הנה משהו שאני צריכה לעשות לעיתים קרובות יותר.
זאת אומרת,אני שמחה כל הזמן,אבל רק מבחוץ.בפנים אני סתם מענישה את עצמי על הטמטום שלי ועושה כל כל הרבה העמדות פנים שברגעי חסד קטנים יוצא שאני אפילו מאמינה לעצמי.
אז הנה-לצחוק מהלב,לחייך אמיתי,זה נשמע נחמד.
נתרגל.