לפני חצי שנה כתבתי לקולומבוס סיכום של 2014 (מושקע למדי לעניות דעתי) בשני חלקים (להלן חלק א' וחלק ב'). ובכל זאת היו דברים שלא הספקתי להכניס לסיכום, גם מפאת מחסור במקום וגם בגלל שלא הספקתי להשיב לכל מה שאני מורידה. אז הנה החלק השלישי, שמפאת חוסר עדכניותו כבר לא יעלה לקולומבוס ולכן אתם תהנו מההפקר.

נתחיל את הסקירה בהודאה לא נעימה: ייתכן והתרככתי עם השנים. החדשות על אלבום חדש של פיית' נו מור כבר לא מריץ לי את הלב, עבר הרבה זמן מאז שבא לי להקשיב לבליץ' של נירוונה או נויז אקספרמנטלי סטייל SUNNS. אבל גם עם ההורדה הצפויה ברמות הווליום עם בוא הזקנה, בכל זאת לםעמים מתחש לי רוק גיטרות טוב ורועש, והלאבום של Cloud Nothings סוגר ממש טוב את הפינה בשבילי. מבחינת סאונד הם נשמעים קצת כמו ב- Wrens עליהם המלצתי פה בעבר, אינדי לואו פיי כזה. מדובר באלבום פרידה מבת זוג והא מלא מרירות ועצבנות, אבל לא בצורה אימואית יותר מדי. 

עוד ייתרון של האלבום זה שהוא עובד ממש טוב כממסך רעש בנסיעות באוטובוסים.

בשנים האחרונות חלה עלייה קטנה במניות של המוזיקה של ברוס ספרינגסטין AKA "הבוס". זה מתבטא בכך שכל מיני מוזיקאים מנסים להשמע כמוהו, במקרה הרע זה כמו הקילרז/הסולן שלהם ברנדן פלאוורס שלוקחים את כל התססמנים החיצוניים בלי התוכן, ובמקרה הטוב זה מוזיקאים כמו הנשיונל שיוצאים מנקודת מוצא דומה ומפתחים למקום אחר, מקורי. ואז יש את האלבום האחרון של Ryan Adams. אני עוקבת אחר אדמס כבר כמעט עשור, לפעמים הוא טיפה משעמם אותי כשהוא מנסה לחקות יותר מדי דברים שהוא אוהב ולפעמים אני חושבת שהוא ממש גאון (Gold ו- Heartbreaker למשל). 

ההמנון הזה מתוך הוא אחד הדברים הכי מוצלחים שאדמס עשה בעשור האחרון. 

לא קשור לאלבום הזה, אבל ראיין אדאמס הוא בכלל מוזיקאי ששוה לעקוב אחריו בגלל שהוא נוטה לעשות כל מיני דברים מצחיקים בהופעות חיות. אש נטלי פראס, שהופיעה בטור איתו, נתקעה בשדה התעופה בגלל תנאי מזג אוויר בקופנהאגן או משהו, אדאמס שם על עצמו שמלה והופיע במקומה בתור "Natalie Sass". הדבר הנוסף המשעש שהוא החל לעשות השנה הוא לאחר שנים רבות של בלבול (שדי מובן) בינו לבין הזמר בראיין אדאמס, שכמובן הרבה יותר מפורסם מראיין, הוא החל לעשות קאברים של בראיין אדאמס (באישורו של בראין, אגב). משהו בסגנון של, אם כבר מלא אנשים חושבים שזה אותו אדם, אז כבר. 

ואם האלבום של אדאמס הולך באופן מאוד מודע לעצמו לכיוונים איטייזיים, אז שהרי לג'ני לואיס, לה הוא הפיק את אלבומה The Voyager' הוא מביא ניחוחות מהסבנטיז. האלבום הזה מהווה צעד נוסף של התרחקות מסאונד הקאנטרי של האלבום הראשון, אבל בניגוד לאלבום השני נשמע יותר בטוח בעצמו. עוד דבר שהשתפר משמעותית הינם הקליפים, כל אחד מהם יותר טוב מקודמו. הקליפ הזה מציג נבחרת שחקניות צעירות ומוכשרות כמו קריסטין סטיוארט (דמדומים) וקרסטין בל (ורוניקה מארז), סטיוארט במיוחד מפתיעה בדראג חינני.

מה שנותר אותו הדבר אצל לואיס, וטוב שכן, הם המילים הנושכות. לשיר שלמעלה יש במיוחד עקיצה חריפה- היא מדברת על המלכוד שמציב השובניזם בפני נשים, שהן אמורות להבליג ולספוג יחס מתנשא מהגברים בסביבתן רק כדי להחשב "אחת מהחברה'". המונולוג שהיא נושאת שם מאוד מזכיר לי את חלק מהמונולוגים בספר/סרט gone girl על ה"cool girl". אם מישהם חושבים שג'ני לואיס נהייתה מיינסטרים, זה רק משום שהם לא מקיבים למילים ולא רואים איך היא מנתחת בחדות סיטואציות בצורה שאף זמרת פמניסטית לכאורה כמו ביונסה מעזה לעשות. 

וגם בקליפ שלמעלה היא מדברת על חוסר היכולת שלה להיות "אישה טובה" קונפרמיסטית, אחת שלא בוגדת ושרוצה משפחה גדולה. משתתפים בקליפ פרד ארמיטסן (פורטלנדיה), שנראה טוב בחצאית, זוסיה מאמט (בנות) והזמרת הקנדית הנהדרת פייסט. יש גם בקליפ קצת ביטוי ללבטים הדתיים שלה, להם התייחסתי בפוסט הזה. 

עוד זמרת עליה המלצתי כבר לפני שלושה שנים (ואפילו זכתה לאזכור מפרגן בפוסט על דראג שכתבתי), ושגם רק משתבחת עם השנים היא EMA. זה מתוך האלבום השני שלה, אני כל כך אוהבת את השיר הזה שהוא מד"ב מבחינה נושאית , כשיש כה מעט שירים שמתייחסים בצורה כה מוצלחת לאיך טכנולוגיה משפיעה עלינו. השיר מתחיל קצת מוזר בדקה הראשונה, אבל אם תאזרו בסבלנות זה נהדר כאשר הכינורות נכנסים. 

שלא במפתיע קוראים לאלבום "העתיד ריק" "The Future's Void". הפחד מאובדן האנושיות נמצא בכותרות בפתיחת השיר הזה, כאשר היא מדברת על היכולת המיוחדת של המין האנושי ליצור. השיר הזה מדבר כיצד השעתוק של הוידיאו גורם לה להרגיש שהיא מאבדת מעצמה, היא רק רואה השתקפויות. 

EMA אם כן לא פוחדת לעסוק בנושאים "גדולים" שמהדהדים לי ממה שוולטר בנימין מדבר עליו כ"אובדן ההילה". כמו שאמרתי פעם, ממש לא רק בלונדנית. ובנימה אופטמית זו, למרות הביאוס שעולה מרוב השירים כאן מהעתיד,אז לפחות את הבאסה נלווה בהרבה מוזיקה טובה.