צִיפוֹר מֶשוּנָה

אנו נוטים להיות ביקורתיים לפעמים,

אך רובינו נשמעים לא יותר מקוטרים בכיינים.

מי זה 'אנחנו'?

החברה. התרבות שמקדשת את אידיאל היופי, הרזון והכסף.

תרבות הסלב המשועבדת לכסף והישגים.

באידיאל שלנו להוציא את כל התאווה, החמדנות, והרצון לשליטה.

כי זה לא מה שאמור להניע אותנו בחיים.

אבל, מי אלה אנחנו? ומדוע הדרך של החברה הזאת היא הדרך בה אנו אמורים לחיות?

אגב, למקום הזה חסר התאווה, החמדנות, המניעים השליליים והרצון לשליטה אנו קוראים

גן עדן.

ולמקום בו נמצאים כל הדברים הללו בשפע אנו נוהגים לקרוא

גיהנום

ואם אנחנו פסימיים ומרירים אנחנו גם נקרא לזה העולם שלנו.

רובנו ממהרים בדעתם לחשוב שהם יודעים יותר טוב, מה הדרך בה עלינו לחיות אך הם אינם כה שונים ממנהיגי התרבות הנוכחית.

אם יורשה לי לציין, אנשים אלה לרוב חיים בעבר, לא בעבר שלהם- זה עבר מסוג נוסטלגי.

בעבר הרחוק, זה השייך להיסטוריה לאומית\ מדינית\ עולמית.

נכון שאפשר ללמוד הרבה מהעבר, אולי את הדרך.

אך בלי לשכוח שאנו חיים בהווה ומגששים את דרכינו בעתיד.

ומהעבר הזה, אנחנו לא רואים יותר ממילים הכתובות שחור על גבי לבן (או צהוב, כי אנחנו מדברים על דברים ישנים ).

בואו לא נשכח שכדי לשנות צריך לפעול, ואולי השמיטו את הפרט הזה בהיסטוריה-

אך כל דבר גדול, לא קורה ביום אחד והוא מתחיל מדברים קטנים, מהאנשים הקטנים, מהמחשבות הקטנות והכמוסות, והמרעיונות הגדולים!