צִיפוֹר מֶשוּנָה

לא מזמן, כשהלכתי ברחוב כשממול היה גן ילדים, ילד עם תלתלים ארוכים בלונדינים פנה אליי, משני צדדיו עמדו עוד שני ילדים.

הוא שאל "את יכולה להחזיר למר תום את הצעצוע שלו?" הצבעתי לעבר אמצע הכביש ושאלתי עם מדובר בזה, הוא ענה כן.

הסתכלתי ימינה ושמאלה והלכתי להרים את העדנית הפשוטה מפלסטיק וזרקתי להם אותה מעבר לגדר.

אחד הילדים (אולי מר תום? D:) הרים אותה והתחיל לרוץ, הילד הבלונדיני אמר לחבריו מהר רוצו אחריו, הוא לקח את זה. הוא בעצמו נשאר במקום.

זה הצחיק אותי, איך שהוא פקד עליהם כמו רשע מאיזה סדרה שיתפסו את הגיבור לפני שהוא בורח עם הנשק.

הם שיחקו עם עדנית, כזאת שזורקים אחרי שאתה שותל את הצמח בעדנית "אמיתית" אחרי שקנית אותו.

מי חשב שאפשר לשחק עם זה?

זה גורם לי לחשוב על איך השתנתי מאז שהייתי ילדה...