יופילי דופילי

השעון של הטלפון צלצל ב6 בבוקר היום והלכתי לכבות אותו ולראות הודעות מהלילה (אני לא ישנה עם הטלפון בחדר).

פתאום אני רואה בכמה קבוצות שאריק איינשטיין נפטר:

הקבוצה באנגלית:

המורה: "עכשיו עטור מצחו זהב שחור, ואני יודעת שלא כתבו כך בשיר. אריק איינשטיין איננו ואיתו אחרון שרידי התמימות של דורנו. עצוב לי."

תלמידה:

תלמידה: אבדה גדולה

תלמיד: פשוט עצוב, חבל

הקבוצה של הכיתה:

המורה: אריק איינשטיין הלך לעולמו ברגעים אלה ממש. יהי זכרו ברוך.

תלמידה: הייתי בשוקק         יהי זכרו ברוך

הקבוצה של הבוגרת (בקן):

אחד מי"ב: אריק איינשטיין מת :'(

הדר: מהה???

אחת מט':

הדר: פאק. כואב לי

בהפסקה התנגנו שירים.

היום בשיעור חינוך עשינו סוג של שירת הסטיקר מהשמות של השירים של אריק איינשטיין:

סוף עונת התפוזים, חוזרים הביתה.

אבשלום אוהב להיות בבית.

מה איתי? פסק זמן. עכשיו התור לאהבה.

התשמע קולי? יש בי אהבה, זאת אותה האהבה

אדומה שלי, אמא אדמה,

עטור מצחך זהב שחור.

כשאת בוכה את לא יפה,

דמעות של מלאכים,

ילדים של החיים.

יושב על הגדר, שבת בבוקר יום יפה.

בע לאט אדון שוקו, צא מזה.

קפה תורכי? תוצאת הארץ??

זהו שיר של אחרי מלחמה,

אני ואתה נשנה את העולם.

אהבה ממבט ראשון, בגללך גבר עם סלים.

רחוק רחוק מכאן יושב בסן פרנסיסקו על המים,

כותב בתוך יומן מסע.

שלום חבר. עוף גוזל.

זה ממש יפה.

אני אוהבת את השירים של אריק איינשטיין.

אני אוהבת את הפשוט, הטוב והישן.

תודה לך יוצר מדהים, שהענקת לנו את השירים שלך במתנה.

אני מודה על כך הייתה לי הזכות לשמוע ולראות, ושכל מה שיצרת חלק מהמורשת שלי ומהתרבות הישראלית.

אין לי מה להגיד חוץ מתודה, ושאתה אף פעם לא תשכח. תמיד נשמע את השירים שלך ולעולם תהיה חלק מכל אחד ואחד בארץ הזאת.

(יום שלישי, למעלה יום רביעי)

זה היה יום חם. שרב, 30 מעלות בלי לחות והיה חם כזה ומחניק. מסוג הימים שפשוט צריך לסנן את האוויר.

היה מבחן במתמטיקה בשעה שלישית. ידעתי את החומר אבל לא הלך טוב. לכולם הלך ממש טוב, המורה בודקת מהר והיא ישר אמרה למי שהגיש ראשון שהוא קיבל 100. גם החמישה אחריו קיבלו 100. והיה עוד 99 ו-98 ומלא ציונים טובים.

אני קיבלתי 60.

חזרתי הביתה וראיתי את הסוף של האנטומיה של גריי. משום מה הייתה בעיה עם הטלויזיה וכל התוכניות המוקלטות נמחקו וזה לא נתן להקליט ולא להזמין מה- VOD וזה היה ממש מבאס. אבל ראיתי בחדר של ההורים שלי, וראיתי שם עוד שטויות של ערוץ E!

אחר כך התקשרתי ל"יס" והם פתרו את הבעיה. כל התוכניות המוקלטות חזרו, יאי :)

ואז התיישבתי כמה שעות ברצף ולמדתי למבחן במחשבים שהיה היום. (היה בסדר).

אחרי שלמדתי מלא זמן ראיתי פרק ב"הורים במשרה מלאה" ואז עוד פרק של משפחת סימפסון.

בגלל שהיה כל כך חם לא הייתי צריכה להדליק את הדוד לעוד 10 דקות ונכנסתי ישר אחרי משפחת סימפסון.

ובאותו זמן לא ידעתי כלום.

אמא הגיעה והיינו קצת ביחד אבל רציתי ללכת לישון כי היום הייתי צריכה לקום בשש.

התחלתי לקרוא ספר שאמא נתנה לי. מישהי שהיא פגשה בטיול שלה לגאורגיה וארמניה כתבה אותו וזה ספר על החיים שלה. היא ניצלה מהשואה כי המשפחה שלה ברחה לרוסיה על ההתחלה. אבל עדיין היו לה חיים קשים מאוד.

אז לפני שהלכתי לישון קראתי את הספר והוא ממש מעניין אז הלכתי לישון בערך ב12.

ועד אז לא ידעתי כלום.