בזמננו הפלאפון הפך ממכשיר נוח וקומפקטי המשמש לתקשר עם אנשים מחוץ לבית- למינימום כל החיים שלנו, מי שאנחנו, מה שאנחנו, ומה שלא אנחנו.
הסמארטפונים למיניהן הם בשבילנו הרבה יותר מסתם יונת דואר דיגיטלית אפשר לעשות הכול מלנגן בכלי נגינה עד לצלם תמונות באיכות גבוהה עד שאנחנו שוכחים לרוב את המטרה העיקרית בפלאפון שהיא: להתקשר
ומתקשרים מהבזק.. "למה את לא מתקשרת מהבזק?!?"
לי אין סמארטפון. הייתי רוצה אבל אני יודעת שברגע שיהיה לי אני לא אתנתק ממנו, אני אתמכר, ואני אחיה בעולם וירטואלי פייסבוקי ולא אצא מזה.
רק כידי להמחיש את הדבר שמעו סיפור מצחיק עד כידי מגוחך...
לפני שבוע הוצאתי את הפלאפון מהתיק סתם כידי לראות מה השעה- לא פלאפון מתקדם במיוחד בעל מצלמה די סטנדרטית, בלי טאצ'.. די רגיל.
חברה של בת דודה שלי שעמדה לידי.. שהיא בחטיבת הבנים.. כיתה ז.. הסתכלה עלי במבט המום ומזועזע ואז שאלה "אין לך אייפון?" כשהמבט שלה אמר " מהההההה איך אין לך אייפון? זה לא הגיוני! מה לא נולדים עם האייפון קשור לחבל הטבור? איך את חיה בכלל? "
אני גיחכתי ואמרתי לה שלא ,שאני לא רוצה להתמכר עם מבט מרגיע של- אל תדאגי אני עדיין לא גוססת על ערס דווי.
כולנו חיים סביב הפלאפונים והוואטספ שאנחנו שוכחים שיש בן אדם מאחורי המסך, בן אדם אנושי.
ילדים בכיתה א מסתובבים לי עם אייפונים, מעדכנים לי סטאטוסים וצאק אינים " לומדים כמה זה 1+1 עם המורה רקפת"
בחייכם, תפסיקו, אפשר לשרוד גם עם הפלאפונים הפשוטים ביותר, הסכנה להתמכרות היא גדולה מידי.
אני אוהבת את הדינוזאור שלי גם אם הוא לא מתקדם במיוחד ואין לו "בגד" מיוחד ויוקרתי והוא יורק אש כשהוא נופל למים.
הוא זן נכחד ובגלל זה הוא כל כך מיוחד!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
music~freak