קודם כל, התנצלות קלה שלא עידכנתי מלא זמן. עברו עלי שבועיים מטורפים. אבל ממש. מצד שני יש  לי עבודה חדשה שמכילה אלמנטים של עיצוב גרפי, עריכת וידאו וכנראה שגם אנימציה. אני די מרוצה מלהתפרנס מהיצירתיות שלי, אם כי יש לעבודה הזאת בעיות מסוימות -  חוסר ביטחון תעסוקתי ושנובע מהתעסקות עם בוס שמנסה להקיף את עצמו ביסמנים ומפטר כל מי שאומר ביקורת, גם אם היא מוצדקת. נראה כמה זמן אשרוד שם. לפחות בנתיים הולך לי לא רע - איור אחד שלי לפייסבוק כבר קיבל מעל 150 לייקים! אני בדרך לפצח את הנוסחה למם האינטרנט המושלם.  ואם נציין שחזרתי, אזכיר גם שהקומיקס שלי התעדכן אחרי שמלא זמן שלא הצלחתי לסיים את הדף. כנסו לבדוק אותו- כן, אני יודעת שאתם מתעצלים לבדוק את הלינק ששמתי בצד.

ועכשיו לעניינו. מלא זמן לא כתבתי על קומיקס, אז הנה סקירה קצרה על קומיקס אקולוגי.

מאז שנות ה- 60 , קומיקס אלטרנטיבי נהפך למזוהה עם תרבות הנגד - סמים, סקס חופשי ופציפיזם.עם השנים, לקומיקס נוספה אג'נדה אידיאולוגית היפית נוספת - תמיכה בעמדות אקולוגיות.

אג'נדה אקולוגית מופיעה בפרופיל גבוהה בפעם הראשונה בקומיקס מנקודת מבט לא אוהדת, בדמותה של הטרוריסטית האקולוגית פויזן אייבי שהופיעה לראשונה ב- 1966 בבטמן. אייבי היא בוטנאית בשם פמלה איילי שניסוי בצמחים רעילים שמשתבש  מעניק לה כוחות על. היא מנסה להתנקם באנושות בפגיעה בעולם. היא שולטת בצמחים בכוח מחשבתה, וכן מפיצה פרומונים המשפיעים על התנהגות אנושית.היא נבלת על ודמותה מציגה גישה דיכוטומית- או שאתה בעד האנושות או שאתה נגדה, ולפיכך תמיכה באקולגיה מוצגת כעמדה הזויה ומסוכנת. יש לציין, שעם השנים היחס לאייבי רוכך והיא הופכת ליותר סימפטית. למשל ב"gotham Central ", שעליו המלצתי בעבר, אייבי מגנה על קבוצה של ילדים הומלסים מאנשים שמבקשים לנצל אותם מינית וכספית.

 כותר הקומיקס  המפורסם הראשון שמקדם אג'נדה אקולוגית הוא Swamp Thing של אלן מור - כותר שאני קראתי עד עתה באופן לא ממש רציף. חשוב לציין שזוהי לא דמות מקורית של מור, אלא ריבוט לדמות קיימת. זהו גם הספר הראשון החשוב של אלן, שאותו הוא התחיל ב- 1983 . סיפורו של "יצור הביצה", הוא על מדען בשם אלק הולנד. אשר בתאונה מצערת הופך להתגלמות הכוח של "הירוק" עלי אדמה - הוא מת ותודעתו  מתמזגת עם זו של כוחות הטבע. כבר כאן מתחיל מור לדון בשאלה של אובדן האנושיות בתמורה לכוחות העל, תמה שהוא מפתח הלאה ב"ווטשמן" בדמותו של ד"ר מנהטן וב"מיריקלמן." יצור הביצה הינו מאוד חזק אך הוא מתחיל להרגיש מנוכר מהאנושות, שפועלת להחליש ולפגוע ב"ירוק". השאלה שנשאלת היא, האם יצור הביצה ישתמש בכוחותיו להלחם באנושות או שהוא ימצא דרך לגרום לאנושות להבין שעליה לחיות בהרמוניה עם הטבע. בדרך מתרקם רומן מרגש עם אבי, אשר נמצא בסכנה בשל דודה המרושע של אבי, ארקיין. כפי שניתן לראות, יש דמיון רב בין הדמויות של פויזן אייבי ויצור הביצה, דמיון שאף נייל דגיימן הסביר בסיפור הבריאה של אייבי בכך שהיא הייתה סטודנטית של אלק הולנד.  אך יצור הביצה מציג חשיבה יותר מורכבת, והוא אחרי הכל גיבור טרגי ולא נבל.

גיימן עצמו התעסק קצת עם גיבורה אקולוגית בדמותה של "בלק אורקד" -הסחלב השחור. גם היא דמות קיימת שהומצאה ב- 77, אך ב 1988 גיימן עשה לה ריבוט במיני סידרה שם הוא הסביר שכוחותיה קשורים ל"ירוק", בדומה ל"יצור הביצה"., וכמובן כשהיא הייתה אנושית היא גם היתה בוטנאית שעבדה עם אלק הולנד ופמלה איילי. היא תוצאה של ניסוי צבאי שנועד להפוך אנשים לחיילי על, בדומה לוולברין. הדנ"א הינו היברידי- חצי אנושי חצי צמחי. אורקד הוחזרה לסירקולציה לאחרונה ב"ליגת הצדק האפלה" של למייר, אך אני חייבת לציין שדמותה די חיוורת שם.

עוד דמות שקשורה ל"יצור הביצה" ואשר בחלק מהסיפורים שלה גם קיימת אג'נדה אקולוגית הוא ג'ון קונסטנטיין. קונסטנטיין מופיע לראשונה ב"יצור הביצה", והוא אף מסייע לאבי להיכנס להריון מאלק (Don't ask ) . הכותב הראשון של דמותו ככותר עצמאי  (הלבלייזר), ג'ימי דליינו, הכניס בסיפוריו את הנושא של המחאה האקולוגית נגד בניית כורים גרעינים בבריטניה, ובחוברת אחת הוא מתאר בצורה אפקטיבית את העולם אחר שואה גרעינית. "יצור הביצה" מופיע מספר פעמים בהלבלייזר ומסייע לקונסטנטיין (אחרי הכול, הוא חייב לו על העזרה ) וכמובן שקונסטנטיין לא יכול להתאפק ומקניט אותו בכינויים כמו "Slimy"

 ו"Mossy".

נמאס לכם מדמויות די סי? חכו, יש עוד אחת אחרונה. באדי בייקר, "אנימל מאן" הוא לעולם החי מה שיצור הביצה  לעולם הצומח. באדי הינו פעלולן קולנוע שחייזרים משנים אותו. הוא מסוגל לקבל את התכונות של בעלי חיים הקרובים אליו - כושר תעופה מציפורים, מהירות מנמרים, כושר קפיצה מפרעושים וכולי וכולי. הרחבה על הנושא אפשר לראות בסקירה שלי של על  ג'ף למייר, שכיום כותב את הסדרה. בייקר נלחם ניסויים בבעלי חיים, באכילת בשר ובצייד בעלי חיים. הוא אף מסייע לפעילי גרינפיס . 

ועכשיו נעבור לאימאג', שאותה היללתי בפוסט הקודם שלי על קומיקס. 

בכותר האחרון של בריאן ווד The Massive מתוארת שגרת חייהם של פעילי ארגון דמוי גרינפיס לאחר שואה אקלוגית. בעולם שנמצא ברובו מתחת למים, לחיות באוניה גדול זה לא רע. חברי האוניה  "הקפיטל" מחפשים אחר האוניה האחות שלהם, "המאסיב", שנעלמה במהלך ארוע סמי אפוקליפטי. בדרך הם מוצאים עצמם מעןורבים בנסיון להשתיק קונספרציה כלשהי בקוטב הצפוני. על החוברת הראשונה אפשר לקרוא בסקירה הזאת של עלילון, בנתיים הסדרה די התקדמה למקומות מעניינים, ואני יכולה להמליץ עליה.

סדרה חדשה של אימאג', שעדיין איני בטוחה האם שווה לבזבז את הזמן עליה , עוסקת בקשר של תעשיית הנפט לזיהום הימים בשאריות פלסטיק (שהרי פלסטיק הוא מוצר לוואי של נפט). ב- The Great

Pacific  מוצג סיפורו של צס' יורש  טינאאייג'ר עשיר המנסה לנצל את הונו העצום כנגד התעשייה שממנה ההוריו עשו את הונו. יש כמה בעיות בסיפור הזה - חלקן מפורטות פה - למרות האי המלצה הזאת נתתי צ'אנס לגליון השני, ונוכחתו של רכיכה ימית ענקית בהחלט שיפר את הסיפור. עדיין יש לי בעיה קשה עם האמנות, שהיא יותר מוצלחת על חפצים דוממים מאשר אנשים ולפעמים קצת חסרת חיים, ועם הגיבור הקצת מעצבן. ניתן עוד צ'אנס, ואם לא אז לא.

תזכורת  אחרונה לנושא האקולוגי בקומיקס מצאתי באסופה של סיפורי אגדות, שכרגע ברח לי השם לה ול הצלחתי לשחזר, שסופרו מחדש. באחד מהם היה הסב ללדים שאם לא יעשו דבר, לסנטה קלוז לא יישאר בית בקוטב הצפוני בגלל ההתחממות הגלובלית. נורא חמוד.