אין למקום הזה מיקום גאוגרפי מוגדר, אבל הגעתי למקום שטוב בו.
מקום שלא קר בו, ואם קר אז לפחות קר לנו ביחד.
אני מנסה לתכנן את המסיבה המושלמת אבל אין מסיבה מושלמת. אין אירוע מושלם.
השלמות באמת overrated בכל מקרה. הפאשלות הקטנות שלנו הופכות את ההצלחות לגדולות יותר.
נראה לי שהתקרבתי בצעדי ענק אל המטרה הלא נודעת ההיא, מה מאחורי הגבעה עדיין לא ברור לי מה יש, אבל אני מרגישה שאיכשהו הצעדה שלי עכשיו מחפה על השנים האבודות. ברור לי שלא באמת, אבל טוב עכשיו מלעולם לא.
לא ברור לי הכיוון אליו אני הולכת ואולי אצטרך לשנות כיוון, ויש עוד הרבה עבודה בין כה וכה.
לפני 12 חורפים הייתי חושבת שנכשלתי. שבשנה ה18 הייתי מצפה מעצמי להיות כבר יותר "מבוגרת" כי שמונה עשרה זה "המון זמן" אבל זה עף, זה עף!!! אבל אם מסתכלים על התקופה האחרונה, וואו. לא חשבתי שהכל יקרה כל כך מהר. לא ידעתי שאנשים חדשים יכנסו לחיי בצורה כזאת שקשה יהיה לי לדמיין את חיי בלעדיהם.
הצלחתי להבין שאני באמת לא עושה הכל בסדר וכולם דפוקים (אולי הם דפוקים בלי קשר), הבנתי שהעובדה שהרגשתי לבד היא הלך מחשבה. אני לא לבד ואני לא בודדה! אני פשוט הקפתי את עצמי בחומה. אם אתה רוצה בקרבה אתה צריך לתת לאנשים להיכנס. אתה צריך לשחרר, להוריד את הפרנויה, להיות יותר ספונטני, כל עוד אתה לא מרגל שחושש שיחשפו אותו זה כנראה לא יקרה כלום אם תעשה את זה חוץ מזה שתתקרב. הציטוט הזה ממחיש בדיוק את הכוונה שלי:
“At some point, you have to make a decision. Boundaries don't keep other people out, they fence you in. Life is messy, that's how we're made. So you can waste your life drawing lines or you can live your life crossing them. But there are some lines that are way too dangerous to cross. Here's what I know. If you're willing to
throw caution to the wind and take a chance, the view from the other side is spectacular.”
"גבולות לא משאירים אנשים אחרים בחוץ, הם שומרים אותך בפנים."
אז הנה, אני יוצאת מהשיריון של הקונכייה הנעימה שלי ומנסה. מנסה להשתנות מבפנים החוצה בצורה שארגיש בה יותר נוח בעור שלי, שאני ארגיש יותר כמו מי שחשבתי שאהיה עד עכשיו. אני אוכל בכנות להגיד לה שאני לא מאכזבת אותה.
אני חושבת שזה הסיכום שלי, לשנה ה17 של חיי. אני לא מרגישה בנוח בכלל עם המספר הזה, 17. איפשהו מאז גיל 14 המספרים לא תואמים את ההרגשה שלי. שיהיה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
