סיכום של מה שעברתי עד עכשיו , למרות שזה לא הרבה ואני רק מתחילה :
אני רעבה , כל היום , כל הזמן, פשוט רעבה ! כל היום יש לי בראש אוכל בגלל ה"דיאטה" הזו ,
ואני אתאר איך : אני קובעת לי שעות לאכול , ולפני שאני אוכלת אני בודקת כמה קלוריות יש באותו אוכל , אם יש יותר מדי אני מוותרת ,
כשאני מרגישה אשמה כי אכלתי וטחנתי אני מחפשת פעילות , ופשוט יוצאת לצעוד , שורפת פה ושם קלוריות ועדיין מרגישה אשמה.
בלילה לפני שאני נרדמת אני מעלה כאופציה להתחיל עם הקאות כמו שקראתי פה בבלוגים של פרו-אנות , הולכת לשירותים כשאין אפחד בבית מנסה להקיא , מכניסה אצבע ופשוט לא מצליחה !
מתוסכלת אני הולכת למטבח , מסתכלת על הארון ממתקים וחטיפים (שכולל בתוכו קרמבו, ממתקי גומי, חמצוצים, במבות, מקופלת וכיפ-כיף,בונבונירות,תפוצ'יפס)
וחושבת לעצמי מחשבות כמו "את לא יכולה להכניס אפילו שוקולד אחד , את לא יכולה להרשות לעצמך זו פקודה !" ופשוט חוזרת למיטה מתוסכלת .
אני אוכלת רק בצהריים ובערב ובסך הכל זה יוצא 500 קלוריות , וזה גם בגלל שאני שותה קולה (שאני מכורה אליה וחייבת להפסיק!).
אני כל היום מחפשת פעילויות בשביל לשרוף קלוריות , לא אוספים אותי יותר מבית הספר כי החלטתי שאני הולכת מהבצפר עד לבית כל יום (2 קילומטר) רק כדי לשרוף עוד 150 קלוריות ..
אני כל היום על מחשבונים , סופרת קלוריות , תלויה במשקל שלי , זה סיוט , אני לא נהנת מאוכל שאני אוהבת , כי קציצה אחת זה 150 קלוריות ואני לא מרשה לעצמי .. סופלה שוקולד כבר לא בא בחשבון , לחם , שניצל תירס מטוגן .
זה פשוט סיוט, אבל אני חייבת להמשיך בשביל להגיע לשלמות שאני רוצה .