קצת מצחיק, האושר הבלתי פוסק הזה שלך. את לא חושבת?
תמיד טוב לך. תמיד את שמחה. כמעט בעקשנות.
היה לך טוב בקיבוץ- עם החופש והביחד והמסגרת. היה לך טוב כשעזבתם- עם החדש והאנונימיות, והחופש. גם שם החופש.
היה לך טוב בגן, ואז בבית הספר, ואז בתיכון, ואז בצבא.
טוב לך בחופשים כשאת חסרת מעש ונינוחה. טוב לך בתקופות העמוסות פעילויות ומבחנים כשאת מרגישה שחייך מלאים ומספקים.
טוב לך בקיץ כשהשמש מבהירה לך את השיער ואפשר ללכת לים ולהסתנוור מהיופי שלו. טוב לך בחורף כשאת עטופה בשמיכות והגשם בחלון נותן קצב רגוע ברקע למחשבות החמימות שלך.
וגם כשלא טוב לך, תמיד זה בסדר. תמיד זה עבר, או עובר או יעבור.
תמיד זאת הייתה חוויה, כל הקשיים. הקשיים הם משהו שטוב שעברת. למדת מהכל.
זה לא קצת פאתטי, כל הטוב הזה? לא קצת מושפל - איך שאת מרגישה מרוצה גם כששום דבר לא מסתדר כמו שתכננת?
את מתכננת בכלל?
מתי בפעם האחרונה רצית משהו והוצאת אותו לפועל?
לא משהו קטן או יומיומי.
משהו גדול, עם השפעה אמיתית על החיים שלך, על ההמשך שלהם.
מתי דרשת משהו ממישהו? מתי עשית משהו כדי שדבר כזה יקרה? מתי בכלל ביקשת משהו?
את פאסיבית כל כך.
לפחות את לא מתלוננת. לפחות זה.
הרי טוב לך, לא?
אנשים היו מתים להיות מאושרים כמוך.
את פשוט מאושרת.
בהצלחה עם זה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
