הראשון לדצמבר 2010
היום צינו ברחבי העולם את יום האהבה, לכי תסבירי לכולם איפה את נמצאת היום ואיפה האהבה שלך...
במקום עמוק, עמוק בכל המובנים.. האהבה שלי נמצאת היום בתוך החולות העמוקים , ואני כאן- מסתכלת על כולם חוגגים, מאושרים שמחים.. לרגע אפילו שוחכת, לרגע בכלל לא חושבת על הדברים כמו שהם... אבל אז מישהו קטן מגיע אלי ושואל אותי איך אני ונועם היינו חוגגים את ימי האהבה...
נועם....
וואו, הזכרונות מתחילים לצוף, הדמעות מתחילות לרדת... ואני כאן, עומדת בתוך החלל מוקפת בהמון הגדול. ספק אם בכלל ידעתי את המשמעות של יום האהבה. אבל היום? היום הייתי רוצה להיות.. לא משנה איפה, בכלל לא משנה מתי..-איתך
הייתי רוצה להתקרב אלייך, קצת לעמוד על קצות האצבעות.. להתקרב טיפה... טיפה אחת אלייך.
אני מתנתקת מכל מה שקשור לעולם כרגע.. רק אני והזכרונות, מולי הגן הציבורי, אבל העניים שלי רואות כרגע רק אותך!, הדמיונות שאתה כאן כבר פרצו כל גבול, אבל אתה לא...
מהראשון לדצמבר בשנת 2010 אתה כבר לא...
עברו כבר שנתיים וחודשיים...
שנשבעתי לא לבכות אבל קשה לחייך בלעדייך
אז היום ציינו את יום האהבה ברחבי העולם, ובישראל הייתה בחורה אחת שבשבילה יום האהבה היה יום הזיכרון.. אם זה לעמוד באמצע פארק ופשוט להיזכר שהיית, וכשהיית היית מדהים
נועם שלי היקר, ב14 ליוני שנת 1993 אלוקים החליט שהעולם לא יכול להתקיים בלעדייך..
וב 1 לדצמבר שנת 2010 אלוקים החליט שהעולם לא יכול להתקיים איתך...
והיום ב14 לפבואר 2013 אני לא יכולה לחיות בלעדייך!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
I just want to find love