אני לא יודעת אם זה הילד שאיבדתי או העובדה שהאקס האדיוט שלי שיטה בי בפעם השניה כשחשבתי שאנחנו עומדים לחזור זה רק עניין של ריחוק גאוגרפי

אני לא יודעת אם אלו ההורמונים שנותרו בגופי מההריון הזה או העובדה שהלב שלי פשוט התפרק לרסיסים

ולא בגלל הילד, בכל זאת, יש לי עוד הגירה לאירופה לעבור ועדיף בלי עולל שלא הצליח להתפתח לי ברחם.

אלא בגלל איזו אהבה מטומטמת שחשבתי שתשרוד את הכל, גם את דרום אמריקה וגם את הנפש השטחית של האקס שלי, שלא גידל אישיות ערכית מאז שעזבתי רק למד להעריך כוס מעוטר.

ימח שמי, ימח שמם של החיים הארורים האלו.

איזה מן אחר הצהריים דפוק.

הצוואר שלי תפוס, הלב שלי שבור, התמונה של המאהבת שלו מתקופת הצבא צובעת לי את הרשת החברתית בבינוניות, הרחם שלי פצוע.

אוף.