחשבות בעזרת מכשיר שנקרא PET הראו כי בעת צפייה בסרטים אלימים, הפעילות העצבית באזור האמיגדלה במוח (שהזכרתי כבר קודם) היתה גבוהה יותר בחצי הימני (ההֶמיספֶרה הימנית, במינוח מדעי) של גברים, ואילו בנשים האמיגדלה השמאלית היתה פעילה יותר. מדענים טוענים כי א-סימטריה זו נובעת מההבדל בין שתי ההמיספרות: בעוד שההמיספרה הימנית מעבדת מידע כללי, ההמיספרה השמאלית מעבדת את הפרטים הקטנים.

קיימות גם עדויות נוספות בשיטות מדידה שונות לתגובות רגשיות והשפעת סמים ותרופות בין המינים. קיימים גם הבדלים בהולכה הכימית שבין העצבים. הדבר נמצא בהתאמה לכך שנשים סובלות יותר מדכאונות מאשר גברים.

אם כך, ההבדלים בין המינים אינם רק סביבתיים-תרבותיים, ההבדלים הביולוגיים במבנה המוח ותפקודו בהחלט תואמים את ההבדלים ההתנהגותיים והקוגנטיביים.

מי שרוצה להתעמק עוד בנושא מומלצת הכתבה כאן.

אם כך, האם באמת יכול להיות שוויון מלא בין המינים?

כפי שראיתם ההבדל קיים. הוא כנראה התפתח בלחץ אבולוציוני בן עשרות אלפי שנים במילוי התפקידים השונים שמילאו גברים ונשים. בהחלט יש דברים שגברים מסוגלים באופן כללי לעשות טוב יותר מאשר הנשים ולהיפך. מדובר על ממוצע ולא על פרטים יחידים - כלומר, לא מדובר בהכללה מוחלטת. במה עוד למשל נשים "טובות" מגברים? נשים כאמור זוכרות טוב יותר פרטים. לא פלא שנשים רבות מתלוננות שבן זוגן אינו "מקשיב" לדבריהן. זה באמת נובע מכך שגברים נוטים לשכוח את הפרטים.

למרות ששני המינים יכולים לעסוק בנקיונות הבית, הנשים מותאמות לכך יותר מבחינה ביולוגית. מסתבר שבכל פעולת נקיון, אפילו הפשוטה ביותר, הגבר מתאמץ יותר - הוא "שורף" יותר אנרגיה.

ידוע שבחברה שלנו לנשים קשה יותר להגיע לעמדות ניהול. יש בזה הרבה גורמים סביבתיים כידוע, אך נשאלת השאלה האם הביולוגיה השונה שבין המינים הופכת מי מהם לטובים יותר בתכונות הדרושות לניהול. מי מנהל טוב יותר? זה שרואה את היער, או זו שרואה את העצים? זה שלא מיטיב לזכור פרטים או זו שזוכרת? זה שמתקשה להתמקד ביותר מדבר אחד ביחידת זמן נתונה, או זו שיכולה לעשות מספר דברים בו זמנית? מה מבחינת התכונות האלה טוב יותר להחלטות, יעילות, תפוקות והספקים? האם תכונות רגשיות גבוהות יותר בנשים טובות או רעות יותר ביחסים עם עובדים ולתפוקות שניתן לקבל מהם?

אינני חושב שיש תשובה ברורה. ואולי לנשים וגברים יש תכונות משלימות זה לזה?

ידוע שנשים נוטות הרבה פחות לעסוק במקצועות הדורשים מאמץ פיזי. כמה נשים נוהגות בסמיטריילרים ראיתם? כמובן שיש, אבל הן מיעוט שבמיעוט. אני גם לא נתקלתי באישה בצוות של משאית פינוי זבל. ידידי אבו אלמוג  כתב לאחרונה פוסט המביא לדיון האם יש נשים שעוסקות בדיג והעלה שאלות והרהורים מדוע נשים לא עוסקות בדיג. ידוע שמספר הנשים הלומדות ועוסקות במקצועות הפיזיקה וההנדסה נמוך באופן משמעותי מגברים. 

מקריאה כאן תוכלו להגיע למסקנה שהדבר אינו נובע רק ממוסכמות חברתיות ותרבותיות. יש היום טכנולוגיה שבה ניתן ללמוד כמה נשים וגברים נהנים או מתעבים לעסוק בעיסוקים שונים. אינני מכיר עבודה מדעית כזו שמדדה את מידת ההנאה של קבוצת נשים לעומת גברים, כשבניסוי מטילים עליהם משימת דיג. אבל השימוש בטכנולוגיות המדידה של הפעילות המוחית בהחלט יכול לתת תשובה מוחלטת לשאלה זו.

הטכנולוגיה הזו יכולה למדוד בו זמנית פעילות מוחית של מרכזים שונים במוח. כך למשל ניתן למדוד פעילות מוחית מוגברת במרכז מסויים במוח אצל אנשים המגיעים לאקסטזה רוחנית או דתית. ניתן להציג לאנשים סידרת תמונות ולראות על פי הפעילות המוחית כמה המתבונן אוהב או לא אוהב כל אחת מהתמונות.

הטכנולוגיה הזו עשוייה במהרה להתפתח ל"קורא מחשבות" ולמכונת אמת משוכללת ביותר. עולם החקירות המשטרתיות ישתנה פלאים. ראיונות עבודה בחיבור המרואיינים למיכשור מדידה כזה יגלה מהן העדפות של העובדים ומה תהייה לכאורה מידת הצלחתם בתפקיד המיועד. אבל בעזרת טכנולוגיה כזו ניתן יהיה גם לדעת מהן הנטיות של העובד כולל הפוליטיות והשאלה המוסרית בשימוש כזה בוודאי תהייה במרכז הדיון הציבורי בעתיד. אך הדיון הזה הוא כבר חריגה מנושא הפוסט הזה וראוי לדיון בפוסט אחר.

לבסוף חומר למחשבה: ברוב המקרים לא קיימת שאלה אם האשה מסוגלת לעסוק במקצוע "גברי". נשים מסוגלות, אך השאלה המרכזית היא האם הן נהנות מעצם העיסוק במקצוע הזה, או רק מכך שהן מפגינות יכולת "שוויון", או מכך שהצליחו להגיע לעמדה בכירה במה שנחשב למקצוע "גברי"? כלומר, האם הן נהנות מהעיסוק עצמו, או מהשוויון החברתי ומעמדת כוח? ואסיים בשאלה שאינה ברורה לי, מדוע רבות הנשים בעמדה ניהולית בכירה, שמחקות גינונים ולבוש גברי?

***

בין גברים לנשים יש גם חוסר שוויון גנטי. לנשים יש שני כרומוזומי X , לגברים יש רק אחד. חוסר או עודף של כל כרומוזום אחר מ-23 צמדי הכרומוזומים שאנחנו נושאים גורם למחלות גנטיות ולרוב לפיגור שכלי. מדוע אם כך הגברים או הנשים אינם סובלים מפיגור שכלי? על כך בכתבה הבאה.

התאבדות היא תופעה אנתרפולוגית-פסיכולוגית של האדם. אך האם התאבדות  בכלל היא תופעה הנפוצה בטבע? התשובה היא כן ולא. ועל כך אדון בפוסט זה.

קיים מיתוס על תופעה של אלטרואיזם (הקרבה עצמית) של בעלי חיים. למשל, בסרט של דיסני תואר שלפתע וללא סימנים מוקדמים, להקות לֶמינְגים נוהרות לקצה צוק וקופצות ממנו אל הים, אל מותם.

מקור: uphere.ca שיתוף

אמנם נמצא קשר עקיף בין שגשוג אוכלוסיות הלמינגים בתקופות מסויימות לאחר תנאים של עודף מזון ומיעוט הטורפים, לבין אפיזודות התאבדות כזו כביכול של הלמינגים כאשר נוצרים תנאי צפיפות. לפי המיתוסים שהופצו בעקבות הסרט הידוע של דיסני, בזמנים כאלה להקות למינגים צועדות אל מותן. כאילו ניתן אות ללמינגים לדלל את מספרם, כדי לאפשר תנאי קיום טובים יותר של המין והפרטים הנותרים - אלטרואיזם טהור. אך האם באמת נעשית ההחלטה החברתית להתאבד? ממש לא! במצבי עקה (סטרס) הנוצרים עקב צפיפות, הלמינגים פשוט מתחילים לנדוד כדי למצוא טריטוריות חדשות. מכיוון שהם אינם רואים טוב הם עשויים להגיע לקצה צוק ולמעוד.

בהסתכלות על עולם החי, האדם הוא המין היחיד שמתאבד במודע. אבל הצורך להתאבד כן מתבטא במנגנונים ביולוגיים טבעיים של התאים בכל עולם החי והצומח. אלה מנגנונים של מוות מתוכנן, שהוא שילוב של הפעלת גנים בתנאי סביבה מסויימים. בלשון מדעית מנגנון המוות המתוכנן מכונה אַפּוֹפּטוֹזיס.

האפופטוזיס - מוות מתוכנן - מתגלה מול עיניינו כל העת בתופעות שונות, אבל רבים אינם מודעים שמדובר בתהליכי "התאבדות" של תאים לטובת ההתפתחות או ההגנה של תאים אחרים. כלומר, אפשר להסתכל על זה מבחינה פילוסופית שקבוצת תאים מקריבה את חייה באופן אלטרואיסטי - לטובת האחרים. וכעת אביא מספר דוגמאות:

מקור: gardens.co.il

למשל, האם ידעתם כי השלכת היא בעצם מוות מתוכנן? בהינתן האות - קיצור שעות היום, מופעלים גנים בקבוצות התאים שבבסיסי העלים בצמח. גנים המפעילים שרשרת של תהליכים מולקולרים המובילים למוות שלהם. התוצאה - נוצרת בבסיס העלים רקמה של תאים מתים, המנתקת את העלים מהצמח עם טלטולם על ידי הרוח. מוות התאים הזה בבסיס העלים הוא לטובת התאים בשאר הצמח - הגזע, הענפים והשורשים. בהתקצרות שעות היום ואיתה כמות האור, העלים במילא לא מספקים את האנרגיה הדרושה לצמח בתהליך הפוטוסינתזה היוצר אנרגיה בעזרת האור. במצב כזה, העלים רק צורכים אנרגיה ולכן טוב לצמח להפטר מהעלים שבעונת החורף רק צורכים ואינם נותנים.

אבל נותרים ניצנים זעירים רדומים שיתעוררו עם בוא האביב והארכת שעות וכמות האור. והתאים שבניצנים יתחילו להתחלק במהירות ויצרו את הענפים והעלים החדשים.

דוגמה נוספת היא התפתחות דו-חיים כמו הצפרדע מהראשן. בתחילה בוקעים מהביצים שמטילה הצפרדע ראשנים שנראים ומתנהגים כמו דגים. הם נושמים בעזרת זימים ולא בעזרת ריאות כמו בעלי החיים היבשתיים. אין להם רגליים אבל יש להם זנב כמו לדג. אבל בהינתן האות, המצוי באינפורמציה הגנטית של הראשן, מתחיל תהליך של מוות מתוכנן. עם תחילת צמיחת רגליים, התאים שבזנב "מתאבדים" והוא נעלם. תאי הזימים גם הם עוברים מוות מתוכנן לאחר התפתחות הריאות - מתקבלת צפרדע צעירה. כלומר, גם תהליך המטמורפוזה (שינוי צורה) מערב תהליך של אפופטוזיס - מוות מתוכנן של תאים.

גם ההתפתחות המינית של עוברי האדם קשורה בהתאבדות תאים. ברירת המחדל בהתפתחות העוברית שלנו ושל שאר בעלי החיים היא התפתחות נקבות. בשבוע ה-15 של ההריון מתחילות להתפתח בלוטות החלב גם בזכרים. אבל בשבוע ה-16 מתחיל לפעול גן מפתח הנמצא בכרומוזום Y הזכרי. כתוצאה מכך תאי בלוטות החלב "מתאבדים" בשרשרת תהליכי האפופטוזה, יחד עם התפתחות תאים אחרים לאברי המין של הזכר. ואילו מערכת אברי המין הנקביים שהתחילו להתפתח בזכרים בראשית ההריון מתנוונת. 

לעיתים נדירות חלה תקלה בתהליכי האפופוזיס של עובר הזכר ואז מתפתח יצור דו-מיני (הרמפרודיט), המכיל מערכת אברי מין ניקביים וזכריים כאחד. יוולד תינוק/ת דו-מיני למרות שיש לו מערך כרומוזומים זכרי XY ולא XX כמו בנקבות. ידועים גם מקרים שזוגות נשואים שהגיעו לבדיקות בעקבות חוסר פוריות, ונמצא ש"בת הזוג" היא בעצם "זכר" מבחינה גנטית, שלא התפתחו בו אברי המין הזכריים ומתוך ברירת המחדל נותרו והתפתחו בו אברי המין הנקביים. על כך ותופעות נוספות על ההתפתחות המינית אכתוב בפוסט אחר.

מקור: flcker.com שיתוף

גם תופעת המחזור החודשי שבה מתים תאי רקמת דופן הרחם המאפשר קליטת הריון - קשורה במוות מתוכנן הקשור באותות הורמונלים. תופעה זו המאפיינת יונקים מכונה בשפה המדעית ראורגניזציה (ארגון מחדש). הארגון מחדש מערב תהליכי מוות תאיים מתוכננים, לטובת החלפת התאים באחרים. כלומר, תהליך של הרס לטובת צמיחה מחדש (רגנרציה, בשפה המדעית). עוד על רגנרציה באדם, ומדוע אין אנחנו יכולים להצמיח גפיים קטועות כמו הסלמנדרה למשל, אכתוב בפוסט אחר. ההנדסה הגנטית והתאית המתפתחת כיום בצעדי ענק עשוייה בהחלט להוביל לטכנולוגיה שבה גם אנחנו נוכל לחדש איברים, כמו הסלמנדרה את גפיה הקטועות והלטאה את זנבה שניתק. על כך כבר הקדשתי פוסט אחד בעבר.

ולסיכום, המוות המתוכנן או ההתאבדות אינם רק תופעה פסיכולוגית-אנתרפולוגית.

המוות המתוכנן נעוץ בבסיס הביולוגיה של עולם החי והצומח. חומר למחשבה.

***

התוודות אישית

ללא קשר לנושא הפוסט, אני רוצה להתייחס לפרוייקט של מערכת ישרא לבחירת הבלוגים הטובים של 2012. כאשר פניתי למלא את השאלון הגעתי למסקנה שזו משימה קשה ביותר עבורי. ראשית בשל חוסר בזמן, רבים הם בלוגים מצויינים שאני לא נחשף אליהם. כך באופן כללי עשויים להגיע לרשימת הנבחרים בלוגים פופולרים ופחות בלוגים איכותיים שאינם כל כך פופולריים. מצד שני, בלוגים מצויינים שאני קורא יכולים להשתייך לקטגוריות שונות - למשל, גם בלוג אישי וגם בלוג דעה וגם בלוג אקטואליה. אז לאיזו קטגוריה אשייך אותם? בלוג כזה שההמלצות של קוראים שונים יתפזרו בין הקטגוריות שונות עשוי שלא להגיע לרשימת הנבחרים.

בנוסף מצאתי קושי גדול לבחור אחד מבין מספר בלוגים מצויינים באותה קטגוריה. אינני רוצה להפלות אף אחד מהם - כולם שווים בעיניי במצויינות. ובהקשר זה מפריע לי מעט שבכל המלצה נוצרת הפנייה שבעל/ת הבלוג מודעים לקיומה. ראיתי גם תגובות בבלוגים, המציינות שבעל התגובה המליץ על הבלוג. כל זה עשוי להוביל למסחרה של הצבעות ולכן לא נוחה בעיניי הפוליטיקה שעשויה להיות בשיקולי ההמלצות. הייתי מעדיף בחירות אנונימיות של שם הבלוג ללא הפניות (קישורים) לכתובת הבלוג. הצבעה בצורה כזו היתה מהימנה יותר, אם כי הייתה נוחה פחות מבחינה טכנית לטיפול המערכת.

מה דעתכם?  

לאלה שקראו כאן על פרשת הנסיון לפריצה למחשב ולחשבון מייל הבטחתי לעדכן לאן הובילה החקירה שלי והפניה שלי לבזק בינלאומי שהוא ספק האינטרנט של מי שפרץ למחשב. זוכרים, בתחילת הדרך היתה  בידי כתובת ה-IP של הפורץ. רק להזכיר, בדיקה שלי באתר מסויים דיווחה שבעל כתובת ה-IP מתגורר ברחוב הכרמל 20 ת"א.

בתגובה לפנייה שלי לבזק בינלאומי נאמר לי שהם אכן יכולים לדעת מי הוא הפורץ, אך על פי חוק הם יכולים רק להזהיר אותו, אבל לא להסגיר את זהותו. לשם כך התבקשתי לשלוח הוכחה לפריצה ואכן שלחתי תיעוד של ארוע הפריצה.

כתגובה קבלתי מהם תשובה במייל הבא: 

  Bezeq International Abuse Team‏
16 דצמבר (לפני 4 ימים)

 שלום,

שלחנו אזהרה ללקוח. 

בברכה, צוות ABUSEבזק @ בינלאומי

ולאחר תשובה לקונית זו שנשלחה אזהרה לכאורה ללקוח שפרץ למחשב שלי, מצאתי גם תגובה ממירית מבזק בינלאומי בבלוג זה. והתגובה שלה כדלקמן: 

  מירית בזק בינלאומי , 15:52 18/12/2012

היי ק,

כפי שהוסבר לך על ידי נציג החברה הלקוח הוזהר וכן נמשך מעקב צמוד אחר הנושא.

במידה ותתקלי בנושא שוב אשמח לקבל עדכון על כך ישירות לתיבת המייל שלי [email protected].

אז בסופו של דבר אמנם לא ננקט צעד של תלונה על עבירה פלילית אלא פעולת אזהרה. ואני שלא הסתפקתי בדיווח של בזק בינלאומי, רציתי לבדוק אם האזהרה הזו הכניסה את הלקוח לרשימות השחורות, שעליהן אסביר בהמשך.

חיפשתי בגוגל ומצאתי אתר שבו ניתן להזין כל כתובת IP ולבדוק האם כתובת זו נמצאת ברשימות השחורות. חשבתי שאם הפורץ אכן הוזהר, הרי שכתובת ה-IP שלו תכנס לרשימות השחורות. והחיפוש שלי העלה את זה:

ואכן בזק בינלאומי הכניסה את כתובת הפורץ לרשימה השחורה העולמית.

מהי המשמעות? למשל,  אם אתם לא מצליחים לשלוח מכתב אבל כן מצליחים לקבל, אולי כתובת ה IP שממנה אתם גולשים נמצאת ברשימה שחורה. בימים אלו מספר הולך וגדל של ספקי אינטרנט מתאים את מערכותיו לסטנדרטים מחמירים של הגבלות על קבלה ומשלוח דואר. ואכן בזק בינלאומי פעלו במהירות בעקבות התלונה שלי.

הרשימה השחורה אינה רשימה פלילית אך רבים האתרים שעוקבים אם כתובת ה-IP שלכם נמצאת ברשימה השחורה. אם כן, לא תוכלו להכנס אליהם. לא תוכלו להזמין מוצרים דרך האינטרנט בכרטיס אשראי. ועוד.

הנה דוגמא להודעת הכניסה לאתר מסויים:

אבל מי שנכנס לרשימה השחורה יקבל את ההודעה הבאה: 

אז מה היה לנו כאן? מערכת ההגנה במחשב שלי מנעה פריצה של האקר והלשינה על כתובת ה- IP שלו. תלונה שלי לספק האינטרנט של הפורץ הביאה להזהרה, להכנסתו לרשימה השחורה העולמית, ולדברי בזק בנלאומי גם להמשך מעקב.

 בנוסף, חשבונות הדואר שלי עכשיו מוגדרים באופן שבכל כניסה אליהם דרך מחשב שלא הגדרתי אותו כשלי (למשל מחשב ציבורי) ישלח אלי קוד כניסה לטלפון. כך אוכל להכנס לחשבונות האלה, אם אזדקק לכך ממחשב ציבורי, וגם אדע אם מישהו אחר מנסה להכנס אליהם.

מקווה שנפטרתי לעת עתה מענשם של עברייני אינטרנט. מקווה שגם אתם הקוראים תדעו עכשיו מה לעשות אם תקבלו הודעות של נסיון פריצה לחשבונות המייל שלכם וגם ממליץ לכם להגדיר קבלת קוד לטלפון בכל פעם שיש נסיון כניסה לחשבון דרך מחשב שאינו שלכם.

הכתבה הזו היא המשך לפוסט הקודם שעסק בקשר שבין היפוכונדריה לסרטן.

מה היית עושה אם בערב אחד היית רואה מעט דם בשתן שבאסלה? בבוקר שוב מעט אדום ולאחר מכן הכל שב על מקומו בשלום. בכל מקרה תחושת בריאות כללית תקינה.

פרופסור שהכרתי רץ בבהלה לחדר מיון, בילה שם מספר שעות עד שהתקבל ונבדק. הוא שוחרר, כי השתן בצבע אדום נגרם מכך שאכל סלק בכמות גדולה. מקרה בהחלט לא מזיק.

אבל לפני כשנה זה קרה לקרובת משפחה שלי. היא מנהלת מעבדה באחת מקופות החולים ופנתה מיד לרופאה שלה. הרופאה לא זלזלה ושלחה אותה לבדיקת CT בטן. בהיותה פרסונל, היא ניצלה את מעמדה ודאגה לקבל תור מהיר לבדיקה. לאחר הבדיקה נאמר לה שהתשובה תשלח לרופאה שלה תוך 10 ימים.

היא לא חיכתה שהתשובה תשלח בדואר אל הרופאה והורידה את שני דפי התשובה באינטרנט. התשובה הייתה מפורטת: ציסטה שאינה מזיקה בכבד, אבל לגבי אחת הכליות שלה היו כמה מושגים שאינם מובנים לבני אנוש שלא למדו רפואה.  היו שם קביעות בעברית במילות קוד "מוזרות" שאינני רוצה לציין אותן כאן מסיבות מובנות. בכל זאת לא ראוי שאנשים יתבשרו על סרטן באינטרנט ולא על ידי רופא.

בסוף דו"ח הבדיקה נכתבו שני משפטים:

"קיים חשד בעדיפות ראשונה ל- RC"

"יש צורך לפנות מיידית לרופא להמשך בירור"

הגברת שהיא בעצמה חלק מהצוות הרפואי, הבינה ש- RC זה ראשי תיבות של המונח Renal Carcinoma. כלומר, סוג של סרטן הכליה.

הגברת נפל עליה עולמה, אבל כדי לאמת ולדעת מה נתוני הבדיקה אומרים התקשרה אלי כקרוב משפחה לטלפון וסיפרה לי על העניין. ביקשתי ממנה לשלוח אליי מיד את תוצאות הבדיקה בפקס. 

הפקס הגיע לאחר כשתי דקות וכשקראתי אותו חשכו עיניי. אכן התגלה גידול בכליה בסיכוי של 99% שהוא סרטני. אבל, מקריאת הנתונים הייתי אופטימי. לא נמצאו בלוטות לימפה נפוחות בסביבת הגידול (דבר המעיד שהוא כנראה לא הספיק להתפשט למחזור הדם) וכי קוטר הגידול מעט פחות מ- 0.4 סנטימטר.  כמו כן הגידול ממוקם בקליפת הכליה ולא במעמקיה.

הנתונים היבשים האלה אומרים שהגידול התגלה בזמן. בלמעלה מ-95 אחוז מהמיקרים - הסרת גידול בגודל כזה שעדיין ממוקם רק בהיקף הכליה מצילה את החולה והמחלה אינה חוזרת. אם הגידול עולה על 0.4 סנטימטר, קיים סיכוי גדול שגם לאחר הסרת הגידול, המחלה תתפשט. בשלב כזה זהו סוג סרטן שאינו מגיב טוב לכימותרפיה ולהקרנות. בשלב מתקדם כזה תוחלת החיים נמוכה מ- 50% לאחר 3 שנים. יש טיפולים נסיוניים ובכל מקרה מדובר בקיצוב משך החיים לשנים ספורות.

גודל הגידול של הגברת היה 0.36 סנטימטר.

כשהתעמקתי בספרות הרפואית התעדכנתי שאת הגידול ניתן להסיר בניתוח שמרני שבו פותחים את הבטן, אבל רבים הסוברים שלא צריך לפתוח את הבטן אלא לבצע את הרחקת הגידול על ידי לפרסקופיה - כלומר החדרת צינורית דרך פתח זעיר בחלל הבטן. בצינורית יש סיב אופטי שבעזרתו המנתח רואה את סביבת הגידול והניתוח נעשה במיקרו-כירורגיה דרך הצינורית.

כשסיימתי את לימוד הנושא, התקשרתי לקרובת המשפחה שלי וסיפרתי לה שאכן הבשורה רעה אבל יש גם חדשות טובות. הגילוי נעשה בזמן (רגע לפני שהוא הופך להיות מסוכן). הרגעתי אותה שהתמזל מזלה, אך היא חייבת לפנות בדחיפות לאורולוג מנתח. ליתר ביטחון בקשתי ממנה להעביר אליי את הדיסק של סריקת ה-CT שהיה ברשותה, ואת ההעתק הצרוב העברתי לפתולוג ידיד שלי. גם הוא היה אופטימי מתוצאות הבדיקה.

באותו יום הגברת התייצבה עם כל התוצאות אצל אורולוג אונקולוגי בתל השומר באופן פרטי. היא ידעה שמשיכת זמן לטיפול בסוג גידול כזה שצומח במהירות מסוכן. הרופא אישר את מה שכבר בישרתי לה ואמר כי בניתוח פרטי הוא יכול לקבוע לה תור לניתוח בעוד למעלה מחודש וכי הוא עצמו יעשה זאת ללא פתיחת בטן. הוא היה הגון לומר שניתן לנתח היום בדרך חדשנית על ידי שימוש ברובוט. מעט המנתחים היום שיודעים לנתח בעזרת רובוט, אך בניתוח כזה - קטן מאוד הסיכוי שישארו שאריות מהגידול.

הגברת קבעה תור מיידי לאורולוג מומחה ובעל נסיון בניתוח סוג הגידול שלה בעזרת רובוט. המנתח הזה מבצע ניתוחים פרטיים כאלה באסותא. הגברת נותחה לאחר שלושה ימים בלבד והניתוח עבר בהצלחה. בעת הניתוח נלקחו דגימות מהרקמה מסביבת הגידול, ואני אישית מסרתי את הסליידים לידידי הפתולוג. שמחתי שהפתולוג אישר שלא נותרו תאים סרטניים ברקמה הבריאה סביב הגידול שהוסר.

היא צריכה להמשיך להיות במעקב ולבצע CT מדי חצי שנה בשנים הקרובות והבדיקה הראשונה אישרה שאין עדויות לגידול ולגרורות.

אני מספר לכם את כל זה כי המודעות לדימום קל חד פעמי הציל את חייה. פנייה להתייעצויות דחופות באופן פרטי וקיצור המועד לניתוח באופן פרטי, בוודאי פעל לטובתה לעומת מי שמסתמך רק על מערכת הבריאות הציבורית. לגברת היה ביטוח רפואי פרטי מקיף. חברת הביטוח אישרה בתחילה רק ניתוח פרטי ללא רובוט שעלותו כ- 12,000 שקלים. לאחר מאבק קצר עם חברת הביטוח ולאחר שהחליטה בכל זאת לעבור ניתוח בעזרת רובוט - ניתוח שעלותו 40,000 אלף שקלים, החברה כיסתה לבסוף את העלות המלאה.

סל הבריאות אינו מכסה כרגע ניתוח מסוג זה על ידי רובוט. למעשה הוא מכסה רק ניתוח בדרך המיושנת של פתיחת בטן. גם ביטוחי זהב ופלטינום פרטיים דרך קופות החולים מכסות אמנם לפרסקופיה אך לא בעזרת רובוט. הם חוסכים 40,000 ש"ח ואתם יודעים כמה מאות אלפים הם צריכים לשלם אחר כך עבור טיפולים כימותרפיים, הקרנות ואישפוזים? - לאותם חולים רבים שהמחלה חוזרת?

הלקח מכאן קוראיי היקרים, אל תתעלמו מסימנים בריאותיים בתקווה שיעברו מאליהם. אל תתעלמו אפילו מאפיזודה חד פעמית של דימום קל בשתן, שינויים ביציאות וכדומה. בוודאי אל תדחו בדיקות דם ואחרות. אתם עשויים להציל את חייכם - שנייה לפני שיהיה מאוחר. אל תסתמכו רק על מערכת הבריאות הציבורית, שאמנם מדורגת גבוה בעולם בטיפולים אבל הרבה פחות במניעה.

אני יודע שרבים אינם יכולים להרשות לעצמם רפואה פרטית. אך, בינינו רבים המקרים שבהם מדובר רק על סידרי עדיפויות. רבים האנשים המוציאים על שידרוג דירות, מכוניות חדשות, ריהוט ומכשירים שונים לעיתים קרובות. אנשים המוציאים על בידור, חופשות במלונות ונסיעות לחו"ל ולא על ביטוחים ורפואה פרטית בעת הצורך.

אביא לכם דוגמא. אותה בדיקת קולונוסקופיה שאותה דחתה ענת גוב (שנפטרה מסרטן המעי) היא באמת בדיקה לא נעימה ובוודאי לא ההכנה אליה, שדורשת דיאטה מיוחדת שלושה ימים לפני הבדיקה ונטילת משלשלים יום לפני הבדיקה. הבדיקה מתבצעת בחינם על ידי קופות החולים בהפניית רופא. אבל האם אתם יודעים שקיימת אפשרות לבצע קולונוסקופיה וירטואלית, שאינה דורשת הרדמה ופעולה פולשנית לגוף? זוהי בדיקה בעלת רגישות גבוהה יותר לגילוי והיא מגלה גידולים לא רק במעי הגס אלא בכל אברי הבטן. עלות הבדיקה הוירטואלית ברפואה פרטית היא כ-500 שקלים. האם לא שווה את החיים?

למי שעדיין לא קרא, אני ממליץ לקרוא גם את ה כתבה ראשונה בסידרה בנושא הסרטן, שבה תארתי מיתוסים בלתי מבוססים ואת הסיבות לכישלון בטיפול. אביא בעתיד כתבות נוספות בנושא, ובאמת יש גם אור בקצה המנהרה. מי שמעוניין לעקוב ולקבל עדכונים במייל על כתבות אלה ובנושאים אחרים - מוזמן להצטרף כמנוי לבלוג.