כבר שבוע שכולם כותבים לך על הקיר כמה שאתה אדם מיוחד, כמה שאוהבים אותך ודואגים לך, חברים רחוקים יותר מרפרפים בתמונות כדי להיזכר והקרובים לא מרגישים בזה צורך, כולם כולם כותבים לך רפואה שלמה, מלא חברים כותבים לך על כל התפילות שהם מתפללים למען בריאותך,
ואני רואה אותך בראשי מחייך, קירח, לבן, רזה. יפה!
עצוב לגלות שנגמרה המלחמה, ועוד יותר עצוב לגלות את זה בפייסבוק...
עצוב לגלות שלא ניצחנו, עצוב לגלות שזה נגמר באדמה, כל כך קרוב לאיפה שזה התחיל,
ואנשים מתים בפייסבוק זה עצוב במיוחד,
כי התמונות צצות כל רגע, וכל דקה עוד דמעה בורחת לה מהעיניים שגם ככה נפוחות, וכל רבע שעה שעוברת עוד חבר כותב לך על הקיר על כמה שהגעגוע רק מתעצם, ואתה לא כאן כדי לראות, אתה לא כאן כדי לקרוא,
שבוע שלם שכולנו נלחמים למענך, כי אתה כבר לא היית מסוגל להילחם,
שבוע שלם של דמעות, שבוע שלם שכבר ידענו... זה עצוב, אבל ידענו שזה הסוף,
שבוע שלם של פרידות לא פרידות, של חיבוק לא חיבוק, של מילים לא מילים!
שבוע שלם שהחנק בגרון רק הולך וגבר, ואתה לא כאן, ואני מכירה אותך רק שנתיים, ובשבילי אתה היית חבר של החברה הכי טובה שלי,
והתחברנו מהרגע הראשון, היה ברור לי שאתם תהיו יחד להמון שנים, שמחתי בשבילה כי הבנתי שהיא באמת זכתה,
ועכשיו אני קוראת את מה שהיא כותבת על הקיר שלה, והמשפט שנתפס לי הכי חזק בעין הוא "נשאר לי רק תמונה"
זה כל כך עצוב שאנשים מתים בפייסבוק!
"רן נסיך שלי, כל מה שרציתי בשבילך זה שתחלים,
תחלים!-> רק עכשיו אני מבינה עד כמה המילה הזו דומה למילה חלום!
אולי הרצון העז הזה תמיד רק היה חלום, ואולי רציתי את זה כל כך גם בשבילי...
רציתי שנזכה לעתיד משותף, שנזכה לצחוק ביחד, שנזכה לעמוד מתחת לחופה,
ואנחנו רק בני 19, החיים עוד לפנינו, סליחה, החיים עוד לפני.
לפני 7 שעות קיבלתי את הבשורה הנוראית ביותר ש"זכיתי" לקבל בחיי,
פרצתי בבכי כמו שלא ראיתי את עצמי בוכה מעולם, אתה אשכרה לא כאן,
אתה באמת באמת סבלת, וכל הזמן קיוויתי שהסבל יגמר, לא רציתי ולא יכלתי לתאר
לרגע שכך הוא יסתיים, שלכולם היה ברור שזה הסוף אני סירבתי בכל תוקף להיפרד,
זו לא הייתה אופציה מבחינתי, כי אתה היית כאן והיה קשה לי להכניס לך לראש שתמות
ואתה לא כאן, ולא ניפרדנו, עכשיו אתה מלאך, מלאך בשמיים... תמיד היית מלאך..
ועכשיו כולם יודעים את זה, אתה לא יכול לראות אבל כולם כותבים את זה, אני שלי
שמור עלינו מלמעלה, תמו יסורייך! עכשיו תעשה שיתימו גם יסורנו...לפני 7 שעות היה לי את
החיבוק הדמעות החיוך והקול, ועכשיו? נשאר לי רק תמונה"
(אגב את זה נעה כתבה, בטח הבנתם לבד)
ערב נוראי עובר על כוחותינו, מקווה שלפחות לא על כוחותכם... :\
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
I just want to find love