אמצע נובמבר, 2011.
דבר ראשון אני רוצה להגיד שוב- אני ילדה פחדנית תחת!
כמו שאמרתי בפרק הקודם, אני רוצה בשנה זו להתנסות בלהיות כמו הגשם. הוא מודל לחיקוי בשבילי.
אז הנסיון הראשון הלך בהצלחה. שואלים את עצמכם איך הוא התחיל? פייסבוק.
גלשתי בפייסבוק בכיף ופתאום ראיתי את ההודעה המצמררת מאחת הילדות הכי עצבניות שאני מכירה, כתוב בה-
אימל'ה! את פדופילית???
-קישור לפייסבוק מסויים-.
טוב אני אסביר בקצרה: אני גולשת באתר מסויים. העלתי בו תמונות. השתמשתי בשם בדוי.
עכשיו פתחתי פייסבוק מיוחד לאתר הזה בשביל לעשות הפרדה (אני אוהבת סדר).
שמתי בתמונת פרופיל שלי תמונה שלי גם בפייסבוק של האתר.
עכשיו כתבתי לילדה הזו-
?
כי מה? זה שאני פתחתי פייסבוק אחר ושאני גולשת באתר מסויים עם שם בדוי ומעלה בו תמונות זה לא אומר שאני פדופילית.
לפי מה שהבנתי, היא כנראה בכלל לא יודעת מה זה פדופילית. פדופיל זה מישהו שמטריד ילדים. ואני ממש לא מטרידה. O_O
עכשיו היא כתבה לי שוב-
עמית.. אל תעשי את עצמך!!
אני: אני לא עושה את עצמי..
היא: טוב בסדר... ביי עדןןן. (זה היה השם הבדוי שלי..)
אני: רוצה לדעת את האמת? זה אתר שאני גולשת בו. עכשיו דיי!
היא: טוב פ'סדר... בייייייייי.
היא מחקה אותי מהפייסבוק. נלחצתי טיפה,
פחדתי שהיא תגיד לכל החברים שלי שהיא מכירה שאני פדופילית.
עכשיו בטח תכתבו בתגובות: תשימי עליהם זין.
אז זהו שאני בקלות יכולה לא לשים עליהם.. אבל אני? פדופילית?? אני מפחדת לאבד את החברים שלי בגלל זה!
הם אשכרה יחשבו שאני פדופילית. הם אשכרה יאמינו לה, אני מכירה אותם.
ניסיתי לחשוב על פתרון. החלטתי פשוט להגיד לאנשים שבאמת חשובים לי את האמת,
למרות שקשה לי אם זה כי אני לא ממש רוצה שהם ידעו על האתר, אז לא אמרתי את שם האתר. אמרתי אתר מסויים.
אמרתי לחברות שלי שהיו מחוברות לפייסבוק, חשוב לי שידעו את האמת ולא יאמינו לשמועות.
נועה הייתה גם מחוברת לפייסבוק, אמרתי לה.
נועה הזאת היא בנאדם מקסים! היא ניסתה בכל הכוחות שלה להרגיע אותי, ואפילו הצליחה. (:
בהתחלה היא ניסתה להרגיע אותי דרך הפייסבוק, ידעתי שזה יראה לה מוזר אז אמרתי לה להתקשר.
דיברנו בטלפון. בכיתי לה. היא הרגיעה. אי אפשר לתאר כמה שאהבתי אותה ברגע הזה.
למרות שנועה הייתה חברה של הילדה היא אמרה שהיא מגעילה ושהיא מטומטמת והדברים האלה.. פשוט חברה אמיתית.
לאחר מכן סיפרתי לחברה שלי דביר, שגם גולשת באתר הזה שאני גולשת.
אחרי שגמרתי לדבר, דביר אמרה פשוט לצאת עלייה. לא לפחד.
להיות כמו הגשם- לא לפחד ופשוט לצאת עלייה עם רעם אחד גדול.
בכל מקרה חששתי. היא הילדה הכי עצבנית בעולם!!! מה לצאת עלייה עכשיו? אני אזרוק עלייה רעם והיא תזרוק עליי פי 10 יותר ממני..
אז דביר אמרה לי ככה:
טוב.
אם היית מתמודדת נגדה היית יכולה למנוע את מה שיקרה.
אם היא עכשיו תגיד לחברות שלך תדעי שיכולת לעצור אותה, אבל לא העזת.
בהצלחה.
בתכל'ס דביר צודקת.. בסוף אני זאת שאשלם על מה שקרה אם אני לא אתמודד נגדה.
אמרתי לדביר שאני מתמודדת נגדה. אף פעם לא היה לי ממש עימות איתה, לא ידעתי מה להגיד.
דביר אמרה לי להכחיש וכתבה לי מה לכתוב לה, אבל אני חשבתי שעדיף להגיד את האמת לאמיתה.
אז כתבתי לילדה את האמת... חיכיתי לתשובה.
מה הייתה התשובה? האם הצליח או לא? האם היא גילתה לכולם?
האם הצלחתי פעם ראשונה להיות כמו הגשם ולא לטפטף כל הזמן כמו פעם? או שלא?
כל זה תגלו בפרק הבא..(:
עד כאן, עמית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
תנו חיוך, הכל עולה לבלוג (: