אל תהיו אדישים,תגידו לא! לאלימות נגד נשים.

כמה פתוח אני יכול להיות פה? מישהו באמת קורה פה?

ואם הבן אדם הלא נכון יקרא פה את מה שאני כותב? ודווקא הפעם?

אני כן רוצה שיקראו אבל אני גם רוצה להיות פתוח פה..

רוצה לכתוב את מה שאני מרגיש ואת מה שאני רוצה לעשות..

רוצה לכתוב את ההתלבטות שלי ואת הסיבות למה כן ולמה לא..

שזה יפתור לי את כל הבעיות אבל מה יהיה עם מי שאוהב אותי? או בכלל כל מי שמכיר אותי?

ומה יהיה איתה? היא תרגיש כל כך אשמה והיא עשתה לי כל כך טוב..

וזה ירדוף אותה כל החיים וזה יהיה רק בגללי..אבל לא יהיה אכפת לי...

אבל פתרונות אחרים אין לי.. לשום דבר.

כל פעם קורה משהו חדש.. או שאני עושה טעות חדשה.. והכל רק נהיה גרוע יותר.. 

תוספת של לחץ... 

אין לי מצב רוח אפילו לשמוע מוזיקה

אפילו לדבר עם חברות בטלאפון..

לא רוצה כלום.. לא רוצה בכלל לצאת מהמיטה.. הלוואי והייתי יכול..

כל יום כל היום אני בוכה (כשאני לבד) ופשוט נמאס לי מהכל.. 

אין לי מצב רוח אפילו לספר לאנשים על הבעיות שלי כי כבר ברור לי שאין פתרון..

אין מה לעשות.. ואני ממש לא מחפש רחמים...אני גם לא מרחם על עצמי..

פשוט רוצה שזה יגמר כבר.. אני אפילו לא רוצה שיפתרו הבעיות כי תמיד יהיו בעיות חדשות..

פשוט לא רוצה להיות כאן יותר..