בקרוב הולך לצאת סרט חדש של ג'יימס בונד, המותג שגם חוגג 50 שנה. הפופולריות של בונד מעידה על כך שהוא כנראה מסמל עבור אנשים משהו משמעותי, אך אני כהרגלי מעוניינת לנצל את ההזדמנות להעמיק קצת בקשר  לאלטרניטבה לבונד. הפוסט הזה יצא קצת ארוך אז אני מחלקת אותו לשניים. החלק הזה יתמקד בעיקר בספרות וקולנוע אנגליים.

לדעתי אפשר באופן כללי לחלק את ז'אנר הריגול לשני חלקים: ה"אנגלי" וה"אמריקאי". אני משמתשת באפיונים האלה עם גרשיים כי מדובר יותר בגישה מאשר השתייכות לאומית - בונד למשל הוא פרי מוחו של יוצר אנגלי אבל עדיין משתייך למחנה ה"אמריקאי". יש גם דוגמאות הפוכות - אבל קודם אני אסביר מה זה כל אחד.

ז'אנר הריגול התחיל עם תחילת המאה ה- 20 - למרות שמרגלים כמובן היו קיימים קודם. הרבה אנשים מזהים אותו עם שנות ה- 50 - שנות המלחמה הקרה, אך ראוי בעיני לציין את ספרו הגאוני של ג'וזף קונרד "הסוכן החשאי" מ - 1907 כספר שהתחיל את הכל. הספר עוסק בסוכן משטרתי סמוי המנסה לעצור קנוניה טרוריסטית של אנרכיסטים. הוא מאוד מותח ומפתיע במידת הרלוונטיות שלו - עיסוק באתגר של התמודדות עם טרור - ובסגנון הכתיבה המודרני שלו. קונרד מוכר לקוראים דוברי העברית בזכות ספרו "לב המאפילה" אך "הסוכן" לא יצא במהדורה חדשה בעברית מאז שנולדתי, מה שלדעתי חבל. אפשר לקרוא את הגירסא האנגלית בפרוייקט גוטנברג

והנה טריילר לאחד מהגרסאות המוסרטות של הספר:

http://www.youtube.com/watch?v=FNfKt-JDVhw

אפשר לאפיין את ספרו של קונראד כ"אבי" הסגנון האנגלי- הגיבורים שלו הם אנשים מהשורה- ואפילו הגיבור עוסק במקצוע בזוי - מוכר עיתונים פורנגרפיים,  ואשתו- שנקלעים לסיטואציה שיוצאת משליטה. הסגנון האנגלי נוטה לריאליזם, ומציג מורכבות מוסרית. אין גיבורים ונבלים טיפוסיים בספר ריגול שעובד לפי הסגנון האנגלי, רק אנשים שיודעים לשחק טוב או פחות טוב את ה"משחק". מהלך העלילה שתיארתי כאן אופייני מאוד לספרי/סרטי הריגול ה"אנגליים".

http://www.youtube.com/watch?v=FNfKt-JDVhw

אבל אחרי מלחמת העולם צץ אייאן פלמינג ושינה את הכללים, ויצר את האבטיפוס למרגל ה"אמריקאי". אמנם בונד נולד באנגליה, אך את הפופולריות שלו הוא חייב להוליווד, ולכן בעיני הוא "אמריקאי". כמו כן, רוב ספרי הריגול שנכתבים באמריקה מאז ועד היום בנויים לפי כללי הנוסחא של בונד, ולא על התבנית שקונרד המציא. פלמינג הפך את המרגל מאדם פשוט וקצת נכלולי לג'נטלמן המושלם, וגם לאדם כל יכול- כמו גיבור על.  המרגל ה"אמריקאי" הוא אנתיתזה לזה האנגלי - הוא רב תושייה, אין לו ספקות לגבי השליחות שלו , הוא מושא להערצה והערכה. גם כשיש טוויסטים בעלילה ואנשים מסויימים עליהם סמך בוגדים בו, הבגידה היא תמיד פעולה של אדם ש"עבר לצד של הרעים" ולא של המערכת עצמה.

בעצם הגישה האמריקאית סובלת מעודף רומנטיזציה של מקצוע הריגול, שבמציאות הרבה יותר קרובה למודל האנגלי. פלמינג אמנם פעל בשנות מלחמת העולם השנייה בשרות החשאי, ותיכנן הרבה מבצעים חשובים, אך הוא מעולם לא פעל בשדה. הוא גם לפי דעתי היה קצת דברן מדי ומהיר לקחת קרדיט, דבר שלא מאפיין מרגל מוצלח שהדיסקרטיות היא שמו השני. העודף הזה זכה כמובן למלא פרודיות - הנה כתבה נחמדה שיצאה לאחרונה בנושא.

הסופר שאני באמת מעריצה שהיה חברו למקצוע של פלמינג, אבל היה חכם מספיק לשמור בסוד את מידת מעורבותו במקצוע הריגול היה הסופר גרהאם גרין. אחרי מותו עלה כי אחותו גייסה אותו ל MI-6 והוא עבד באפריקה , האיטי ומקסיקו. המפעיל שלו היה אחד מהמרגלים הנודעים לשמצה ביותר בהיסטוריית הריגול - קים פילבי- שערק לברית המועצות.  גרין כתב את כמה מספרי הריגול המבריקים ביותר אי פעם. הוא סופר "אנגלי" באופן מובהק - לעיתים קרובות הדמוית שלו הן הרבה פחות חכמות ממה שהן חושבות שהן. הכתיבה שלו מלאת אירוניה והדמויות שלו לעיתים קרובות מגלות שהסכנה העיקרית לחייהן נובעת מהפעולות של קציני המודיעין שמפעילים אותן. את הרומן שלי עם גרין התחלתי כשהרמתי במקרה עותק בעברית של "הגורם האנושי" (שמבוסס על פרשת פילבי במידה מסוימת) שהסתובב מסיבה לא מובנת בתיכון שלי. הטשטוש המוסרי שחל בספר הזה, חוסר הוודאות והסוף הפסימי מאוד הרשימו אותי לטובה, והתחלתי לחפש ספרים אחרים שלו. בדיעבד אני חושבת שהספר הזה הגיע הכי קרוב לתאר את החוויה שלי שקשורה לתחום המודיעין (בלי כל העסק עם הבגידה כמובן!), ולכן עד היום אני זוכרת את הספר הזה לטובה.  

כשלמדתי קולנוע אחד הסרטים הכי טובים שיצא לי לראות מבוסס על ספרו של גרין "האדם השלישי". הופעתו של אורסון וולס כהארי ליים היא בלתי נשכחת.

 http://www.youtube.com/watch?v=jeJVNQ4ngfo

 עוד ספר שעובד כבר פעמיים לסרט, וסובל מציניקניות חסרת גבולות הוא "האמריקאי השקט". אני לא רוצה להרחיב יותר מדי, כי זה יספיילר את העלילה. הנה הטריילר.

 http://www.youtube.com/watch?v=qyjmKeL0ER0

לאחרונה יצא תרגום חדש ל"האדם שלנו בהוואנה". עוד לא יצא לי לקרוא אותו, אבל לפי התיאור הוא נשמע טוב.

היורש המובהק של גרהאם גרין הינו ג'ון לה קארה. כמו גרין, גם ללה קארה יש נסיון בעבודת שטח מודיעינית, הפעם בעיקר במזרח גרמניה. על רקע זה מתרחש אחד מספריו המוכרים ביותר, "המרגל שחזר מן הכפור "

http://www.youtube.com/watch?v=a5aMaou7dkI&feature=mr_meh&list=PL9937632CA63F9989&playnext=0

כמו אצל גרין, הספרים של לה קארה אפופי פרנויה, חוסר אמון בין המפעילים לסוכנים, ואנשים שנאלצים להתפשר שוב ושוב על האידיאלים שלהם . הגיבור ג'ורג' סמיילי יהפוך למזוהה עם לה קארה ויופיע בכמחצית מספריו. לאחרונה יצא עיבוד חדש לאחד ספרי סמיילי בכיכובו של גרי אולדמן. עוד לא יצא לי לראות אותו אבל הוא הומלץ לי.  

 http://www.youtube.com/watch?v=LPKhWXhiMSw

 סרט שגם קראתי את המקור הספרותי שלו הינו "הגנן המסור" כאן שוב חוזרים המאפיינים ה"אנגלים" של ז'אנר הריגול - אדם מן השורה מסתבך בפרשייה שגדולה עליו בכמה ממדים. החשד שלו באשתו כי בגדה בו מובילה אותו לעומק של אפריקה ולשערוריה שחברת תרופות גדולה מנסה להשתיק. הסרט קצת קשה להבנה - אני מודה שההכרות המוקדמת שלי עם החומר סייעה לי לקלוט מה קורה, אבל עדיין מומלץ בשל שני השחקנים המעולים שבו - רייף פיינס ורייצ'ל ווייס.

http://www.youtube.com/watch?v=r4iTjavIkbk

באחרון מסרטי לה קארה שאציג בפוסט הזה מופיע שחקן ששיחק את ג'יימס בונד, ובמידה מסוימת משתמש בטייפ קאסטינג הזה כדי להפתיע. גם פה פירס ברוסנן משחק מרגל - אבל מרגל שכל התכונות ה"בונדיות" שלו עוברות תירגום לתכונות שליליות - השרמנטיות שלו הופכת לפתיינות (הוא מתעסק עם אישה נשואה), והכשרון שלו לריגול הופך אותו לבוגדני וחלקלק. 

 http://www.youtube.com/watch?v=hH4FGidE_XA 

לסיכום החלק הזה אני חייבת להציג את הסרט שהוצג בשיעור הקולנוע שלי כ"האנטיתזה האולטמטיבית לג'יימס בונד". מדובר שוב בסרט שבו מככב מייקל קיין, הפעם בגרסה צעירה יותר. מילה קטנה על קיין - יש לי פינה חמה בלב לשחקן הזה. יש לי קרוב משפחה בערך באותו גיל שמאוד מזכיר לי אותו. לשניהם מבטא קוקני כבד, והם מביעים קשיחות מעורבת בלבביות. הסרט "תיק איפקרס" מדגיש כמה עבודת הריגול היא אפורה ומשעממת, ואפילו שדמותו של קיין היא Badass הוא עדיין הרבה יותר ריאליסטית מזו של בונד. סרט מאוד מותח על מרגל זוטר שעולה על קנוניה שהממונים מעליו לא מאמינים לו.

http://www.youtube.com/watch?v=BH8tW_I-JG0

ואם במבטא של מייקל קיין עסקינן... 

http://www.youtube.com/watch?v=HFIQIpC5_wY 

חלק ב' יעסוק קצת יותר בסגנון האמריקאי: אני קצת ארחיב עליו, אדבר על השפעתו על האנגלים וגם אסקור קומיקס שעוסק בריגול. 

 .