|באזניים: limp bizkit - behind blue eyes|
ראיתי אותו עכשיו בפאב. הוא לא היה אמור להיות שם.
רק רציתי לבוא אליו וללחוש לו באוזן 'אני מתגעגעת אליך'.
אבל זה לא היה משנה כלום, ורק מלדמיין את התרחישים, מה היה קורה ומה לא היה יכול לקרות לא עשיתי את זה.
ובשביל מה? כדי שאני יראה כמו מפגרת? מה, לא הבנתי שזה נגמר?
כנראה שאני לא רוצה שזה יגמר.
כנראה שאני חיה בסרט.
אני רוצה לחתוך. אבל אני יתאפק, הספיק לי הכוויות מהנר שם.
אני רוצה שמישהו יהיה לידי עכשיו, יחבק אותי וינגב לי את הדמעות.
עדיף הוא.
מתי הכאב יחלוף?
אני צריכה למצוא לעצמי מישהו אחר להתעסק בו...