התאהבתי בילדה מתוקה מאוד..
ילדה שהשם שלה זה שם של סוג של דג וזין בתאילנדית ..
אבל היא באמת מתוקה..
מתוסבכת
מפגרת
קרצייה
חופרת
מתסכלת
מתישה
מעייפת
ממש מחרפנת חחח
נמאס ממנה לגמרי..
אבל באמת שאי אפשר בלעדייה..
היא גרה בצד השני של הארץ,
אבל פשוט ... לא יודע.. מי שהיא.. הראש המטומטם שלה..
ההרגשה שאני יכול לתת לה כ"כ הרבה..
לאהוב אותה.. ולעשות בשבילה הכל..
להפוך את החיים שלה לטובים יותר..
לפחות קצת טובים יותר..
בחורה שגם נתנה לי השראה לכ"כ הרבה שירים..
שירי אהבה.. שזה לא קורה אצלי בדרך כלל..
היא הפסיקה להאמין באהבה.. וזה כואב לי... מאוד..
אין לי מושג מה לעשות איתה..
לא נתקלתי במצב .. שאני פשוט לא יודע מה להגיד לה..
לפעמים האהבה לוקחת אחוזי פעולה מהמוח... ונותנת לך לאהוב יותר מאשר לחשוב,
לכן אתה מרגיש כ"כ מטומטם לפעמים,
ואתה מנסה כ"כ הרבה פעמים..
היא יודעת את זה .. אבל משהו לא מתאים שם..
מין הסתם.. המרחק , הצרכים של שנינו, והרבה דברים..
אבל עדיין... אם רק הייתה אפשרות לניסיון..
שלא עוד מפגר שגר לידה.. יהיה איתה וירביץ לה ...
שלא תידרדר שוב...
שאני אוכל לאהוב אותה בשקט
בלי הפרעות...
שאני אוכל לפחות לנשק אותה מכל הלב ולהגיד לעצמי..
היא שלך.
גאד, אני אוהב אותה. אני אוהב מאוד את הילדה הזאת...
זה כל מה שאני מבקש.. וכל כך קשה לקבל חצי מזה אפילו..
לאהוב זה לא כיף..
במיוחד להיות הצד שאוהב, שזה !בדרך כלל! שני הצדדים ...
בהצלחה לכל הזוגות המאוהבים :)
ואם למישהו\י יש עצה בשבילי מה לעשות עם הקרצייה ההיא..
אני אשמח מאוד שיכתוב אותה בתגובה