סיפורים

בזמן שלעסתי את הטוסט שקרדיטה הכינה לי, ישבתי על הספה מול הטלוויזיה וקראתי ספר.

זה היה כבר סופ"ש. יומיים עברו מאז שהגעתי לביה"ס החדש.

לא היה הרבה מעניין, חוץ מזה שתום ניסה כיאלו להחזיר לי על מה שאמרתי לו מול כולם, לכן הוא תחב עכביש מת בתוך המחברת שלי, כשפניתי לקחת ממישהי בשם מלודי, נערה חמודה, חכמה, שקטה מידי, אבל בהחלט אפשר להתיידד איתה, וכנראה שבזמן הזה הוא בהזדמנות הגניב אותו.

קצת איכזבתי אותו. למעשה, אני אפילו לקחתי את העכשיו ליד וזרקתי אותו לפח והוא השתופף על השולחן עם הראש על הידיים.

השומרים שלי ממשיכים ללכת אחרי, אך ורק עד שאני מגיעה לשערי ביה"ס.

'ג'וקר' כפי שאנשים כינו את הנער מייק צ'ייס, לא נמצא אתמול, זה היה דיי חצוף בהתחשב שהוא הגיע רק ליום הראשון והתחפף, לא שאני מאשימה אותו, בביה"ס יש מלא אנשים מוזרים, חסרי נימוס ובואו נודה, גם חסרי שום השכלה.

ההורים שלי התקשרו, אחרי שגילו שאני הולכת לביה"ס! אבל אני לא עניתי להם. קרדיטה ניסתה לשכנע אותי, אבל לבסוף היא פשוט נכנעה ואמרה להם שאני נרדמתי או משהו כזה. לא שאכפת לי.

גיליתי גם שלוסי ומקס עובדים בגלידרייה בעיר. אני חשבתי ואלי ללכת לבקר אותם. הם עובדים אחר הצהריים. יהיה נחמד לשם שינוי לצאת. כבר שנים שלא טיילתי בעיר הזאת.

***

 ~בית נטוש בקצה של העיר הגדולה~

מייק צ'ייס הצטנף לו בפינת הבית הנטוש ומשך באפו, כבר שנים שהוא לא בכה ככה, לא מאז מות אמו.

הוא לא האמין שבק יכול היה לעשות דבר כזה. בני אנוש הם מפלצות אנוכיות, גם אם הכיר את בת האנוש הזאת, מעין לו לדעת שהיא לא הולכת למות עוד יומיים, או שעה, או דקה? אביו יכול לארגן את זה בשנייה ולא פחות.

בק היה כמו אב שני בשבילו, חבר טוב וכמעט אפילו אח שמעולם לא יהיה לו. ועכשיו...הוא מת.

פתאום נשמע קול, אבל זה לא היה קול שהגיע מפיו של בנאדם שנמצא בסביבה, אלה זה היה קול שהגיע לתוך ראשו.

"אתה בוכה?! בגלל אוהב בני האנוש?! אני מתפלא עלייך בני. מעולם לא חשבתי שתאהב מישהו חוץ מאמך..."הקול הדהד בראשו של מייק והוא לא יכל היה לחסום אותו, כוחו החלש כרגע, לא אפשר לו זאת.

"תלך מפה!!!" צעק מייק בין שיניים הדוקות, "עזוב אותי במנוחה! נמאס לי! אתה מעולם לא תבין מה אני מרגיש!!"

אביו צחק בקול מהדהד בראשו, "אם כך אז אני תוהה למה נולדת."

"מעולם אל תמעיט בי, אתה תראה שכשתחליף את מקומי, לא תהיה לך טיפת רגש כלפי אף אדם, או יצור על פני הפלנטה. כולם נולדים לבד, ומתים לבד, אל תשכח את זה. הזקן היה בסה"כ 'עבד אש המוות', הוא עבד בשבילנו, הוא הורג, משמיד וממית את בני האנוש בשבילנו. אבל הוא מעולם לא היה משהו אחר. אתה מנצל את כוחותיך באשמת הרגשות האלה, אז תקום מיד! ולך לממש את המשימה שנתתי לך!" הקול הדהד בקול רועם וכועס ונעלם לאט לאט.

מייק חשב, שאביו טעה, בק לא היה רק 'עבד אש המוות' הוא היה מלאך. כמו אמו, שהייתה תומכת בו כשבכה בכי מר על כך שאביו הרג אנשים והראה לו את זה, למרות שהיה צעיר מידי.

אך הוא הפסיק לבכות על בני אנוש שמתו. הוא נשבע כי ינקום באלה שרצחו אותה.

המחשבות האלה גרמו לו להפסיק לבכות והוא קם על רגליו. 

הבית הריח נורא, היה ריח מוערב בשתן ובעובש מסוים שהוא לא הצליח לזהות, אבל זה היה המקום היחיד שהוא הרגיש שהוא יכול להתבודד בו, חוץ מהעובדה שאביו יכול למצוא אותו בכול מקום.

הוא מחה את הדמעות והרגיש כאילו חזר תקופה שב הוא היה קטן, הוא חשב שכדאי לו להזדרז, התכנית שלו צריכה לצאת לפועל. העניין הוא שהוא לא היה מסוגל לגרום נזק למישהו. בשביל זה היו 'עבדי אש המוות', אבל אביו הבטיח לו שיתן לו להרוג את האנשים שהיו אחראים למות אימו, אלה אם הוא יצליח במשימה. להרוג את האדם הבא בטור ב'רשימת המוות' של אביו, מלאך המוות.

המשך יבוא...מחר:)

טוב, אז נראה מוזר שאני עושה דברים כאלה בבלוג סיפורים,

אבל כל כך לא התאפקתי, אני מתה על השיר הזה ועל הלהקה הזאת אז אני דיי

מרוצה שהם הוציאו סוף סוף קליפ חדש ועוד על אחד השירים הכי אהובים עליי באלבום שלהם :)

             השיעורים עברו יחסית מהר, לא למדנו
הרבה, חוץ מהמורה למתמטיקה שלא הסכים לבזבז אפילו חמש דקות על הכירות וכך היה
שהתחלנו כבר היום את החומר החדש.

            היום היה גם יחסית קצר, כי זה הוא
היום הראשון ללימודים, החליטו לקצר אותו בשלוש או ארבע שעות, והייתי דיי שמחה כי
למרות החסרונות שבביה"ס והילדים המוזרים וחסרי הנימוס, אני נורא נהניתי.

             אפילו זה שתום כל הזמן שלח אליי
מבט מחורר, לא היה לי ממש אכפת, כי הוא קיבל מה שהגיע לו.

בסוף
הלימודים, לוסי הצטרפה אליי ואילו מקס היה צריך להישאר לדבר עם חבריו.

"למקס
יש חברה?" שאלתי את לוסי לפני שחשבתי על זה פעמיים.

לוסי
הביטה עליי וחייכה, "כן, יש לו, והוא מאוד אוהב אותה, אבל היא לא גרה כאן
יותר. היא עברה לעיר אחרת, דיי רחוקה מכאן, הוא לא אמר לי לאן בדיוק, אבל הוא שומר
איתה על קשר כבר יותר משנה".

מפתיע,
מקס לא נראה הטיפוס הרומנטי, אבל בהחלט אפשר לתת לו נקודה על ההתחשבות והאמינות
שלו כלפי בחורה שגרה רחוק ממנו ועדיין נפגש איתה.

"אז...מה
הקשר שלך ועם מקס?" שאלתי, מחייכת אליה בחזרה,

"אנחנו
בני דודים, מקס הוא ידיד טוב שלי מאז שנולדנו" אמרה, "אפשר לומר שהוא
ממש כמו אח גדול בשבילי" הוסיפה וצחקקה.

כשיצאנו
משער ביה"ס, לוסי נראתה מופתעת מהשומרים המגודלים שבאו לקראתי ונעצרו מולי,
אבל לא נראה היה שהיא מפחדת. הסברתי לשומרי הראש שלי שזאת חברה, והם הנהנו בלי
לענות.