אכלתי סנדוויץ' עם חביתה, בננה, חבילת שוקולד פרה במילוי קרם, 3 צלחות ספגטי, תות עם שוקולד, עוד שוקולד, צ'יריוס עם שוקולד מומס ועכשיו כואבת לי הבטן ואני רוצה עוד.
מצד אחד זה כואב לי, כי... אוף. אני לא מסוגלת להפסיק. וזה לא בקטע של אין-לי-שליטה-עצמית, זה בקטע של... על הזין שלי. פשוט באמת על הזין שלי. אני אוכלת כי בא לי, כי זה כיף לי וטעים לי. ההרגשה הרעה שבאה אחרי לאכול המון היא חרא, אבל לא חרא ברמה של אני שונאת את עצמי. חרא ברמה של קצת באסה. ולא יודעת, קשה להסביר. כאילו, מתחרטת על זה, אבל לא רוצה למות עכשיו.
האמת שזה נראה לי קצת בעייתי העיניין הזה. אני לא מפסיקה לאכול. וזה לא שאני רוצה להפסיק ולא מסוגלת, אני באמת לא רוצה להפסיק. וזה די מדאיג... כי אני אוכלת גם כשאני ממש לא רעבה. למשל עכשיו, הבטן שלי באמת מתפוצצת אבל אין לי בעיה לאכול עוד צלחת ספגטי או לדפוק חבילת אוראו. ובזמן האחרון (שמתמשך כבר די הרבה זמן) זה קצת מרגיש כאילו יש לי צורך עצום למלא חור שיש בתוכי, והדרך היחידה לעשות את זה היא לדחוף עוד ועוד ועוד אוכל. כדי להתמלא. כי אני מרגישה כל כך ריקה.
תיסכול וזה 
לצאת מבין הקווים... אני חייבת.
שובפעם שכחתי שיש מועצת תלמידים וחזרתי הביתה. אין לי כוח לחרטא הזה. אוף.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
