החפירות שלי

עצוב שאני בחוץ הבן אדם הכי שמח בעולם ובפנים אני נרקבת מיום ליום ... כל יום שעובר אני נהיית יותר ויותר עצובה.. אנשים כבר לא אוהבים את הדיכאון שלי אנשים לא אוהבים אנשים דיכאונים אחרי הכל אני תמיד יעשה מה שאנשים אוהבים כדי שיואהבו אותי ואני לא יהיה עצמי כי אני חלשת אופי ... ואני נותנת לאנשים להשפיל אותי כי עם אני יצא אליהם אולי אני יצא גבר והוא לא יואהב את זה ... אולי אני לא יעלה את התמונה הזאת כי הוא יחשוב עלי ככה וככה ? אולי אני יפסיק להתאפר ? לא בעצם אני מכוערת עם איפור אז בלי איפור זה נוראי ... 

שוב נרדמת עם דמעות.. לילה טוב .