צִיפוֹר מֶשוּנָה

יש לי את הדרכים שלי להתאבל,

בלי לומר שזה חסר

אולי בלכייף

ליצור משהו שלי-

ולהקדיש אותו לך.

יש לי את הדרכים המשונות שלי

והן בלעדיות לי, רק שלי

יש לי זכויות יוצרים

בלי להגיד מה באמת חושבים

כי מעבר למילים, מעבר לחיוך, מעבר לפנים

שם המחשבות באמת נודדות

צריך לשמוח

יש עוד מספיק זמן להיות עצובים

החיים עוד ארוכים

אז אני אגיד שטוב לי

כי ככה זה שילדים

בואו נשקר לעצמינו שאנחנו עוד תמימים

זה שקר לבן (והם הולכים אחריו?)

אז אנחנו מאושרים בכאילו.

הם כולם הולכים ממני,

הם כולם בורחים ממני,

כי אני מבריחה אותם...

כי אני לא מספיק בשבילם.

כי הם מאושרים להם,

אבל אני יודעת שזה לא לנצח

עד שהבועה תתפוצץ!

אולי אין לי בעיות באמת,

אבל גם אני יודעת מהו צער ומהו כאב.

למזלי, לא חוויתי דברים לא נעימים באופן אישי טפו טפו טפו (כמו שהמבוגרים עושים)

אני חולה (פייה, הרבה בשנה האחרונה ם.ם הצטננות מעצבנת בטירוף- נשארתי בבית היום) ויש לי גם בחילה כרגע

אבל בלי שום קשר, כולם מתים השנה.