במסגרת עוד עבודה זמנית שבה עבדתי (שלאחונה הסתיימה, ולכן יש לי יותר זמן לעדכן את הבלוג) נאלצתי להקשיב להרבה רשת גימל. השדרנים של הרשת הזו מסוגלים להמאיס גם את השיר הכי מוצלח בעולם, פשוט בגלל שהפלייליסט שלהם עוד יותר מוגבל מגלגל"ץ והם ממחזרים לעייפה איזה 3-4 שירים כל היום.  במסגרת זאת נאלצתי לשמוע הרבה להיטי קיץ מטופשים, בעיקר של הז'אנר הקרוי מזרחית. 

עכשיו, אני יודעת שזה בון טון לרדת על המילים של שירים מזרחיים. אבל אני לא מאמינה בלרדת על דברים, אלא על לתת דוגמא חיובית במקום זאת. כי נורא קל לבוא מעמדה של מה לא בסדר, אבל יותר קשה לספק אלטרנטיבה ראויה. תשאלו את מפלגת העבודה לגבי הקמפיין שלהם בבחירות האחרונות. לשם הדגמה אשתמש בשיר "קופי" של מיגל, אחד מתולעות הסאונד (earworm שיר שנדבק בתוך הראש) היותר מוצלחים של החודש האחרון. 

את קופי כבר הצגתי לפני כמה שבועות דרך הפייסבוק של קולומבוס. אם יורשה לי לצטט את עצמי:

Migul שיר עם פוטנציאל ללהיט קיץ היסטרי, מיגל יושב טוב על משבצת האר'נ'בי האינטלגנטי של פרנק אושן, עם נגיעות ניו סול משולבות בוייב אלקטרוני חמים. למרות הקליפ הסקסי להחריד, השיר דווקא מדבר על הרגעים הקטנים והאינטימיים שבזוגיות שהופכות אותה לכל כך מיוחדת. מאז שמיגל עלה לי לראדר לראשונה בדואט עם ג'נל מונאה, נראה שהוא בדרך לפרוץ לעצמו מקום בזירה עם ד'אנג'לו, הרוטס ושאר שחקנים חשובים.

מאז הספיקה שחר להתייחס להשוואה לפרנק אושן בסקירה של האלבום של מיגל. גם אם בסקירה שלה היא קצת מנמיכה צפיות ממיגל, גם היא מסכימה שקופי הוא השיר הכי טוב באלבום.  

אז מה אפשר ללמוד מקופי על איך כותבים שיר קיץ סקסי שלא מעליב את האינטלגנציה שלנו? (ההנחיות הבאות ייכתבו בלשון זכר אך גם מתאימות לנשים. זה לא שאני מאמינה שגברים פחות רגישים מנשים אבל תהליך החברות השובניסטי שעברתם קצת דפק אותכם וקשה לכם לבטא את הרגשות האלה כמו שצריך). 

א. אל תדברו רק על מה שהיא גורמת לכם להרגיש, תדברו על הרגשות שלכם כלפיה. הסימפטומים של משיכה והתאהבות הם די מוכרים וידועים - עליה בקצב פעימות הלב, הלשון קצת מסתבכת, ובמקרים מסוימים גם הדם זורם למקומות מסוימים. זה נחמד להכניס התייחסוית להתרגשות הזו של התהליך בשיר, אבל למה שלא תדברו על איך הרגשות שלכם כלפיה גם משנות אתכם?

בפזמון השיר שלו מיגל חוזר ואומר

And it's the way that we feel

I've never felt comfortable like this

הדבר הכי חשוב במערכת היחסים הזו שזה שהיא גורמת לו להרגיש בנוח. כיף לו איתה, הוא יכול לצחוק איתה במיטה. זה הרבה יותר מרגש ונוגע ללב ממליון הצהרות של "אני אוהב אותך" וכינרות ברקע. כי בסופו של דבר זה מה שאנחנו מחפשים בבן או בת זוג, מישהו שאפשר להתפדח מולו בלי מבוכה. 

ב. כשאתם באים להחמיא, תהיו ספציפיים. תראו, מחמאות כמו "כמה את יפה" ו" איך את נראת טוב בבגד ים זעיר" מתאימות לכל אחת. אנחנו לא טיפשות. אנחנו יודעות שאתם ממחזרים מחמאות. תעשו מאמץ קטן ותתייחסו לתכונה שרק למושא שיר האהבה יש אותה. מיגל למשל אומר Kisses give her goosebumps, well that's cool I used to tutor braille. ואחר כך מדבר על הריח הטוב של השיער שלה. זהו תיאור מוחשי וספציפי של מישהי, לא איזו מישהי גנרית ש"שווה". 

ג. גם הדיאלוג של החיזור צריך להיות אמין. דוגמא לכיוון החיובי - השיר דרך השלום. והכי טוב, אם אתם באכשרה מצליחים להדגים שלאישה בשיר יש אישיות משל עצמה.  

בשיר שלו מיגל מדבר על השיחות האישיות שהוא מנהל עם בת זוגתו: 

We talk street art and sarcasm

Crass humor and high fashion

או בעברית "אנחנו מדברים על אמנות רחוב וסרקזם, הומור בוטה ואופנת עלית" זה לא תקציר של שיחה שהוא יכול לנהל עם כל אחת. הוא מדבר פה על מישהי שמתעניינת באמנות, באופנה והינה בעלת חוש הומור. 

ד. ואם כבר מדברים על ביקורת פמניסטית, רחמנא לצלן, למה שלא תתייחסו לאישה כמכלול, ולא רק בצורה פטישסטית ומקוטעת? אולי כי וואוו, אנחנו במאה ה-21 ונשים  הן גם אנשים. 

את השיר הזה מסיים חלק שמבחינה מוזיקלית קצת שונה מהבית-פזמון-בית שרוב השיר חוזר עליו, ובו מיגל מדבר על הצד הרוחני של האהבה שלו. 

Old souls we found a new religion

Now I'm swimming in that sin, that's baptism

Two lost angels discover salvation

Under bright pink skies watching the sunrise

הוא למעשה מדבר פה על האקט של החטא (סקס) שהופך לאקט של הטבלה (אקט קדוש בטרמינלוגיה הנוצרית) ומתייחס אל התחושה שהם למעשה נשמות תואמות שמצאו זה בזרועות זו גאולה. אז כן, זה שיר שבגרסתו הבלתי מצונזרת הפזמון הוא למעשה "להזדיין בבוקר". אבל כמה דברים שונים  הוא מכניס לתוך הסיטואציה הזו של להביט בבת הזוג ולהתלבט אם להעיר אותה בשביל עוד סבב או לתת לה לנוח? את הבדיחות הפנימיות שלהם, את הדברים אצלה שמעניינים אותו, את הקשר העמוק שהם חולקים. יש פה בזעיר אנפין רצף של פריז פריימים של מערכת יחסים שלמה, כמו בקטע קולנועי שבו מראים מונטאז' של בני הזוג עושים כל מני דברים ביחד. ובנוסף לכל, זה פשוט שיר שעובד טוב מוזיקלית, קליט וכייפי להאזנה. 

גברים (ונשים) יקרים, תפסיקו להגיד לנו ששיר קיץ נוטף סקס גם חייב להיות מחפיץ, שטחי, פשטני ומטומטם. תלמדו ממיגל ותתחילו לכתוב לנו את השירים שאנחנו רוצות לשמוע. ביננו, אני מאמינה שזה גם יעבוד יותר טוב ממליון הקלישאות שצפות יום יום ברדיו שלכם.