My dirty secrets

קצת מרגישה בודדה . אבל אני יודעת שאני מתבודדת באופי שלי . אני מעדיפה ללכת לאיזה פינה ולקרוא ספר , מאשר לשבת ולדבר עם מישהו חתיך. אני יודעת שאני לא מאפשרת לאנשים להתקרב אליי יותר מידי . אני יודעת שהם יאכזבו אותי בסוף . לא משנה אם זה עוד חודש או 5 שנים , בסוף זה יקרה . הם לא יעשו את זה בכוונה בהכרח . אולי זה פשוט יקרה , כי כשאני מתקרבת אני יותר רגישה . אני חושבת שאני לא מצפה לכלום , ואז בום . פגיעה ישירה . כשאני חושבת שלא ציפיתי ומתאכזבת .. זה פשוט יותר מתסכל . אני מרשה לעצמי להתקרב יותר מידי , בלי לשים לב עד כמה אני קרובה . אני משתדלת להפסיק עם זה , והנה אני משלמת את המחיר .
אני כן מוקפת באנשים . רובם פשוט לא משדרים איתי על אותו גל .

היה לי יותר קל להתמודד עם זה אם הייתי בורחת . אבל אני לא . אני מוכנה להתמודד עם זה . אני מודעת לעצמי , למעשים שאני עושה . לפעמים אני

מרגישה שאני מביאה המון נזק לאנשים שמכירים אותי ואני מתרחקת מהם . אני מבינה שאולי ככה אני פוגעת בהם יותר , אבל זהו , זאת הפגיעה האחרונה .

אני לא עצובה . אני סתם מרגישה בודדה . וזה הגיוני .

הייתה הפסקת חשמל היום , וכל הבית היה מואר בנרות . כל המשפחה נראת בגוון רומנטי לאור נרות , ודחינו ארוחה משפחתית למחר בצהריים .

העדפתי לחזור הביתה ברגל . הלכתי לי עם מטריה ומגפיים , ירד ברד . הושטתי את היד שלי קדימה , וכדורי ברד גדולים מצאו את דרכם כל הדרך למטה אל כף היד הקפואה שלי . ברד טבעי בטעם מים . חייכתי לעצמי כמו ילדה טפשונת , משאירה עקבות על הברד . זה כל כך מדהים .

אחר הצהריים יצאתי שוב לטייל קצת . האדמה נראת לבנה , כאילו יש שלג . אלו ערמות של ברד , בכל מקרה תענוג לעיניים :)

אז אני נושמת אוויר צח , שומעת המון מוזיקה , קוראת המון ספרים . אני מרגישה שלווה ומאושרת . יש עומס בלימודים כמובן , אבל אני כבר לא נלחצת כמו פעם . פשוט לומדת . לפעמים מצליחה , לפעמים לא , המוטיבציה שלי כרגע לא נמצאת בכלל אבל אני משתדלת לא להישאר במקום יותר מידי זמן . לא מפסיקה להתאמן , ולא מפסיקה לחייך .

הבנתי משהו שהייתי צריכה להבין מזמן . תמיד חיפשתי את חברה שלי . הכרנו מאז הגן , ופתאום היא נעלמה לי . הייתי נשענת עליה , שופכת באוזניה את כל מה שעובר עליי . כשהיא הלכה נשענתי על החבר שלי (שהיה אז) , וכשהוא הלך נותרתי לגמרי לבדי . זה לקח לי הרבה זמן אבל עכשו אני מצליחה לא להישען על אף אחד . זה קצת כמו שלומדים לעשות פירואט בלי בר . עם גב זקוף , ריכוז , נקודה אחת , סיבוב חלק ויפה . עכשו אני חזקה .

:)

המורה שלנו לאזרחות יצאה לחופשה לאחר שהיא ילדה תינוק קטן לעולם . אז היום הגיעה מורה מחליפה , ובתור שיעור היכרות היא שאלה את השם של כל אחד , ומה הוא חושב על החברה הישראלית . אנשים עצבניים , בית , חסרי נימוס , חסרי תרבות , פלאפל , אנחנו .. ועוד מילים שעלו בפי ילדי הכיתה . המורה אמרה לנו שלא נחשוב . שנגיד ישר מה שאנחנו מרגישים , מה שעולה לנו מהקרביים . ישר הרגשתי שאנחנו עצלנים . לא בקטע של קשה לקום בבוקר .. אנחנו דיי עצלנים . אנחנו יכולים שעות לכתוב ולהתלונן על המצב במדינה , אבל בפועל לא לעשות כלום . נכון , היו את המחאות , אנשים סוף סוף יצאו להפגין . לפעמים זה מרגיש כאילו זה לא עזר , אבל זה כן אומר משהו חיובי עלינו . בכל אופן , ככה אני מרגישה . כחברה .. אולי ככה זה ברוב החברות

בעולם , אנשים צריכים מנהיג שידחוף אותם . לא רק מנהיגים שיודעים לכתוב יפה בפייסבוק . כאלה שגם יודעים להוביל לשינוי , למרד .

אנחנו חברה שורדת . חברה עייפה . ככה מרגישים בעיר . כולם ממהרים , כולם עייפים .. במרדף אחרי כסף כדי לשרוד את החשבונות . אולי במקומות אחרים זה מרגיש אחרת , אני לא יודעת , אבל פה זה ממש מורגש . The American Dream . ואם לא עובדים , אז מחפשים דרך לברוח מהמציאות . אנחנו מעלימים עין מצרות של אחרים . דואגים לתחת של עצמנו . ואת מי כבר אפשר להאשים ? את העבדה שהמדינה בגרעון ? שאין תקציבים ? שהפשע גבר ? אז פשוט בורחים . שותים . נוסעים לחו'ל . צופים בסדרות ריאלטי מטופשות , שורפים שעות בקנדי קראש . הכל כדי לשכוח מה הן הבעיות האמיתיות במדינה (או בהמתנה לאוטובוס , כדי שלא תגידו שאני מכלילה) .

אבל לא הכל רע . אנחנו יכולים להיות חברה חמה . כן , קיימים אנשים טובים באמצע הדרך . אני מאמינה שאם עושים מעשים טובים , מקבלים מעשים טובים בחזרה , מתישהו . היתרון בזה שהמדינה שלנו היא קטנה , היא האחדות שמרגישים כשיש מלחמה . כשמשהו קורה . מתעסקים פחות בשטויות , מתעסקים רק בזה , רק במלחמה . בתור בני נוער , כשהאש נגמרת פתאום החיים שלנו נראים משעממים . לחזור להתעסק בדברים כל כך שטותיים .. כשמקודם הרגשנו את המוות מזדחל לשכונה . זה לא אותו הדבר .
אני פשוט מקווה שאנשים יהיו יותר טובים בעתיד . אני יודעת שזה תלוי בחינוך , בהורים . אני לא יכולה לשנות אנשים . אני יכולה להשפיע עליהם , ואם אני אשפיע עליהם , אני רוצה שזה תמיד יהיה לטובה . העולם נותן לנו המון הזדמנויות לעשות מעשים טובים . צריך למצוא אותם , לתפוס אותם , ולעשות את זה . בעתיד , אתם תקבלו את העזרה הזאת בחזרה . ככה אני מאמינה .