לכבוד יום האשה המתקרב, יצאתי לשטח לבדוק מהו באמת מעמד הנשים במדינתינו הקטנה. אבל לא בנשים הבוגרות התעניינתי, עמוסות מלחמות הפמיניזם-שוביניזם, אלא בנשים הצעירות, התמימות עוד. בריות טריות ונתונות לעיצוב כחומר ביד היוצר.
למזלי, בעידן הנוכחי, כל מה שאני צריכה לעשות כדיי לצאת לשטח ולבדוק מה קורה בחברה, הוא להכנס לפייסבוק. שם, מקום הבילוי העיקרי של צעירים וצעירות, אמצא את כל המידע שאני מחפשת. מזל גדול, בהתחשב במזג האוויר המחריד של פברואר.
בשיטוט בין חברים וחברות, חברים וחברות של חברים וחברות והחברים והחברות שלהם, נתקלתי במציאות די עגומה שכנראה הייתה הופכת כמה פמיניסטיות בקברן.
הבה נתחיל ברוח השטות הכללית. בוודאי רבים נתקלו באפליקצית השוביניזם בפייסבוק, שנראית כך:
המשפט הספציפי הזה אפילו לא מצחיק- סתם משאיר טעם רע בפה (כמו מסטיק שלא זורקים מספיק מהר, או אשה); אבל אני לא יכולה להכחיש שצחקתי בעצמי לא פעם ממשפטים שנונים קצת יותר שהופיעו באפלקיציה. חוץ מזה שאני בספק אם משהו לוקח את האפליקציה כתורה מסיני, קצת הומור עצמי לא הזיק לאף אחד מעולם.
ובכל זאת, משהו באפליקציה הזאת צורם לי. על הביטוי "מים שקטים חודרים עמוק" שמעתם? דווקא בגלל שלא לוקחים את ההשפעה שלה ברצינות, היא עלולה להיות מסוכנת.
ונכון, קיימת גם אפליקציה נגדית בפייסבוק, שמפיצה בדיחות דמו-פמיניסטיות (כלומר, מוציאה את הגברים רע). אבל היא הרבה פחות נפוצה, ולכן אי אפשר להתייחס למה שקורה בפייסבוק כאל זירת בדיחות שווה לכל נפש. האפליקציה השוביניסטית כ"כ פופולארית, שהיא עשויה מאוד להשפיע על דעת הקהל בלי שנשים לב. הרי היא לא עומדת בפני עצמה, אלא מחזקת סטראוטיפים שגם ככה דוחפים לנו לגרון.
מי אמר שוביניזם ולא קיבל?
"אם היית גבר, יכול להיות שהיית נשארת איתנו" (צה"ל)
שוביניסטים של שנות ה-2000 מסקרים שוביניזם של שנות ה-50
שוביניסטים של שנות ה-2000 מסקרים שוביניזם של שנות ה-2000
פוסט פמיניזם .Vs פוסט שוביניזם
ובכל זאת, מדובר בסך הכל באפליקציה. בדיחה מזדמנת שאפשר להתייחס אליה, להתעלם ממנה, ולקחת בערבון מאוד מוגבל. היה חשוב לי לבדוק מה אומרים הצעירים עצמם. קיוויתי למצוא תדמית קצת מוצלחת יותר של הנשים הצעירות בעיני עצמן ובעיני הגברים הצעירים, בהם הן בוודאי מתעניינות. לצערי, התבדיתי.
ושוב, אפשר להגיד ש-וואלה? בצחוק. אבל וואלה? לא מצחיק יותר. לא כשסטאטוסים ותגובות מהסוג זה חוזרים על עצמם, ולא יעזור כלום- חודרים לתודעה.
סטאטוס חמוד? אולי; אבל החפצת הנשים כאן זועקת לתשומת לב.
"שלו"? אשה בוחרת להיות עם גבר, בדיוק במידה בה גבר בוחר להיות עם אשה, ובדיוק במידה בה היא יכולה לבחור לא להיות איתו. כשהיא בוחרת להיות איתו היא הופכת להיות שלו? מה פתאום?
ולא רק ההחפצה בעייתית, אלא גם הלגיטימציה לאלימות- לא בהכרח פיזית כמו נפשית. הרי גבר ש"מבקש את צניעותך", לא סביר שיבקש אותה עם זר פרחים. הסיטואציה היותר נפוצה היא ריב בעניין. ריב מכוער, אם לדייק. לא קשה לדמיין את התמונה.
שלא תבינו לא נכון, אני לא חושבת שבחורה במערכת יחסים (או בכלל) צריכה להסתובב ערומה למחצה ולחלק נשיקות להמונים, אבל נשים צריכות להמנע מאלה מתוך הערכה עצמית ומחוייבות לקשר, ולא כי החבר יצעק עליהן אח"כ.
עוד סטטוס שרץ בפייסבוק הוא 100 כללי "עשי ועל תעשי", מהבנים אל הבנות, באהבה.
למענכם, אספתי פנינים:
1. אנחנו שונאים לריב. תפסיקו לחשוב שזה מוסיף קצת פלפל לקשר שלנו. בנות הן אלה שגורמות לריבים, והן עושות את זה בשביל הכיף, לא כי משהו מפריע להן, חלילה.
2. תמיד תתלבשו יפה. אסור לך להרגיש בנח עם סתם טרנינג או ביום שיער רע עם האדם שאמור להיות הכי קרוב אליך, ובמידה ותתחתנו- תבלו חיים שלמים ביחד.
7. כשאנחנו מלווים אותך הביתה, אנחנו מצפים לנשיקה או משהו כזה, לא משעמם לנו בחיים. את לא יכולה לצפות שמישהו פשוט יהיה אדם טוב וירצה לעזור לך, את תמיד מצופה לסקס בתמורה.
18. כשאתן מדברות איתנו ואנחנו נראים לא מרוכזים, אל תעלבו. גם לנו יש מחשבות ורגשות שאנחנו מתים לפרוק. זה לגמרי לגיטימי שהוא לא מקשיב לך, איך זה נראה לך לא בסדר?
42. לבנים קשה לשמור סודות של בנות. קחו בחשבון. שלא תחשבי לרגע שזה שאת הבת זוג שלו מייחד את מה שאת מספרת לו מ"סודות של בנות", או שהוא מחוייב לשמור על סודותייך, כשהם לא נוגעים לכדורגל.
43. הגובה לא באמת משנה לגברים, הרוחב זה מה שמשנה. לבנים אין טעם אישי וכל עוד את לא שמנה, הכל בסדר.
95. בנות עם שיער קצר פחות מושכות. ושוב- מאיפה הזכות לקבוע טעם של חצי מהמין האנושי? ולמה את צריכה להרגיש פחות מושכת אם את אוהבת תסרוקת מסוימת?
בסטאטוס הארוך והמקומם לפרקים, היו גם חלקים נכונים (כמו למשל "תהיי כנה"), וגם החלקים הבעיתיים היו כתובים בנימה מתונה ומשכנעת. לכן, הקוראים לא יפסלו את הסטאטוס על הסף ויקחו את הדברים לתשומת ליבם-וכאן המוקש- גם אמירות שפוגעות בתפיסת המציאות שבינו לבינה.
נשים, גברים, ומה שביניהם:
שפת גוף בדייט
בדיחות מפה לשם
איך להגיע לזוגיות מושלמת
אל מול ההחפצה, ההכללות והזלזול- הנשים לא נשארות חייבות, ומחזירות מלחמה. מוכיחות את הבחורים על בורותם ומציגות את המין היפה לא פחות חזק ומשמעותי:
אבל לא באמת. כי המילים עומדות חסרות משמעות מול ההתנהגות של הבחורות בפועל. מסיבוב קצר בתמונות של הבנות אפשר להבחין בתדמית ברורה שהבנות יוצרות לעצמן. בגדים חושפניים, מסיבות, בילוי בקניונים, ערבי שתיית אלכוהול ובנים הורמונאליים לעייפה- זו המציאות הנשית שמצטיירת מאלבומי התמונות. נכון שהנ"ל הם באמת חלק מהחיים, ולא בהכרח חלק רע. הבעיה היא בדגש הלא פרופורציונאלי על חלק זה וההתעלמות הלא מכוונת ממרכיבי החיים המשמעותיים יותר (גם אם אכן קיים תיעוד שלהם בפייסבוק). חוסר האיזון הוא שיוצר את התדמית השלילית.
ואי אפשר להאשים את הבנות. כשהן חושפות עצמן יותר הן מקבלות פידבקים. כשהן מציגות עצמן בלייניות חסרות מצפון הן זוכות לתשואות. כשהן מציגות תמונה שלהן מהחיים הנורמאטיביים, הן לא זוכות ליחס. בשילוב עם המסרים השוביניסטים מהבחורים- מה הפלא שהן מרגישות נשיות יותר ככל שהן מציגות עצמן זולות יותר? והחלק הכי כואב, הוא שהן לא מודעות לכך. כשמחמיאים לנו, הנשים, יש לנו תחושת כח. אנחנו לא שמות לב איך פשוט בלענו את הפתיון ונפלנו בפח שהשוביניזם הציב לנו.
כשהן חושפות עצמן יותר הן מקבלות פידבקים, כשהן מציגות עצמן בלייניות חסרות מצפון הן זוכות לתשואות
כשהן מציגות תמונה שלהן מהחיים הנורמאטיביים, הן לא זוכות ליחס
בבלוג זה
בכל הבלוגים
